מיטל סגל, יוצרת ושחקנית, גילתה לפני כמה שנים שהיא סובלת מ-OCD. עכשיו, אחרי תהליך ריפוי שכלל כתיבת שירים, קליפים והתמודדות חשופה עם ההפרעה הטורדנית, היא מעלה מופע - "קונצרט בנושא בריאות הנפש", במהלכו הדמות הראשית שסובלת מהפרעות קוגניטיביות רבות, עוברת מסע ריפוי מוזיקלי ונחשפת לעוד ועוד אנשים שחווים גם הם קשיים דומים.
"אני מגיעה מבית שמתעלם מכל המושג שנקרא בריאות הנפש", מספרת סגל, "כך שלאורך כל החיים התמודדתי עם זה בלי שידעתי שאני מתמודדת עם זה. בשנים האחרונות כשהתחלתי להיות מטופלת, הבנתי שמה שהכי עוזר לי להתמודד ומאפשר לי לעבור ריפוי, זה פשוט 'לדבר את זה'. פתחתי בלוג למטרות הבראה, פרקתי שם כל מה שעל ליבי, שיתפתי דברים שפעם היו בשבילי ממש טאבו וכך נחשפתי לעוד סיפורים ואנשים כמוני".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
כשחקנית ויוצרת הוציאה סגל קליפים ושירים בנושא, חלקם הגדול בהשראת הסדרה עתירת הנאמברים המוזיקליים 'האקסית המטורפת'. הקומדיה הרומנטית לא היססה לעסוק בצדדים האפלים ביותר של הנפש, והיא מתארת את חייה של רבקה באנץ', שמאובחנת במהלך הסדרה כבעלת אישיות גבולית ומטופלת בכדורים פסיכיאטריים.
השלב הבא של סגל היה הפקת מופע שלם, שמבוסס גם על שירים מהסדרה וגם על יצירות מקוריות. במוצאי השבת הקרובה יעלה לראשונה בתל אביב הקונצרט "בואו נדבר OCD", שבו מככבת היוצרת ביחד עם ענת וקסמן ועוד 7 שחקנים וזמרים, 5 נגנים וגיבורה אחת בשם 'נפש', שעוברת תהליך של ריפוי דרך שורת ארגזים שמייצגים מגוון של חלקים רגשיים, שמשפיעים עליה מאז שהייתה ילדה ועד היום.
"השיח על הבמה ישיר, פתוח ומתעסק בנושאים שבדרך כלל אנחנו לא מדברים עליהם בקלות ביום יום", מספרת סגל, "תחושה מאוד פופולרית אצל כאלו שסובלים מ-OCD היא תחושת אשמה והלקאה עצמית שרק מגבירה את החרדה שכבר קיימת. המסר העיקרי לאורך כל הקונצרט הוא שזה בסדר להיות לא בסדר וזה מושלם להיות לא מושלם. במהלך ההצגה אחד החלקים של הנפש יוצא מהארון של הקהילה הלהט"בית. אני מסבירה בהצגה שהיחשפות לעולם עם הפרעה נפשית יכולה להיות ממש דומה לתחושה של לצאת מהארון".
10 השירים הטובים ביותר בסדרה "האקסית המטורפת"
איך תהליך היצירה השפיע עלייך?
"באפריל האחרון עברתי אבחון אחרי 3 וחצי שנות טיפול. בהשוואה לתוצאות של האבחון הקודם יצא שאני 86% פחות OCD. זה אומר שהחיים שלי השתנו לחלוטין. הרבה פחות טקסים, הרבה פחות חרדות. יש עדיין מחשבות טורדניות אבל ההיגיון שאני מכניסה בהן מאפשר לי לא להיכנס לחרדה מהם".
למי המופע מיועד?
"לכל מי שמתמודד עם קשיים נפשיים בעצמו, כמובן. בנוסף, אלו שמתעסקים בתחום כמו מטפלים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ותכלס - הוא מיועד לכולם, לכל מי שבא פתוח לנושא של בריאות הנפש ולהתמודדות כנה עם הנפש".
שיקוף של עצמך על הבמה
ההצגה כולה מבוססת על סיפור חייה של מיטל ובמרכזה מערכת היחסים המורכבת שלה עם אמא שלה, בעיקר סביב תפוח האדמה הלוהט של היחס לבריאות הנפש. השחקנית ענת וקסמן, שמשחקת את אמא של מיטל כדמות מבוגרת שלא מבינה ולא מכירה את עולם בריאות הנפש, מתייחסת לעובדה שבעשרות השנים האחרונות חל שינוי בכל מה שקשור לתוויות של החברה על התמודדויות נפשיות מכל סוג: "לפני 25 שנה הציפרלקס נחשב לכדור פסיכיאטרי על כל המשתמע. אני זוכרת שכשהייתי ילדה, לדודה שלי היה דיכאון אחרי לידה, היא הייתה מאושפזת וכששמעתי שיחה שלה עם אמא שלי חשבתי שהיא משוגעת. לכל מי שבדיכאון קראו אז משוגע".
איך הגעת להשתתף בקונצרט?
"בהתחלה באתי לראות את ההצגה כצופה בקהל, ודי מהר אמרתי לעצמי שאני מבינה על מה הם מדברים. עוד ארגז נפתח, עוד נושא עולה וגם אותו אני מבינה. כשאני מדברת עם אנשים על המופע, הרבה אומרים לי שגם להם יש OCD, וההפרעה הזאת היא רק מקפצה לשאר הפגיעויות בנפש שצריך לדבר עליהם. אחרי שמיטל עשתה טיפול יסודי עם עצמה לעומק, היא מביאה מתנה לקהל ומציגה על הבמה באופן מופלא את ההפרעות ואיך הן נוצרו".
מה גילית על עצמך במהלך החזרות?
"את ה-OCD שלי. לא נעים לך להודות בזה, אתה עדיין מתבייש בזה. גם עכשיו כשאני אומרת שיש לי OCD זה מביך אותי. אבל למה שאני אהיה נבוכה ממשהו שטבוע בגנום האנושי וקיים אצל כל כך הרבה אנשים, למה לא לדבר על זה כמו שמדברים על כל מחלה פיזית?
"אני זוכרת את עצמי עורכת טקסים שלמים. קופצת מדרגות, חוזרת שוב ושוב לסגור את הדלת. אני בטוחה שרבים מזדהים עם ההרגלים המציקים והקטנים האלו כמו להקפיד להתחיל ללכת ברגל ימין או לקפוץ על בלטות מסוימות.
"חשוב מאוד לשים את הנושא הזה על הבמה ואני שמחה להיות חלק מזה. זה נושא שחשוב להוציא אותו מהארון - לטובת המתמודדים עצמם כמובן ולטובת החברה כולה. זה בעיקר נותן נחמה שהכול בסדר, ושמי שחווה את אותן ההפרעות ממש לא לבד".
המופע הקרוב יתקיים במוצאי שבת הקרובה (18.12) באודיטוריום רוזין תל אביב