בטלוויזיה, בסרטים, בראיונות וברשתות החברתיות אנשים זורקים את הביטוי "חרדה" לכל עבר. גם אם הם לא חווים הפרעת חרדה ממשית, אלא בסך הכול פחד או חשש רגעי. הנורמליזציה של החרדה משתלבת עם עידן שבו המידע נגיש לכל באינטרנט ורבים מאבחנים את עצמם לבד כסובלים מחרדה מבלי להיוועץ באיש מקצוע. לפעמים הם טועים לגמרי.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"אני כבר לא מפחדת שאני הולכת למות או שאני משתגעת"
"היום, כשיש מקורות מידע זמינים לכולם, אנשים רבים מבצעים אבחונים עצמיים לבדם", אומרת בר גרין (33), פסיכותרפיסטית ומאמנת המתמחה בחרדות. "במובן מסוים יש משהו שמרתיע אנשים רבים בלהיפגש עם מטפל כמו פסיכולוג או פסיכיאטר בגלל סטיגמות או חסמים אחרים שקשורים בהיפתחות לאנשים אחרים, במצב כזה האופציה של אבחון עצמי היא פתרון נוח וזמין". לאבחון עצמי יש יתרונות נוספים: "כשאדם חווה חרדה, בוודאי כשזה קורה לראשונה, זה דבר מאוד מפחיד. לרוב הוא ישר מחפש בנרות תשובות לשאלות וכשמקבלים מידע אפשר למצוא מעין הקלה ותחושת לגיטימציה ונרמול".
גם ד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית ארצית בבריאות הנפש מכבי שירותי בריאות, רואה בתופעה יתרונות רבים: "כשאנשים מרגישים חרדה הם לרוב מרגישים סימפטומים גופניים כמו דופק מוגבר, לחץ שרירים, כאבי חזה סחרחורות והזעה או שהם מרגישים שהם משתגעים. האבחון באינטרנט מאפשר לאדם להבין מה קורה לו. ברגע שיש שם למה שקורה לי, ואני יודעת שזו חרדה, אני יודעת יותר טוב עם מה אני מתמודדת ואני כבר לא מפחדת שאני הולכת למות או שאני משתגעת. זה מאוד עוזר".
לדבריה, האבחון העצמי יכול פעמים רבות לסייע לאנשים להתמודד עם החרדה עצמה. "אם המידע מנגיש, מרגיע ומסביר איך אני יכולה לעזור לעצמי או למי אני יכולה לפנות, הרווחתי לא רק את השלב הראשון של האבחון העצמי אלא גם איך לטפל בעצמי", היא מסבירה ומוסיפה, "לדוגמה, אני יכולה ללמוד לבד על איך לבצע נשימות או הרפיית שרירים".
"כשלאדם אין את הידע הנכון הוא עלול להכתיר את עצמו כמקולקל"
אך כאשר אדם מאבחן את עצמו כסובל מהפרעת חרדה ללא אחיזה ממשית במציאות, יש לזה גם מחיר. "ישנם אבחונים לא מדויקים ואף תלושים מהמציאות, מכיוון שהאדם הסביר הוא לא איש מקצוע. אי אפשר להסיק על סמך פוסט באינסטגרם שאת סובלת מהפרעת חרדה מבלי להיוועץ עם איש מקצוע, מפני שזה הרבה יותר מורכב. אבחון עצמי הוא פשטני ולכן מדובר בחסרון משמעותי", מסבירה גרין.
כאשר אנשים מאבחנים את עצמם לבד, הם עלולים להתבלבל במונחי היסוד. "יש בעייתיות במובן הזה שאנשים מתבלבלים בין פחד, חרדה והפרעת חרדה. פחד הוא תגובה טבעית והישרדותית למצב אובייקטיבי. לדוגמה, אם את רואה נחש בגינה ואת לא מפחדת, את לא מגיבה באופן ההישרדותי הטבעי ויש לך סיכוי גבוה יותר למות. אותו הדבר תקף גם לגבי מצבים בטחונים מורכבים או פיגועים", היא מסבירה ומחדדת, "לעומת זאת, במצב של חרדה אנחנו מדברים על פרשנות סובייקטיבית לפיה אני נמצאת בסכנה. לדוגמה, אם עשרה אנשים ניגשים למבחן לא בהכרח כולם ירגישו חרדה".
הפרעת חרדה היא למעשה רמה אחת מעל: "הפרעת חרדה שונה מחרדה, במובן זה שהפרעת חרדה מנהלת לנו את החיים. כשאני סובלת מהפרעת חרדה אני מרגישה מנוהלת על ידה, מפתחת מנגנונים הימנעותיים והתנהגויות כופות, ואני מרגישה אותה במשך זמן גדול יותר ביום ולא בהכרח סביב גירוי ספציפי. הפרעת חרדה מתאפיינת בדאגנות מתמשכת".
אבחון עצמי שגוי עלול לגרום למצב להחמיר. "לחוות חרדה בפעמים הראשונות זה דבר מאוד מבהיל, אך יש הבדל בין אדם שמפרש את החוויה הזו כדבר טבעי, הגיוני ורציונלי וכך יכול לעבור הלאה, לבין אדם שנבהל ושופט את עצמו", היא אומרת ומסבירה, "אנשים מרגישים פגומים בעקבות האבחון שהם עושים ונוקטים בכל מיני התנהגויות מגוננות שמגבילות את החיים שלהם. כשלאדם אין את הידע הנכון הוא עלול להכתיר את עצמו כלא בסדר, מקולקל, פגום ולא טבעי. ההשלכות לכך הן רחבות".
"יש הרבה אנשים שלא עוסקים במקצוע ומדברים על חרדות וטראומות"
לדברי ד"ר פלגי, אבחון עצמי מהיר מדי עלול להוביל לנבואה שמגשימה את עצמה: "אם אני מאבחנת את עצמי מהר מדי אני עלולה לקחת סימפטומים קטנים ולהפוך אותם לדבר גדול. כולנו מפחדים לפעמים וזה טבעי, אבל אם בכל פעם אחשוב שהפחד שלי הוא חרדה ואקח חוויה רגשית נורמלית ואעצים אותה, זו תהפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. סכנה נוספת הטמונה כאן היא אבחנה לא נכונה ומידע שגוי. אם למשל אתקל במידע שירתיע אותי מלקבל טיפול תרופתי, אני עלולה להימנע מלקבל עזרה תרופתית שיכולה לסייע לי".
התחושה שישנם יותר ויותר אנשים שסובלים מחרדות לא טמונה רק באבחונים עצמיים, אלא מבוססת גם על המציאות. "ישנה עלייה בשיעור החרדות, כשהיום רבע מהאוכלוסייה בעולם המערבי סובל מכך ואחד מכל שלושה אנשים בישראל חווה בעבר או יחווה בעתיד חרדה", היא מתארת ומסבירה, "חוויות הישרדותיות שאפיינו את בני האדם בהיסטוריה, כמו דלקות, מגיפות או איומים ע"י טורפים בטבע נדירות היום. בעקבות כך, אנחנו פנויים היום יותר למחשבות וקונפליקטים פנימיים. בנוסף, ישנה יותר בדידות, תחושת ניכור וחוסר משמעות שתורמים רבות לתחושות של דיכאון וחרדה".
אז מתי לפנות למומחה ומתי אבחנה עצמית מועילה? "אני לא ממליצה לאבחן את עצמך כי זה דבר בעייתי שלוקה בחסר, אבל מצד שני גם ריצה לאיש מקצוע על כל דבר מחטיאה את המטרה. ברגע שישנה בעיה חוזרת ונשנית שמפריעה, מטרידה ולא נותנת מנוח שזולגת למצב שהיא מנהלת אותי, אני אמליץ לקבל חוות דעת מקצועית. אם כן נעזרים בעמודים מקצועיים כמו הרשתות החברתיות, רצוי לוודא עד כמה שניתן שהעמוד או איש המקצוע הוא מהימן, כי היום כל אחד הוא גורו. יש הרבה אנשים שלא בהכרח עוסקים במקצוע ומדברים על חרדות וטראומות וזה בעייתי. אני ממליצה לקחת את כל הגורמים האלו בחשבון".