על פי דו"ח של ארגון אונסקו (UNESCO), 1.6 מיליארד ילדים ב-191 מדינות נפגעו באופן משמעותי בשל המגפה, הסגרים המתמשכים וסגירת מערכות החינוך. דו"ח של ארגון פירס, המאחד 80 ארגונים הפועלים למען ילדים בעלי לקויות למידה באנגליה, מדווח כי 90% מהילדים הללו סבלו במהלך המגפה מבידוד חמור ולא תקשרו, פנים אל פנים או דיגיטלית, עם בני גילם, יותר מחודש. שישה מתוך כל עשרה הורים דיווחו על תסמיני חרדה אצל הילדים, 72% מההורים דיווחו שהילדים לא שמחים, שפופים ומרבים לבכות. על-פי הדו"ח, ילדים אלו בסיכון גבוה לפתח מחלות גוף ונפש קשות.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
למרות שלא נעשה מחקר דומה בישראל, אפשר להניח שהתוצאות יהיו דומות. בישראל, עוד לפני המגפה היה מחסור גדול במטפלים בתחומי התפתחות הילד. דו"ח מבקר המדינה מצא שילדים מחכים בממוצע 18 חודשים בתור לאבחון וטיפול בקופות החולים. ילדים מהפריפריה מחכים יותר – כ- 24 חודשים, עד שהם מאובחנים.
בשעה שהמגפה הקשתה על כולם - לפגיעה ביכולת לטפל בילדים בעלי לקויות למידה, תקשורת ושפה יש משמעות קריטית למהלך חייהם, ומשמעות חברתית וכלכלית נלווית. האתגר במציאת מטפלים זמינים ונגישים בתחומי הריפוי בעיסוק, פיזיותרפיסטים, לקויות למידה, שפה ותקשורת, הוא לא פשוט, ומגפת הקורונה החריפה את המצב עבור ילדים שחיכו לאבחון או כאלו שכבר החלו בטיפולים והרצף הטיפולי שלהם נשבר. מובילים בתחומי החינוך מעריכים שעל מנת לפצות על כל שעת טיפול שהוחמצה במהלך המגפה, יש להשקיע כ-4-5 שעות של טיפול לאחר המגפה.
האם הטיפול הנפשי הפרונטלי פשט את הרגל?
הטכנולוגיה משתלבת בטיפול
אז איך מתגברים על מחסור ענק במטפלים מצד אחד וכמות גדולה של ילדים שזקוקים לטיפול אינטנסיבי בהקדם האפשרי מאידך? בטכנולוגיה.
השימוש בטכנולוגיה מאפשר מכפיל כוח משמעותי, עם אותם משאבים אנושיים. טכנולוגיה שמופעלת נכון, יכולה לשמש זרוע טיפולית יעילה לעזרת המטופל והמטפל, אשר מאיצה את ההתקדמות הטיפולית. בזמן הקורונה טכנולוגיה ונגישות הפכו למלים נרדפות, וטיפולים מקוּוָּנים הפכו לעניין שבשגרה, פתרו את בעיית הנגישות הגיאוגרפית וחסכו זמן נסיעות. ברם, לטכנולוגיה עוצמות רבות הרבה יותר מלהוות תָּוֶּך בלבד.
שילוב של טכנולוגיות מתקדמות במערך הטיפולי מאפשר לטפל בצורה טובה ויעילה, בשילוב עם אנשי מקצוע מורשים. טיפול דיגיטלי, המתבסס על בינה מלאכותית (AI) וניתוח שפה (NLP), מאפשר להעצים את הטיפול באמצעות מחשב. הילד מתאמן בזמן הטיפול ובין הטיפולים באמצעות מערכת, אשר מבינה את תגובותיו, למשל דיבור או כתיבה, מספקת משוב בהתאם, מעודדת, ומקדמת את הילד לאורך תכנית טיפולית מבוססת עדויות. למעשה, על-ידי טיפול אינטסיבי ממוחשב, מבוקר על-ידי מטפל, המוח מחוּוָּט מחדש.
הַמִּשְֹחוּק (גיימיפיקציה) של הטיפול כמו גם המשוב המיידי, מספקים חווית משתמש נעימה, המייצרת מוטיבציה לילד להשקיע עוד בטיפול. בזמן הטיפול הדיגיטלי – הכול נמדד. כל הברה, מילה או פעולה מתוייגים. כל זאת באופן אוטומטי, והמידע המצטבר מוצג בדו"ח מפורט.
עד לפני שנים מעטות מטפלים התבססו בעיקר על אינטואיציה ותחושות, מערכות מבוססות בינה מלאכותית הכניסו את תחום הטיפול לעולם המדע. הקורונה הקצינה את הצורך אך האיצה את נכונות השוק לקבל פתרונות חדשים.
הכותב הוא יזם ומנכ"ל הסטארטאפ AmplioSpeech