הפיד בפייסבוק מוצף לאחרונה במבדקי OCD – אנשים שונים מפרסמים בגאווה שהם 100 אחוז OCD ואז מגיע ההסבר: "יש לך קליטה קטלנית לאיתור אי הדיוקים הזעירים והנסתרים ביותר ואת השגיאות והטעויות השוליות – וזה מאוד חשוב לך לתקן אותן :) שילוב מיוחד זה גורם לך להיות פרפקציוניסט בכל דבר שאתה עושה. זה נהדר, כי אתה רוצה שהדברים ילכו בדרך הנכונה ותמיד תהיה מוכן להילחם על זה, אבל אתה גם צריך לקחת לעצמך הפסקה לפעמים. זה קשה (ולא תמיד הכרחי) להיות 100 אחוז מושלם כל הזמן".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אז זהו שלא. OCD זו לא מילה נרדפת לפרפקציוניזם או למושלם וזה גם לא כל כך נהדר.
הפרעה טורדנית-כפייתית (Obsessive-Compulsive Disorder או בקיצור OCD) מתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות המעוררות חרדה ובביצוע פעולות טקסיות שמטרתן להפחית את החרדה (שמעוררות המחשבות). במדריך לסיווג ולאבחון של הפרעות נפשיות (5-DSM) אובססיה מוגדרת כמחשבות או דחפים חוזרים ונשנים שאינם רצויים ומעוררי חרדה. מחשבות ודחפים אלה מנוטרלים לזמן מוגבל על-ידי ביצוע פעולות וטקסים (קומפולסיה). קומפולסיה מוגדרת כהתנהגות ממשית (לדוגמא, רחיצת ידיים, סידור) או מנטלית (לדוגמא, ספירה, תפילה) שמבוצעת כתגובה לנוכחותן של אובססיות. ההתנהגויות הקומפולסיביות עצמן אינן קשורות באופן ריאלי למחשבות אותן הן נועדו למנוע (לדוגמא, הדלקת וכיבוי האור פעמים רבות כתגובה למחשבות הקשורות בפחד שיקרה משהו רע ליקיריי) או שהן מוקצנות מאוד (לדוגמא, שטיפת ידיים ממושכת אחת לשעה כתגובה לפחד מזיהום וממחלות).
הקומפולסיות הנפוצות ביותר הן: רחצה וניקיון – ביצוע טקסי ניקיון ממושכים לגוף או לבית ולעיתים אף הימנעות ממגע עם אנשים או חפצים שאנשים אחרים נגעו בהם (לדוגמא ידית הדלת) כתגובה למחשבה טורדנית שעיקר תוכנה הוא פחד שאינו רציונלי מפני זיהום, לכלוך, חיידקים או הדבקות במחלה קשה (פיזית או נפשית); ביצוע פעולות בסדר ובאופן מסוים וקבוע – הליכה במסלולים קבועים, כניסה לחדר בצעד מסוים – במטרה לנטרל את המחשבות הטורדניות; בדיקות חוזרות – שזכרתי לנעול את הדלת, שכיביתי את הגז, שלא דרסתי אף אחד במהלך הנהיגה – על מנת להרגיע את המחשבות הטורדניות; חזרה על פעולות עד שארגיש שביצעתי אותן נכון – כתיבת משפט ומחיקתו שוב ושוב עד שארגיש שהוא כתוב נכון, סירוק ואסיפת השיער שוב ושוב עד שארגיש שהוא אסוף נכון – כדי להעלים את המחשבות הטורדניות או כדי להגיע לתחושת "סגירות"; טקסים מנטליים שקשורים למחשבה הטורדנית – דמיינתי שמשהו רע יקרה לאדם אהוב אז עכשיו אדמיין שיקרה לו משהו טוב – או שלא קשורים למחשבה הטורדנית – דמיינתי שמשהו רע יקרה לאדם אהוב אז עכשיו אחשוב על צבע כחול או אגע בחפץ מזל על מנת למנוע מהמחשבה להתממש.
בסוף לא יוצאים מהבית
רובנו מפחדים מזיהומים וממחלות, חלקנו נוהגים לבצע טקסים קטנים נגד עין הרע: "טפו טפו טפו", "טאץ' ווד", "לא עלינו", "חמסה חמסה", רובנו הולכים או נוסעים לעבודה בדרך קבועה, רובנו אפילו מתקלחים בסדר קבוע, לנערים ולנערות רבים ישנה חולצת מזל, שיר מזל, מרגישים בנוח כשהווליום ברדיו או בטלוויזיה הוא רק על מספרים זוגיים, אנשי במה וספורטאים רבים מקיימים טקסים שונים כדי לשפר את ביצועיהם – אז מה בכל זאת מבדיל אדם בריא מאדם שסובל מ-OCD?
עוד ב-mako בריאות:
>> כך תקבלו את הישבן המושלם ב-4 שבועות בלבד
>> לא תאמינו מה הרבה סקס יכול לעשות לכם
>> מה הפסיכולוג שלכם באמת חושב עליכם?
ובכן, כשאדם בריא יוצא מביתו ונניח שלפני שיצא בישל דבר מה בתנור – הוא יכבה את התנור, יכבה את האור, יצא וינעל את הדלת. לעיתים, רגע אחרי שיצא מהבית, יתעורר בו חשש ששכח לכבות את התנור, חשש שרלוונטי לפעולת הבישול שביצע לפני שיצא, אז הוא יחזור הביתה, יוודא שאכן כיבה את התנור ויצא לדרכו רגוע. עתה תארו לעצמכם שהטקסים הנדרשים לפני יציאה מהבית כוללים חמישה סבבי בדיקות כדי לוודא שכל המתגים כבויים ושכל הדלתות סגורות באופן מסוים שאחרת יקרה משהו רע מאוד לי למישהו שאני אוהב. כמה רגעים לאחר תחילת הבדיקה מחלחל ספק – "אני לא בטוח שסגרתי היטב את דלת השירותים". לפי דרישות הקומפולסיה יש לבצע את הטקס כולו מההתחלה. כאשר הטקס מתקרב לסיומו ואפשר סופסוף לצאת מהבית, שוב מציפה את הגוף תחושת אי נחת – "המתג של הדוד... אני לא משוכנע שכיביתי אותו באופן הנכון". כעת אין אלא לחזור על הטקס כולו מההתחלה. כמו שאתם מבינים, תהליך פשוט כמו יציאה מהבית עשוי להיות מתיש ולהימשך שעות. במצב שכזה, באופן טבעי, על מנת לחסוך מעצמנו את החוויה המייגעת, נתחיל בהדרגתיות להימנע מלצאת מהבית. הדבר כמובן יחבל בקשרים החברתיים שלנו, בקריירה שלנו, בנוכחות המשפחתית שלנו, ולאט לאט יצמצם את הוויתנו. כפי שניתן להבין, האובססיות והקומפולסיות גוזלות זמן רב (לפחות שעה ביום), גורמות למצוקה נפשית ופוגעות בתפקוד היומיומי.
ברוב המקרים הלוקה ב-OCD הוא בעל תובנה טובה או טובה למדי (לפי הגדרות ה-DSM) בנוגע לעגינתן במציאות של המחשבות הטורדניות, כלומר, האדם מכיר בכך שהמחשבות אינן אמתיות או עשויות להיות לא אמתיות. הוא מודע לכך שהוא עלול להראות לסביבתו מגוחך או מטורף אבל התחושה היא שהדבר פשוט חזק ממנו – הוא חייב לבצע את הקומפולסיות על מנת להרגיע את המחשבות הטורדניות. אם הייתם מאמינים בכל מאודכם, אמונה שלמה, באמת באמת מאמינים בכך שספירת האצבעות בכפות הידיים עד שתגיעו לחמש מאות בלי להתבלבל תציל את אמא שלכם ממוות – אפילו שאתם טיפוסים רציונליים שמבינים היטב שאין קשר בין ספירת אצבעות למצבה של אמכם – לא הייתם עושים את זה?
לא כל אחד צריך לרוץ לפסיכיאטר
ב-5-DSM נוסף פרק העוסק ב-OCD והפרעות קשורות (Obsessive-Compulsive and Related Disorders). הפרעות אלה קובצו יחד כיוון שהן חולקות תכונות משותפות כגון אובססיות והתנהגות חזרתית, אולם, יש ביניהן מספיק הבדלים משמעותיים כדי להיות מאובחנות כהפרעות נפרדות. ההפרעות הנכללות בפרק זה הן: טריכוטילומניה (תלישת שיער), אגרנות כפייתית (Hoarding), חיטוט בעור Disorder) (Excoriation, והפרעת גוף דיסמורפית (Body Dysmorphic Disorder). על מנת לאבחן OCD יש לוודא כי ההפרעה אינה נובעת משימוש בסמים או בתרופות וכי ההפרעה לא ניתנת להסבר טוב יותר על-ידי הפרעה נפשית אחרת.
הטיפול המקובל ביותר ב-OCD הוא טיפול משולב הכולל טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). הטיפול התרופתי היעיל ביותר לטיפול ב-OCD הוא תרופות ממשפחת ה-SSRI – Selective Serotonin Reuptake Inhibitor, שם כולל לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון המבוססות על עיכוב ספיגה חוזרת של סרטונין. המוכרות מבין תרופות אלה (בשמן המסחרי) הן ציפרלקס, פרוקסיל, סרוקסט ונוספות. חשוב לציין שתרופות שונות במינונים שונים יעילים יותר ופחות לסוגים שונים של OCD. הטיפול התרופתי מפחית את עצמת החרדה ובכך מסייע ליעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (CBT). ב-CBT, באמצעות חשיפה הדרגתית לגורם מעורר החרדה וניתוק הקשר בין האובססיה לקומפולסיה, בין המחשבה הטורדנית לטקס המרגיע וכן בעזרת שיעורי בית שבדרך כלל מתמקדים באופני החשיבה של המטופל, לאט לאט נוצרות בעולמו הפנימי של המטופל המשגות אלטרנטיביות והנחות יסוד חדשות ובריאות יותר. בהמשך ניתן ואף מומלץ לפנות לטיפול רגשי במטרה לחקור ולהבין לעומק את הסיבות להופעת ההפרעה.
אז לא כל פרפקציוניסט סובל מ-OCD ולא כל ספורטאי עם תחתוני מזל צריך לרוץ לפסיכיאטר. טקסים ואמונות הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. במקרים בהם הטקסים והאמונות יוצרים מצוקה נפשית ומפריעים בתפקוד היומיומי מומלץ לפנות ליעוץ – OCD נחשבת להפרעה קלה יחסית לטיפול , יש הרבה מקום לאופטימיות, לעיתים תקופת טיפול קצרה יכולה ליצור שיפור משמעותי ברווחה הנפשית ובאיכות החיים.
* הכותבת היא מטפלת בפסיכודרמה בנוער ובצעירים, וחוקרת קשרים בין טיפול לתרבות