אחת הסוגיות הראשונות בהן התעסקו בפילוסופיה ובפסיכולוגיה הוא הקשר בין הגוף לנפש. איך המחשבות והתודעה שלנו יכולה להשפיע על החומר ועל התאים שבגופנו? אפילו בתנ"ך נדרשו לסוגיה, והמלך שלמה אמר במשלי י"ח רוח איש יכל כל מחלה ורוח נכאה מי ישאנה" - כלומר, אדם שרוחו שבורה וחולה יחווה מחלות גופניות, ולהיפך. אך מאז, פילוסופים, רופאים ופסיכולוגים רבים ניסו לשבור את הקשר הזה וטענו שהתודעה שלנו בכלל מנותקת מגופנו ומתקיימת למעשה בנפרד ממנו.
המפורסם מבין הפילוסופים שעסקו בקשר שבין הנפש לגוף היה רנה דקארט. דקארט ביקש לחקור את הידע האנושי בעודו שואל את עצמו: "מה אנחנו יכולים לדעת שהוא ודאי?". לשם כך הוא התחיל את חקירותיו ב"דף חלק" ובנה את בסיס הידע מהעובדה הוודאית הראשונה - שהוא עצמו קיים ומביע מחשבה. מכאן באה האמירה המפורסמת "אני חושב, משמע אני קיים". אך מכיוון שלא הצליח להוכיח שיש לו גוף ממשי (הרי יכול להיות שהוא מדמיין שהוא בעל גוף), דקארט עשה הפרדה מוחלטת בין עולם החומר לעולם הרוח, ואז הראה שבין העולמות מתקיימת אינטראקציה (אם אני חושב על להרים את היד, היד שלי זזה). כך נולד "הדואליזם הקרטזיאני", שהשפיע רבות על התפתחות המדע, הרפואה, הפסיכולוגיה והפילוסופיה. בעקבות דקארט, רופאים הזניחו את הנפש והקשר בינה ובין הגוף, והתרכזו במנגנונים ביולוגיים נצפים בלבד. עולם הנפש נחשב למשהו שסופרים מתעסקים איתו, ולא אנשי מדע.
מאוחר יותר, עם התפתחות הפסיכולוגיה, אנשים החלו לחקור את הנפש האנושית ולהבין את המנגנונים שמאחורי התנהגות בני האדם. עם זאת, גם פסיכולוגים לא תמיד חקרו את נפש האדם: הגישה הביהביוריסטית, שהייתה פופולרית באמצע שנות ה-20, דגלה בצפייה בהתנהגות גלויה ובדיווחים הניתנים לכימות של התנהגות אנושית. מכיוון שהנפש אינה ניתנת לצפייה, אי אפשר לחקור אותה. גישה זו דחקה לשוליים כל ניסיון לחקור את הקשר בין הנפש לגוף. למרות זאת, בשנות ה-60 החלו שינוי פרדיגמה, ומחקרי תודעה ונפש החלו לצוף ולעלות שוב.
אני חושב שאני לוקח תרופה, משמע שהיא עובדת
בניסויים מפורסמים שנעשו בשנות ה-70, החוקרים הילגארד ואורנה הכניסו נבדקים למצב היפנוטי ונתנו להם להחזיק מטבע. הם אמרו לנבדקים שהמטבע כרגע חומם ושהוא לוהט (כשלמעשה הוא היה קר לחלוטין). רוב הנבדקים האמינו לחוקרים ומיד זרקו את המטבע מכף ידם, וחלק מהנבדקים אף הציגו סימנים פיזיולוגיים של ממש כגון עור אדום ומגורה ואפילו שלפוחיות, כאילו באמת נכוו ממטבע לוהט. למרות שמחקרי ההיפנוזה של הילגראד לא הצליחו להיות משוחזרים על ידי חוקרים אחרים, הם פתחו את הדרך לבחינת הקשר בין מחשבות ותודעה למצב הגופני שלנו.
אחת התופעות המרתקות ביותר בהקשר זה הוא אפקט הפלצבו. האפקט מתרחש כאשר אדם או חולה מקבל טיפול דמה, שאינו כולל מרכיב פעיל (לרוב מדובר בכדור סוכר), אך גופו מגיב כאילו קיבל תרופה אמיתית ומצבו משתפר. האפקט התגלה לגמרי בטעות, לאחר שניסויים קליניים של תרופות על בני אדם השתמשו בקבוצת ביקורת בה הנבדקים צרכו תרופות דמה. להפתעתם של הרופאים, הנבדקים בקבוצת הפלצבו גילו שיפור במחלתם, למרות שצרכו גלולת סוכר. מחקרים רבים נערכו על התופעה והיא משפיעה על תגובות פיזיולוגיות רבות כגון חום גוף, כאב, לחץ דם, דימום ואפילו התפשטות תאים סרטניים. בנוסף, היא יעילה עבור טיפול במחלות נפשיות כגון דיכאון וחרדה.
מחקרים שקשורים בפלצבו גילו שאנחנו חיות די מוזרות - עצם העובדה שאנחנו מאמינים שמשהו יעבוד וירפא אותנו, אכן גורם לשיפור במחלה. בנוסף, ישנם גורמים שמשפיעים על האפקטיביות של הפלצבו. לדוגמא, ככל שגלולת הפלצבו גדולה יותר, כך ההשפעה גדולה יותר. באופן דומה, צבע הגלולה, מחירה, האריזה וכן "נתונים" לגבי חולים אחרים שלקחו את הגלולה - כולם משפיעים על יעילותה. פלצבו, אגב, לא חייב להיות רק גלולה, ויכול לעבוד גם כמשחה, זריקה או אפילו ניתוח מזויף. לא כולם מושפעים מהאפקט, אך ניסויים שונים מוכיחים שהיעילות של פלצבו נעה בין 30 ל-70 אחוז מהנבדקים. למעשה, האפקט הוא כה חזק כי עצם האמונה בפלצבו יכולה להשפיע על בריאותנו. בניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטת הארוורד, נתנו לנבדקים עם תסמונת מעי רגיז גלולות סוכר. הוסבר לנבדקים שאין שום מרכיב פעיל בגלולה אך בנוסף הסבירו להם על אפקט הפלצבו ואמרו להם כי גישה חיובית עוזרת ליעילות הטיפול. למרות שהם ידעו שהתרופה היא לא אמיתית, 59 אחוז מהנבדקים דיווחו על שיפור בתסמינים לאחר כשלושה שבועות של "טיפול".
אבל כיצד מנגנון הפלצבו עובד ומצליח לגרום לתוצאות בריאותיות אמיתיות? על השאלה הזו אין תשובה חד משמעית. אחת מהתיאוריות מתבססת על מנגנון הציפייה שלנו: אנחנו מצפים שהכדור שאנחנו לוקחים הוא תרופה, ולכן הגוף מתכונן לריפוי ועל הדרך גם באמת מרפא את עצמו. "הפלצבו הוא אפקט מאוד חזק, שבאמת עובד על כל האוכלוסיות - גם רופאים ופסיכולוגים שמכירים אותו מושפעים מפלצבו", אומר ד"ר טרש. "זה מתקיים מעצם העובדה שאנחנו מרגישים שאנחנו פועלים למען ריפוי. מדובר במנגנונים שבעצם מאוד דומים לדרך פעולה של תרופות: לעזור למערכת החיסונית להתמודד עם מחלות. התחושה שאנחנו עושים משהו ותורמים לפתרון הבעיה זה כבר חלק מהתהליך כי זה גורם לנו לתחושה רגיעה שמשפרת את תפקוד המערכת". מכיוון שמדובר בטיפול שיש לו מעט מאוד תופעות לוואי, בשנים האחרונות רופאים מתחילים להשתמש יותר ויותר בטיפולי דמה כדרך טיפול לגיטימית, המשלימה לטיפול קונבנציונלי (למשל במקרים של דיכאון וחרדה). אלא שהדבר מעלה שאלות אתיות קשות מכיוון שהרופא אינו יכול לגלות לחולה שהוא לוקח תרופה מזויפת, והוא נאלץ "לעבוד" עליו כדי שהטיפול ישפיע.
>> עוד ב-mako בריאות
האם חלב ובשר באותה ארוחה זה באמת לא בריא?
10 תרגילים מעולים לברכיים
החולה מפיצה ברשת: כך נראה שד עם סרטן
אל תדאגו - זה יכול להרוג אתכם
ב-1920, התקיים ניסוי נוסף שהוכיח את הקשר בין גוף לנפש, כשעבודתו של הפסיכולוג וולטר קאנון חשפה את הקשר הישיר בין לחץ לתגובות פיזיולוגיות אצל בעלי חיים. קאנון היה זה שטבע את המושג "fight or flight" - התגובות הפרימיטיביות שיש לבעלי חיים בחשיפה למצבי סכנה הם לברוח או להילחם מול האיום. תגובות אלה גורמות לגוף שלנו להיכנס לעוררות גבוהה ומאופיינות בעלייה בלחץ דם, האצת פעימות הלב, מתח שריר גבוה, הזעה וכן ירידה בפעילות של מערכות פחות חיוניות כמו מערכת העיכול. ברמות לחץ גבוהות, זה מלווה בשינויים התנהגותיים כגון: קושי בפתרון בעיות, בלבול וקושי להתרכז, בעיות זיכרון ולעיתים קיפאון מוחלט. בנוסף, מצבים אלו מלווים ברגשות של חרדה, דיכאון וכעס. כשאנו נחשפים למצבי סכנה ולחץ, רמות הקורטיזול - "הורמון הסטרס" - בגופנו עולות ועוזרות לו להסתגל למצב החדש ולהיכנס למצב "לחימה או בריחה".
אבל בחיים המודרניים אין מדובר רק במצבים ספציפיים חד פעמיים. שעות עבודה ארוכות שדורשות תפוקה גבוהה, כמויות מידע עצומות שנזרקות אלינו מכל עבר, המצב הפוליטי המסובך במדינתנו - כל אלו גורמים לנו לחיות ברמות סטרס משתנות כמעט בכל יום. הבעיה מתחילה כשהלחץ הפסיכולוגי לא פוסק, ונוצר מצב של לחץ כרוני. כתוצאה מכך, ישנו עודף של הורמון הסטרס קורטיזול, שחשיפה ממושכת אליו ממש רעילה לגופינו. אינספור מחקרים הוכיחו כי לסטרס השפעות הרסניות וארוכות טווח על הבריאות, וחלק מהחוקרים טוענים כי סטרס יותר גרוע מסיגריות. "הגוף שלנו נבנה כדי לברוח מסכנות, והוא יכול להתמודד עם סכנות כאלה מדי פעם. הבעיה היא שהיום יש כל יום 'אריה' ואנחנו נמצאים במצב סטרס תמידי, זה פוגע ביכולת ההגנה של הגוף שלנו", אומר ד"ר טרש.
רמות גבוהות של קורטיזול מעלות משמעותית את הסיכון לסבול מבעיות בריאות שונות ומחלות כגון אוסטיאופורוזיס, השמנת יתר, פגיעה במערכת החיסון, קשיי זיכרון ובעיות ריכוז, דיכאון, מחלות לב, מחלות זיהומיות, אלצהיימר, סרטן, שבץ וסכרת. נשים פגיעות יותר ועלולות לפתח בעיות בריאותיות חמורות יותר מגברים לאחר חשיפה ממושכת ללחץ נפשי. "סטרס בסופו של דבר גורם להפעלת יתר של המערכת הסימפתטית והמערכת החיסונית והדבר באופן מתמשך גורם לשחיקה של המערכת, וגורם לגוף להיות פחות חסין למחלות", אומר ד"ר טרש. "כל המערכות הגופניות שלנו מושפעות מלחץ. שבין השאר, משפיע גם על על היכולת לפתח סרטן".
לחץ לא רק גורם למחלות ובעיות בריאותיות, הרבה פעמים הוא הגורם עצמו למוות מוקדם. למשל, "תסמונת הלב השבור" מתארת אירוע לב פתאומי, לרוב באנשים בריאים ללא בעיות לב, בעקבות חשיפה למצב לחץ נפשי קיצוני כמו מוות של בן משפחה קרוב.
הטיפול אפקטיבי יותר כשהמטופל בריא בנפשו
אחת הטכניקות העתיקות ביותר להירגעות ושליטה נפשית היא מדיטציה, שהומצאה לפני אלפי שנים והגיעה למערב ממדינות כגון הודו, סין ויפן, שם היא משמשת לריטואלים בעלי אופי דתי בעיקר. היתרון העיקרי שמדיטציה מספק הוא הירגעות עמוקה, שהשפעותיה נמשכות במשך שעות או ימים שלמים, והיא יכולה לספק שליטה על רמות הקורטיזול בגופינו ובכך שיפור המצב הבריאותי. אנשים שהחלו לתרגל באופן קבוע מדיטציה הראו שיפור במדדים גופניים כגון לחץ דם, ירידה במשקל, כמו גם ברמות הדיכאון והחרדה, וכן שיפור משמעותי בתפקוד מערכת החיסון.
בנוסף להירגעות כללית, טכניקות מדיטציה יכולות לספק הקלה של ממש בתסמיני מחלה. כמה מחקרים מצאו כי מדיטציה יומיומית יכולה להקל בתסמיני כאב כרוני ודלקות של המעי הגס. אפילו חולים במחלות קשות יותר כגון סרטן ומחלות לב הראו שיפור גופני ונפשי לאחר שתרגלו מדיטציה. כיום, רופאים מבינים כי מדיטציה וטיפולים דומים יכולים להיות טיפול משלים יעיל ביותר והם מאמצים גישה הוליסטית. "כל טיפול רפואי הוא אפקטיבי יותר כשהמטופל מרגיש טוב יותר נפשית", אומר ד"ר טרש. "לפעמים לתת רק תרופה זה לא מספיק, צריך להתייחס גם למצב הנפשי של החולה ולראות אם יש גורמים נוספים שאפשר לשפר".
שיטה רפואית-פסיכולוגית נוספת שמנסה לנצל את הכוח של המוח שלנו בשליטה על גופינו היא ביופידבק. השיטה כוללת חיבור המטופל למערכת המנטרת את מדדי הגוף כגון קצב לב, נשימה וחום הגוף, ומציגה את הנתונים בזמן אמת, כשהמטופל מבצע מיני תרגילים. המטופל לומד איך לשלוט במדדים אלה בעזרת תרגילי נשימה וריכוז, ויכול לראות אותם משתנים בצורה רצונית בזמן אמת. השיטה דומה למדיטציה והיא יעילה בטיפול במיגרנות, אפילפסיה, בעיות במערכת העיכול, קשיי נשימה, לחץ דם גבוה ועוד. עם זאת, הדעות חלוקות באשר ליעילותה, כשחלק מהחוקרים סבורים שמדובר בסוג של אפקט פלצבו. "בעניין הביופידבק הדעות חלוקות. יש מעט מחקרים מבוקרים ומעטים מראים תוצאות חד משמעיות. אחת מהבעיות בשיטה זו היא שנותנים טיפול אחד לכולם ולא בודקים מה הבעיה הספציפית של כל אחד", אומר ד"ר טרש.
בדומה לביופידבק, דמיון מודרך היא שיטה בה משתמשים על מנת לתרגל שליטה של המוח ושל התפקודים הגופניים. טכניקה זו, בה המטופל מדמיין עצמו כבריא ומאושר, יכולה להשיג מטרות ספציפיות כגון גמילה מעישון, שליטה בכאב וירידה במשקל. שיטות דמיון מודרך שנעשו לחולי סרטן גילו כי טכניקות אלה עזרו לחולים להתמודד עם תופעות הלוואי של כימותרפיה, להפחית גודל של גרורות וכן היו בעלי סיכוי גבוה יותר לשרוד את המחלה.
בדומה לכך, שיטת ביירון קייטי, הנפוצה בטיפול בחולי סרטן, עוזרת להתמודד עם המחשבות המזיקות, לחקור אותן ועל ידי כך להבין כי הן גורמות לנו סבל. משם, עוברים להתמקד רק במחשבות חיוביות. ד"ר לב-ארי מטפל בשיטה זו בחולי סרטן: "ביירון קייטי היא אחת המורות הרוחניות הכי ידועות במאה הזאת והרבה אנשים אימצו את שיטת העבודה שלה. הרעיון הוא לא לשנות את המציאות, אלא לשנות את זווית הראייה שלנו, ובעקבות שינוי התפיסה והחשיבה נשנה גם את דרך הפעולה ונוכל להתמודד בצורה יותר יעילה עם המציאות ועם המחלה", מסביר לב-ארי. "לדוגמה, הייתה לי חולה שהחלימה מסרטן וישבה בבית קפה עם חברה. פתאום עלתה לה המחשבה שהסרטן יחזור. כמובן שזה מוביל מיד לתחושות פיזיות ולחרדה. אז השיטה מתמודדת עם המחשבה המזיקה הזאת ומנתחת אותה: האם אנחנו בטוחים שזו האמת? האם ניתן להאמין באופן וודאי למחשבה? כמובן שזה לא וודאי שהסרטן יחזור. השלב השני הוא לתת דוגמאות נגדיות למחשבות המזיקות. הרעיון הוא להתמודד עם המחשבות שמעוררות מתח וכך לנטרל אותן במקום שזה ישפיע עלינו. גילינו שהשיטה יעילה מאוד בטיפול בחולי סרטן ומשפרת את איכות החיים הרגשית והגופנית".
השיטות השונות מוכיחות שהירגעות כללית והתמקדות בבריאותינו רק מועילה לגופינו, ומספקת לנו אפשרות להשפיע באופן פעיל על מערכות שונות. שיטות נוספות כגון יוגה, טאי צ'י, אמנויות לחימה מסוימות ואפילו תפילה, משפיעות באופן דומה ומומלצות על ידי רופאים ופסיכולוגים כמספקות טיפול מונע למחלות ומסייעות בשיפור בעיות בריאותיות קיימות. "יש יותר ויותר מודעות בעולם הרפואה והבנה שאי אפשר להפריד בין החלק הגופני לחלק הנפשי", מסכפ ד"ר טרש. "הירגעות ממש חשובה, בעיקר למניעת מחלות ובעיות בריאותיות. יש משהו במיקוד ובהתבוננות שיכול לעזור המון בחיי היומיום. אנחנו צריכים לשאוף לחיות חיים יותר מודעים, יותר רגועים ויותר שלווים. זה לא אומר שצריך להפוך לנזיר ולחיות בתוך מערה. אפשר לעשות את אותם דברים בדרך יותר רגועה וקשובה לעצמנו ולאחר".
* ייעוץ רפואי: ד"ר עידו שטראוס, מומחה לנוירוכירורגיה, היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, המערך הנוירוכירורגי, המרכז הרפואי איכילוב