שאלה שמטרידה רבים מהאנשים הנמצאים בטיפול פסיכולוגי היא איך יודעים שהטיפול מסייע וכיצד ניתן להתמודד עם תחושה של תקיעות בטיפול. בפועל, פעמים רבות קשה לנו להבחין אם הטיפול עוד לא התחיל לסייע, הפסיק לסייע או מסייע אבל לא במידה מספקת. הנה כמה המלצות שיוכלו לעזור לברר אם כדאי להתאזר בסבלנות או שמא הגיע זמן לשינוי.
תוך כמה זמן אפשר לצפות שטיפול פסיכולוגי יביא להקלה? התשובה כמובן מורכבת:
ציפיות מרפאות - מחקרים מראים כי פעמים רבות עצם קביעת הפגישה הראשונה מובילה להקלה בתחושת המצוקה או בסימפטומים. עצם ההחלטה לטפל בעצמי וקביעת הפגישה מייצרת תקווה והתקווה מייצרת שיפור ראשוני. שיפור ראשוני זה יכול לתת תנופה לשינויים נוספים ולהוות קרש קפיצה טיפולי או לדעוך. חשוב להכיר בכך ולא להתאכזב עם שוך ההתלהבות הראשונית.
ירח דבש טיפולי - בחלק מהמקרים, לא בכולם, התקופה הראשונה בטיפול היא מעין ירח דבש. השיחה עם איש או אשת מקצוע המיומנים בהקשבה, העיבוד של חוויות קשות, מתן שם לבעיות המטרידות – כל אלו מייצרים תקווה. חוויה טובה בתחילת הטיפול נמצאה קשורה לתוצאות טובות יותר של הטיפול כולו, אך זהו אינו חוק ברזל. בחלק גדול מהטיפולים יופיעו משברים תחושות של תקיעות בשלב מאוחר יותר ובחלק מהטיפולים אין ירח דבש וההתחלה קשה ומלווה בספק וייאוש, ולמרות זאת הטיפול מוצא דרכו בסוף להצלחה.
לא כל ההתחלות קלות - כדאי לזכור כי טבעי שהתחלת הטיפול לא תראה כמו ההמשך שלו. לעיתים, תחילת הטיפול היא סוערת וקשה, ובשלב מאוחר יותר הקשר מתייצב כאשר נבנים אמון ושותפות בין המטפל למטופל.
תלוי איך מגדירים שיפור - חלק מהאנשים הפונים לטיפול מגיעים עם סימפטום או מצוקה ספציפית לגביהם היו מעוניינים בשינוי (התקפי חרדה, סימפטומים כפייתיים, הפרעות אכילה, מצב רוח שלילי, דאגה בריאותית מוגזמת ועוד). לעומת זאת, חלק מאתנו פונה לטיפול עם קונפליקטים פנימיים (האם לשנות מקצוע?), קונפליקטים בינאישיים (קנאה ויריבות במשפחה), בעיות בדימוי העצמי או קושי לקבל אובדן ומגבלות. ככל שהתלונה שמובילה לטיפול ממוקדת יותר וקשורה להפחתת סבל שמקורו ברור - יהיה קל יותר להוביל לשינוי והתהליך יוכל להיות מהיר יותר. ככל שהסוגיה מורכבת יותר, חשוב להתכונן לתהליך טיפולי מורכב יותר, איטי יותר ומלווה לעיתים בתחושות של תקיעות.
לעיתים תחושות קשות בטיפול הן מנוף לשינוי
הטיפול כמעבדה: במידה רבה בקשר ובתהליך הטיפולי אנו משחזרים קשיים שיש לנו בחיים – קושי להוביל לשינוי, לקבל החלטות, לקבל דילמות. לעיתים, הקושי לקבל את הזמן שאורך הטיפול קשור גם לקושי שמופיע בתחומי חיים אחרים לשאת תסכול ומורכבות. לעיתים הקשר הטיפולי מפגיש עם הקושי לסמוך ולהתקרב מחשש להיפגע. במצבים אלו דווקא תחושת התקיעות הטיפולית היא מנוף לשינוי וכדאי להתמודד עמה.
תקיעות כהגנה: במקרים אחרים, מתוך עמדה של הגנה אנו עצמנו חוסמים את הטיפול מתוך חשש לפגוש רגשות קשים, להיזכר במצבים קשים או לעשות שינוי. במצבים אלו המטפל ינסה לשקף את הקושי כהגנה ולהשתמש בו כמנוף לשינוי.
לאחר שהבאנו בחשבון את כל האמור לעיל, לעיתים הבעיה היא שלא נוצר קשר מספיק טוב המטופל לבין המטפל, שהמטופל חש שלא קוראים את הצרכים המרכזיים שלו ואין הסכמה על מטרות טיפול ודרכים להשגתן.
מה עושים? מדברים על זה! הדבר החשוב ביותר בכל מצב של תחושת תקיעות או התלבטות האם הטיפול עובד הוא להעלות את הנושא לבחינה משותפת עם המטפל. מטפלים מודעים לכך שחשוב לדבר על תחושות של תקיעות, להבין את מקורותיהן ולהתייחס אליהן.
אם אתם חשים תחושות כאלו ולא מסוגלים לפתוח זאת עם המטפלת או המטפל, ייתכן שהטיפול בבעיה – זוהי נורת אזהרה וחשוב לנסות למצוא דרך לפתוח את הנושא.
מה יכול לסייע לכם לדבר על זה?
נסו להעלות את הנושא עם תחילת הפגישה ולא בסופה.
ציינו כי אתם רוצים לשתף ולהתלבט ביחד.
בקשו מהמטפל לשמוע איך הוא רואה את המצב ומה דעתו על הנושא.
שימו לב!
אם המטפלת או המטפל רואים את המצב כמורכב, מבקשים הזדמנות ללבן את הנושא לעומק ומציעים לקחת זמן לבחון יחד איתכם - כדאי לשקול את בקשתם ברצינות ולא לוותר מהר מדי.
לעומת זאת, אם המטפל הודף את תחושתכם ולא נותן לה מקום, או מפרש אותה אך ורק כקושי שלכם – זכרו כי תחושותיכם לגיטימיות וחשוב להתעקש לקבל לכך התייחסות.
טיפולים מסובכים ומורכבים יכולים להיות חשובים ומועילים, אך חשוב גם להקשיב לתחושות הבטן שלנו. אם הגענו למסקנה שהטיפול לא מתאים לנו, מותר לנו לחפש טיפול אחר.
* ד"ר שרון זיו ביימן היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת במבוגרים וזוגות, מנהלת מקצועית של פורטל בטיפולנט לשירותים פסיכולוגיים.