משבר הקורונה מביא עמו קשיים רגשיים המשפיעים על תחושת איכות החיים ועל התפקוד בחיי יומיום לכל שכבות האוכלוסייה ביניהם בני הנוער. בתקופה האחרונה החלו להגיע דיווחים על עליה בשיעור האובדנות ובשיעור האלימות והבריונות בקרב בני נוער. בני נוער, למרות השימוש במדיה חברתית, חווים את תחושת הבדידות כמו המבוגרים, וכן אי ודאות וחוסר בהירות העלולים לגרום למתח, חרדה וחוסר אונים, עד למצב של דיכאון.
התפתחות וביטוי אופייני של מצבי רוח (הפרעות אפקטיביות) והפרעות חרדה או דיכאון יחריפו כתוצאה מההשפעה של COVID-19, הגורם לאיבוד של הפעילויות המספקות מבנה, משמעות, וקצב יומיומי, כמו בית ספר, פעילויות חוץ-לימודים, אינטראקציות חברתיות ופעילות גופנית. סוגי אובדן אלה עלולים להחמיר את תסמיני הדיכאון ולחזק עוד יותר את הנסיגה החברתית, יכולת ההנאה מפעילויות שונות (אנהדוניה), וחוסר התקווה שהם חלק מהפרעות אלה. עשויה להיות השפעה על ההשקעה בעיסוקים המשמעותיים והחשובים המותאמים לגיל, ותתכן הפרעה טורדנית כפייתית, וחרדה כללית הקשורה למצבים בלתי צפויים ומפחידים.
בני נוער "שברירים" המסתמכים על מערכת תומכת בשגרה, מוצאים את המערכות פחות תומכות, משום שהשגרה אינה נשמרת. השגרה שמשמשת לרוב כעוגן ומייצרת סדר, קביעות, יציבות ובהירות, מתערערת ובשילוב הריחוק החברתי, מאלצת אותם להסתגל מחדש למציאות חדשה עם פחות עוגנים. ההורים פחות פנויים מאחר שגם הם מתמודדים עם מצבים חדשים בעבודה ובמשפחה, לצד במקרים רבים מצב כלכלי שהשתנה. ישנם בני נוער שמראים סימנים קלים של מצוקה, תסכול, ייאוש, ואף התפרצויות זעם וביטויי תוקפנות. יש בניהם שעשויים להגיב בסימנים המאפיינים דיכאון כגון הסתגרות, והתנהגויות המפריעות להתמודד עם פעילויות יומיומיות כגון שינה, אכילה, התנהלות בית-ספרית.
עצב, חשש, דאגה, חרדה הוא משהו שכולנו חווים. זו תגובה נורמלית למשבר הקורונה, אבל זה בדרך כלל חולף עם מעט זמן. דיכאון זו תופעה שונה. חברים או בני משפחה בעלי כוונה טובה עשויים לומר משפטים כמו "נסו לצאת מזה", "פשוט להיות חיובי" או "אתה יכול להיות מאושר יותר אם אתה פשוט מנסה יותר". משפטים שאינם יעילים עבור אלה החווים דיכאון. חשוב לציין כי דיכאון אינו סימן לחולשה או אופי פגום, אך רוב האנשים הסובלים מדיכאון זקוקים לטיפול כדי לתפקד טוב יותר.
עוד בנושא ב-mako בריאות:
>> המילים שאנשים בדיכאון תמיד אומרים
>> 12 שיטות שיעזרו לכם לצאת מהדיכאון
>> 10 סימנים מפתיעים לכך שאתם בדיכאון ולא יודעים את זה
מתלבטים אם מדובר בדיכאון? נסו לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:
- האם יש לך הרגשת עצב כל הזמן, חרדה או אפילו "ריקנות"?
- האם יש לך הרגשת חוסר תקווה או תחושה כאילו הכל משתבש?
- האם יש לך תחושת חוסר ערך עצמי או חוסר אונים? האם יש לך תחושת אשמה על דברים?
- האם יש לך הרגשת עצבנות רוב הזמן?
- האם יש לך נטייה לבלות עם עצמך יותר זמן לבד מאשר עם חברים ומשפחה?
- האם הציונים שלך צונחים?
- האם איבדת עניין או הנאה מפעילויות ותחביבים שנהגת ליהנות מהם?
- האם חל שינוי בהרגלי האכילה או השינה שלך?
- האם יש לך הרגשת עייפות, כאילו יש לך פחות אנרגיה מהרגיל או ללא אנרגיה כלל?
- האם יש לך הרגשת חוסר מנוחה או מתקשה לשבת בשקט?
- האם יש לך הרגשת קושי בריכוז, בלזכור מידע, או לקבל החלטות?
- האם יש לך כאבים, כאבי ראש, התכווצויות או בעיות קיבה ללא סיבה ברורה?
- האם אי פעם חשבת למות או להתאבד? האם אי פעם ניסית?
על ההורים, המורים והחברים מוטלת אחריות לשים לב למתבגר שחלה ירידה בתפקודו. נוסף לכך, אין להתעלם מהערות על מוות והתאבדות, גם אם זה נראה כמו בדיחה או דרמטיות יתר. דיבור על התאבדות אינו רק בקשה לתשומת לב אלא יש להתייחס אליו ברצינות. לעתים חברים ומשפחה הם הראשונים לזהות את סימני האזהרה למצבי התאבדות ויכולים להוות את העזרה הראשונה לקראת מניעה, הצלה וטיפול. מכיוון שעזרה בתהליכים אלה עשויה להתעכב, עדיין חשוב לדווח אם מישהו מפרסם הודעות אובדניות או משהו מטריד ברשתות החברתיות. אנשים - אפילו זרים - הצילו חיים בכך שהם היו עירניים.
ד"ר מיכל הוכהויזר - ראש המחלקה לריפוי בעיסוק אוני' אריאל, ראש המעבדה לטכנולוגיות חדשניות בשיקום וחוקרת הפרעות פסיכיאטריות והתפתחותיות בקרב מתבגרים.
אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
- ער"ן - בטלפון 1201*
- סה"ר - https://sahar.org.il
הפניות לעזרה ישנן גם בכל הרשתות: אינסטגרם; סנאפצ'ט; טוויטר; יוטיוב