באחד הפרקים הבלתי נשכחים של "סיינפלד" מחליט ג'ורג' קוסטנזה להתנזר מסקס ומגלה שהמוח שלו מתפנה לטובת דברים חשובים יותר כמו ידע ואינטליגנציה. לקח כ-25 שנה עד שעמק הסיליקון החליט לשאוב מכך השראה, והתוצאה נקראת "צום דופמין" – הפחתה מכוונת של צריכת דברים כמו אוכל, סקס, אלכוהול, רשתות חברתיות וטכנולוגיה כדי "לאתחל" את המוח ולגרום לו להיות אפקטיבי יותר ולהעריך את הדברים הפשוטים בחיים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
דופמין הוא מעביר בין עצבי, כימיקל שמופק במוח ומוליך אותות העצביים הקשורים לתפקודים מוטריים, זיכרון, גירוי מיני ותחושת סיפוק ממזון, מין וסמים. ריכוז מועט ממנו, למשל, יכול לגרום לבעיות כמו מחלת הפרקינסון, התקשות שרירים, רעידות ושינויים באופן הדיבור וצורת ההליכה. אבל מערכת התגמולים והסיפוקים שמנוהלת על ידי המוח שלנו יכולה להסתגל וללמוד לאורך זמן – טריגרים חיצוניים מהסביבה שאנחנו מקשרים לתגמול וסיפוק פוטנציאלי יכולים להעלות את פעילות הדופמין, גם אם אין פרס באופק. למשל, כניסה לחנות ממתקים ומחשבה על סוכריות יכולה להגביר את נוכחותו.
הציפייה לתגמולים מכונה במדעי המוח גם כמיהה, בעוד אחד התסמינים של דיכאון הוא אנהדוניה – חוסר מוחלט ברצון ועניין בפעולות שמניבות תענוגות, מצב שנוצר בין השאר מפעילות דופימינרגית משובשת. אלא שדופמין משחק תפקיד מרכזי בהתמכרויות, ומכן מגיעה המחשבה להימנע ממנו. מכור לסמים, למשל, יכול להחליט שהוא מפסיק להשתמש בהם, אבל בהינתן גירויים חיצוניים, מערכת הכמיהה שבמוח נכנסת לפעולה, והרצון להשתמש בסמים עשוי להשתלט עליו.
"צום דופמין" הוא למעשה שיטה שפותחה על ידי ד"ר קמרון ספה (Cameron Sepah), פסיכולוג ומרצה באוניברסיטת סן פרנסיסקו, הטוען כי אנשים יכולים להפחית את התשוקות והכמיהות שלהם לדברים שאינם בריאים ואף לשנות התנהגויות לא רצויות על ידי הפחתת ריכוז הדופמין במוח. המפתח, לטענתו, הוא לא למנוע היווצרות מוחלטת של דופמין, שכן זהו מרכיב חשוב בתפקוד היומיומי, אלא רק להפחית בפעילויות המייצרות אותו, ולהיחשף פחות לטריגרים הקשורים לסיפוקים ותגמולים שיצרו את הכמיהה מלכתחילה.
כך למשל, אם אנחנו רוצים לצמצם בצריכת דברים שגורמים לנו להרגיש לא בריאים, כמו בילוי זמן ברשתות החברתיות או אכילת יתר, אפשר להתחיל בכך שמצמצמים את החשיפה שלנו לסביבות שיוצרות את הטריגר לרצות את אותם דברים לא בריאים. בורחים לסמארטפון מדי ערב כשאתם לבד? נסו לכבות את צליל ההתראות, כדי שמנגנון הדופמין לא יופעל ברגע שתשמעו את ההתראה ולא יעורר את הצורך להרים את הטלפון. שותים יותר מדי אלכוהול? נסו להתרחק מברים או מפגשים חברתיים עם קולגות שבהם מעורבת שתייה. יש אפילו כאלה שנמנעים מכל פעילות חברתית, ואפילו קשר עין עם הסובבים אותם, מחשש שייווצר טריגר שיעורר את הכמיהה.
עוד ב-mako בריאות:
>> הטעויות שאנחנו עושים כשהשפתיים שלנו יבשות
>> שימו לב: אלה המזונות הקשים ביותר לעיכול
>> סקר חושף: זה סוג הגברים ששולחים "דיק פיקס"
לפי ספה, הסימפטומים של התנהגויות לא בריאות דומים לסימני התמכרויות - בילוי זמן רב מדי בביצוע הפעולות הממכרות והתמדה בהן למרות שהן מגיעות למצבים של נזק פיזי או נפשי לבריאות, ואפילו הזנחה של העבודה, בית הספר או המשפחה לטובתן. זו גם הסיבה שצום הדופמין יכול לגרום בתחילה לתופעות גמילה כמו דיכאון או עצבנות יתר.
עם זאת, יש כאלה שחולקים על דעתו של ספה: קיארה מקייב מאוניברסיטת רידינג שבבריטניה טוענת כי בתחום מדעי המוח אין שום הוכחה מדעית לכך שצמצום דופמין מוביל ל"אתחול של המוח", ויש לקחת את כל השיטה הזו בעירבון מאוד מוגבל.