כשהתחיל הסגר מטופל אמר לי שהוא מרגיש שהוא הלך לישון והתעורר ליקום מקביל ושהיקום המקביל הזה מבאס. הקורונה הביאה עימה שינויים מרחיקי לכת לחיינו, כולנו הושפענו ממנה כל אחד בדרכו שלו ובעוצמה שונה. בעוד שקל לנו לזהות שנפגענו מהקורונה כי איבדנו את מקום העבודה או שנתקענו בבית לבד קרוב לחודשיים, לעיתים הרבה יותר מסובך לזהות ולהבין שאנחנו סובלים מקשיים רגשיים. עוד יותר מסובך להמשיג ממה בדיוק אנחנו סובלים, ולבסוף - הכי קשה לבקש עזרה רגשית.
לטובת הקוראים שלא השלימו קורס מבוא בפסיכולוגיה, חשוב לדעת - אם בתקופה האחרונה אתם חווים דאגנות מוגברת, תחושות של חוסר נוחות, חוסר שקט, כעס, פגיעה בשינה, קשיי ריכוז, תחושה של עייפות כללית, כבדות בגוף, ייתכן שאתם סובלים מסימפטומים קלים של סטרס וחרדה. אם אתם מרגישים שהדאגנות השתלטה לכם על החיים ואתם חווים התקפי חרדה (קושי בנשימה, קצב לב מוגבר, הזעה, פה יבש, כאבים בחזה), או מרגישים באופן כללי יותר שאתם כבר לא הבוס של הגוף והראש שלכם, אתם כנראה סובלים מחרדה בעוצמה גבוהה. יש אנשים שיחוו גם סימפטומים של דיכאון ואפילו כאלו שיחוו סימפטומים פוסט-טראומתיים (הסבר מפורט יותר על כל אחד מאלו אפשר למצוא ברשת).
אם חוויתם משהו ממה שתיארתי – אתם בטח לא לבד, אבל גם לא צריכים להתמודד לבד. אל תיתנו לסטיגמה לנצח אתכם. יש היום כלים זמינים ומאד יעילים להתמודדות עם סימפטומים של חרדה, דיכאון ופוסט טראומה.
האם צריך להתחייב כבר עכשיו לתהליך טיפול ממושך?
בפשטות – לא. תפיסה של התערבות מוקדמת ומניעה בתחום בריאות הנפש נשענת על כך שאנשים סובלים מקשיים בעוצמות שונות ויש להם משאבים שונים. רוב האנשים לא יצטרכו להיכנס לטיפול ארוך טווח ולבנות לפסיכולוג עוד מרפסת בבית (ביטוי מקובל בקליניקה), הם יוכלו להסתפק בהתערבויות קצרות וממוקדות שיסייעו להם להבין את מקור הקושי ולהמשיג אותו, וייתנו להם כלים מותאמים להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפניהם באמצעות חיבור למקורות הכוח והתמיכה בחייהם.
התערבות ממוקדת יכולה להתאים למי שסובל מקשיים רגשיים בעוצמה קלה עד בינונית, למשל חרדה ממוקדת (שקשורה בבריאות, יציאה מהבית, אובדן מקור פרנסה וכו), קושי בוויסות רגשי, התייעצויות בנוגע להורות או יחסים ואינם מעוניינים בתהליכי עומק או גילוי עצמי. נהפכו, הם מגיעים עם קושי מסוים אליו הם רוצים להידרש. הם חדורי מטרה, מעוניינים בכלים או בהתערבות שתאפשר להם הפחתה של סימפטומים או שינוי ממוקד שיביא לשיפור. כמו כן, הם צריכים להיות בעלי כוחות נפשיים וכן תמיכה סביבתית שיאפשרו תמורות אלו.
מובן שחלק יצטרכו התערבויות ממושכות ואינטנסיביות יותר. בהתאם לרמת המצוקה, מנגנוני התמיכה הקיימים סביבם וכו'. למשל, אנשים הסובלים מסימפטומים ברמת חומרה גבוהה, מריבוי מוקדים או ממצוקה מתמשכת.
לעיתים אדם מגיע עם קושי שנראה ממוקד בתחילה ואז מתגלה כמשמעותי ומפושט יותר, ולעיתים קשיים שנראה כי יידרשו שנים בכדי להתמודד עימם מקבלים מענה מהר משניתן היה לשער. אך כמו בתחומי הרפואה הכללית, זיהוי מוקדם ומענה ממוקד ואפקטיבי יכולים למנוע את התדרדרות המצב ולקצר את משך הטיפול.
לעומת זאת - הזנחה, התעלמות מקושי או סירוב לקבל עזרה מקצועית יכולים לעיתים קרובות להוביל להחמרה משמעותית ולצורך בהתערבויות ממושכות ואינטנסיביות. זאת בלי להתייחס למשמעויות החברתיות והכלכליות של תחלואה נפשית משמעותית המתבטאת בהיעדרות מימי עבודה, נזקים פיזיולוגיים וצריכה מוגברת של שירותי בריאות ועוד.
>> מטפלים רבים נותנים סיוע אונליין: אלה היתרונות
בשונה מהגוף, הנפש עובדת על פי שעון אחר. בחודשים הקרובים אנחנו צפויים לראות קשת רחבה של תגובות רגשיות למשבר ולהשלכותיו. העלאת מודעות אינה מספקת; במקביל אליה נדרש מערך בריאות נפש מקצועי שיאפשר מתן תגובה יעילה, נגישה, מקצועית וזמינה, שגם מותאמת לסוג האתגרים שמזמנת התקופה הנוכחית. זה הזמן להפוך את הפסיכולוגיה ממצרך השמור לאלו היכולים להרשות לעצמם פגישות בקליניקה, לשירות חיוני, זמין לכל אזרח, בעיקר בשעה זו של משבר.
למה? כי גם ב-2020 עבור רבים בריאות נפשית היא לא דבר שאנחנו רגילים לשמור עליו כמו על הבריאות הפיזית שלנו. תחום בריאות הנפש עדין סובל מסטיגמה, ופנייה לטיפול נפשי נתפסת בעיני רבים כמשהו ששמור לאנשים שהם "לא בסדר". בשנים האחרונות הדימוי של טיפול פסיכולוגי השתפר אמנם באזורים גיאוגרפיים מסוימים ובשכבות אוכלוסייה מסוימות, אבל גם שם הוא נתפס לעיתים קרובות מדי כ"פינוק", כמותרות או כהתפלספות תיאורטית, ולא כשירות רפואי שיש בכוחו לתת מענה משמעותי ומוחשי לקשיים רגשיים.
עוד ב-mako בריאות:
>> אתם ביקשתם: תפריטים לדיאטה של אדל
>> וואו: זה מה שקורה בעור כשמפסיקים להתאפר
>> בלי שיעול: הסימנים לקורונה שמופיעים בילדים
משבר הקורונה ממחיש איך גם אנשים שהם ממש "סבבה" ביום יום, יכולים להפוך הרבה פחות "סבבה" כשהם נאלצים להתמודד עם מציאות מאוד לא שגרתית, עם חוסר ודאות, ריחוק חברתי, בדידות ומחשבות על מחלה ומוות.
זה עוד לפני שמתייחסים בכלל להתמודדות עם ילדים שנמצאים בבית וללא מסגרת שבועות על גבי שבועות, ואת ההתמודדויות שעלולות להתעורר מול בני/בנות זוג כשקשה לייצר מרחב פרטי ונפרד. זה ממש מובן והגיוני, כמעט מובן מאליו, שכל זה יחד עלול לעורר אתגרים רגשיים משמעותיים.
חשוב מכל – הגיעה העת שנפסיק להתבייש בכך שאנו מתמודדים עם קשיים רגשיים, ונרגיש בנוח לבקש עזרה. פרגנו לקרובים וחברים שמשתפים אתכם בקשיים שהם חווים, עודדו אותם לפנות לעזרה אם הם זקוקים לה, שתפו את הקרובים אליכם אם אתם במצוקה. הקורונה גזרה עלינו ריחוק חברתי פיזי, אבל דווקא מתוך המרחק הפיזי, אנחנו יכולים למצוא את הדרך להיות קרובים יותר רגשית, לאחרים ובעיקר – לעצמנו.
הפסיכולוג הקליני ליאור ביטון, מנהל קליני Healis Health