הנתון הבא בוודאי יכניס אתכם להלם: על פי מחקר שנערך בארה"ב, אנחנו נוגעים בסמארטפון שלנו בממוצע 2,600 פעם ביום, בעוד משתמשים כבדים מגיעים לכ-6,000 פעמים ביום. כנראה שמדובר בחפץ הראשון בהיסטוריה שמקבל יותר נגיעות ביום מאשר איברי המין הזכריים. אם זה הנתון שנמצא כשחקרו אמריקאים, מפחיד לדמיין מה ימצאו אם יערכו מחקר דומה בקרב ישראלים, שידועים כמשתמשים כבדים במיוחד בטכנולוגיה ביחס לשאר מדינות העולם המערבי.
למרות שהנתונים נשמעים מלחיצים, כדאי לזכור שהסמארטפון רחוק מלהיות סתם חפץ, הוא אמצעי התקשורת המרכזי שלנו לעולם. נגיעה באייפון יכולה להיות גם הודעה אוהבת לאימא וגלילה בסמסונג יכולה לשמש לקריאת מאמר אקדמי. הדור של ההורים שלנו אולי רואה אותנו כחבורה של זומבים מהופנטים שקבורים במסך כל היום, אבל האמת היא שזו דרכנו לצרוך מידע או תרבות, לנהל אינטראקציה עם אנשים אהובים ובאופן כללי להעשיר את עצמנו בכל רגע נתון.
עוד ב-mako בריאות:
>> בחנו את עצמכם: כמה אתם יודעים על הפין?
>> למה כפיפות בטן לא באמת יעצבו לכם ריבועים?
>> לא תאמינו מה יכול לגרום לאנשים להתאהב בכם
אז לא הכל רע, אבל מתברר שההתמכרות הקולקטיבית שלנו לסמאטרפונים כן מהווה בעיה כשזה נוגע ליחסים אינטימיים. "זו לא העבודה שלי להסתכל באינסטגרם של ג'יג'י חדיד ביום שבת בשמונה בבוקר!", צעקה עלי קולגה כשאמרתי לה שהעובדה שבן זוגה מתעורר בשבת לצד אישה שקבורה עמוק באייפון קשורה לעובדה שהיא אישה עובדת. חברה אחרת סיפרה שבן הזוג שלה, שמעיד על עצמו כ"מכור ממש טיפה פחות ממנה", נאלץ לעתים לקחת לה את הטלפון מהידיים כדי שיצליחו לנהל שיחה. גם אם כולנו מכורים, מתברר שלפעמים צד אחד הולך טיפה רחוק מדי.
"לא סתם מתמכרים, הסיבה היא בדרך כלל ריקנות"
הפסיכולוגית הקלינית ד"ר עירית קליינר-פז, שמתמחה בטיפול זוגי, מספרת שהנושא צץ כמעט בכל פגישה וכמעט בכל גיל - אחד מבני הזוג מתלונן על כך שהפרטנר שלו מבלה יותר מדי זמן עם האישונים על המסך והאצבעות על הטאץ'. "תמיד היו פתחי מילוט", היא אומרת. "כלומר, נטייה של אנשים לחפש משהו לברוח אליו - ספר או עיתון למשל, אבל אין ספק שהסמארטפון יותר נגיש ויותר מפתה". אגב, למרות הדוגמאות הנשיות לעיל, כשמדובר בזוגות סטרייטים ד"ר קליינר-פז דווקא אומרת שהיא נתקלת יותר במקרים בהם הגבר הוא זה שמבלה יותר מדי זמן איכות עם הטלפון ופחות מדי עם זוגתו. "מהתחושה שלי נשים מתלוננות יותר, אבל אולי לגברים זה פחות מפריע. באופן סטריאוטיפי, בזוגיות סטרייטית נשים חשות יותר את הצורך בקרבה - לדבר על דברים טובים או רעים, לחבק, לעשות דברים ביחד. לגברים, בין אם זה בגלל עומס הקריירה או האופי הגברי הישראלי שלא כל כך מחפש קרבה, יש יותר נטייה לברוח. פעם היה לגברים חדר משלהם, חדר האדון, שהגבר היה נכנס אליו אחרי ארוחת ערב, מדליק סיגר, קורא עיתון ואוי ואבוי מי שיפריע לו. זו לא המצאה חדשה".
העצות הנפוצות למי שהסמארטפון נתקע לו באמצע הזוגיות הן לפנות זמן משותף בנפרד מהמסכים. להחליט על פרק זמן מסוים לאחר שמגיעים הביתה מהעבודה שמבלים זמן משותף, לכבות את הטלפון בזמן ארוחת הערב, ועוד. אבל ד"ר קליינר-פז מזכירה שהטלפון עצמו הוא לא הבעיה. "זה נורמטיבי שאדם בא הביתה אחרי עומס היום ורוצה לדפדף קצת בפייסבוק, אין בזה שום דבר פסול", היא מזכירה. "אז אם יש תלונה מצד בן הזוג, צריך לשמוע מה פשר הבעיה, לברר מה השני עושה - האם הוא באתרי פורנו, האם הוא עבד של המשרד או מכור לאינפורמציה ועובר על כל אתרי החדשות. כלומר - אילו צרכים זה משרת. ברגע שבני הזוג מבינים את המניעים אז הפתרונות צומחים באופן יותר טבעי. אם זה אמצעי מילוט, עולה השאלה ממה הוא נמלט - האם בת הזוג ביקורתית, או יש לו סודות. אם זה סתם משרת אותו כדי לברוח אז הבעיה היא באינטימיות עצמה. אני מוצאת הרבה פעמים שזו דרך להימנע מעימות, או שמפחדים לגלות שאין על מה לדבר אחד עם השני אחרי כמה שנים של זוגיות. לא סתם מתמכרים, הסיבה היא בדרך כלל ריקנות".
האמת היא שאנחנו שייכים לאסכולת "אם אתם לא יכולים לנצח אותם, הצטרפו אליהם", ולכן מציעים למנף את האובססיה של החצי השני שלכם לטלפון לטובתכם. אם הידיים שלהם לא נפרדות מהמכשיר בבית, סביר שהמצב זהה בעבודה, מה שאומר שאתם יכולים בכיף לתקשר איתם במהלך היום עם מסרי אהבה חמודים או בקשות מיוחדת מהמכולת. במידה והם מתעלמים מכם בבית, נסו לכתוב להם משהו מביך על הוול ותראו איך אתם משיגים את תשומת לבם וגם מוצאים משהו לצחוק עליו. והכי חשוב - אם אתם חולקים את החיים עם מכור/ת סמארטפונים במצב קשה, דרשו מהם להוריד אפליקציה זוגית, כמו למשל Couple הנהדרת, שם תוכלו לא רק לשוחח, אלא לשרבט ביחד אונליין, לשלוח תמונות עירום שישמידו עצמן וכמובן המון סטיקרים דביקים. זה מה שכל כך מופלא בסמארטפון - אין דבר שהוא לא יכול לפתור, אפילו אם הוא בעצמו הבעיה.