ג', אישה בשנות ה-30 לחייה, לא הצליחה לישון. היא נשמעת מבוהלת כשהיא מספרת על תחושת פחד מהמצב הביטחוני ומכך שיקרה לה משהו. היא מודאגת ומוצאת עצמה פוחדת לצאת מהבית לעבודה ומהעבודה לבית. הבוקר היא לקחה מונית שעלתה מעל מאה שקל. נהג המונית אמר שהיא מפחדת יותר מדי. גם בני משפחתה אמרו לה שהיא צריכה לקחת את הדברים בפרופורציה. "אני לא יודעת איך", השיבה.
לעומתה, אשתו של ח' החליטה שמחבלים לא ישבשו את חייה והיא מתכננת יציאה לקמפינג עם ילדיה. ח', שעבודתו מונעת ממנו להצטרף אליה, מתנגד בכל תוקף ליציאה בגלל המצב הביטחוני. על רקע התנגדותו התעורר ויכוח נוקב שגלש למריבה גדולה, כשהיא מטיחה בו שהוא מגזים לגמרי ושאין סיבה לדאגה. "אפילו הילדים יותר רגועים ממך. די עם ההיסטריה", פסקה.
לכל אחד מאתנו שני צרכים בסיסיים: הרצון להרגיש כי העולם הוא מקום בטוח עבורנו והשאיפה להרגיש שמציאות חיינו ניתנת לניבוי. כאשר בחוויה שלנו שני צרכים אלו אינם מתממשים, אנו חווים חרדה.
>> חוקרים מצאו שיטה מעולה להפחית רמות חרדה
>> הפעולה הפשוטה שתשחרר אתכם מסטרס
בסימן חרדה
חרדה היא תגובה לגירוי או למצב שבו אנחנו חשים באיום על השלמוּת הפיזית או הנפשית שלנו. היא מתקיימת אל מול תחושת סכנה והיעדר שליטה. החרדה מתבטאת בשורה של סימנים גופניים, רגשיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. הסימנים הגופניים כוללים האצה בדופק, הזעה, מתח בשרירים, כאבי בטן וקשיי אכילה ושינה. מבחינה רגשית אנו עשויים לחוות דריכות ומתח שאינם מרפים, יחד עם קשת של רגשות כגון בושה (על תחושת החולשה וההזדקקות לסיוע), כעס (על המצב, על אחרים ועל עצמי), חוסר אונים וייאוש. הרגשות מלווים לעתים קרובות במחשבות קטסטרופליות על סכנה או על פגיעה. מבחינה התנהגותית, החרדה יכולה להתבטא לעתים בהימנעות מפעילות או בנטייה להתבודדות, כמו גם בתלותיות באנשים הקרובים.
נהוג להבחין בין שני סוגים של חרדה: חרדה שאינה רציונלית היא רגש שלילי ומעורפל, שהגורם לו אינו ממוקד ואינו ידוע לאדם הסובל ממנו. לעתים נראה כי עוצמת החרדה אינה הולמת את הסכנה הנשקפת במציאות. סוג שני של חרדה, המכונה גם פחד, הוא חרדה מציאותית ורציונלית, כלומר - יש מקור חיצוני שעלול לפגוע בשלמותו של האדם. פחד מוגדר כתופעה נורמלית והוא חיוני לשמירה על שלומנו ולנקיטת זהירות שהכרחית להישרדותנו.
במקרה של פחד חריף מוקצנים סממני הפחד הנורמטיבי עד לכדי פגיעה בתפקוד היומיומי של האדם, בגלל השקעה גדולה של אנרגיות נפשיות בהתמודדות עם הפחד.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
תגובות שונות ועוצמות משתנות
אנשים מגיבים לאירועי חירום ומשבר בדרכים שונות וחווים לחץ בעוצמות משתנות. הדבר תלוי בשלושה גורמים מרכזיים: מאפייני האדם (אישיותו, משאביו הפנימיים, אירועי חיים, תחושת המסוגלות שלו ויכולת ההתמודדות שלו במצבי דחק, מוכנוּת להיעזר); מאפייני הסביבה (מידת התמיכה החברתית המוגשת לאדם ומשאבים סביבתיים העומדים לרשותו); ומעגל הפגיעה (האם האדם נפגע באופן ישיר, האם היה עֵד לפגיעה של אחר, האם היה קרוב לפגיעה). ייתכן שאדם שנמצא במעגל פגיעה ראשון לא יפתח תגובה חריפה, בעוד אדם שלא נפגע ישירות דווקא כן יפתח תגובה כזו, כתוצאה ממאפייניו האישיים, חשיפה קודמת לאירועים טראומטיים ומהיעדר גורמי תמיכה.
מדברים חרדה – הקלה במצוקה
נוסף למצוקה הרגשית המתעוררת בעקבות אירועי משבר, סובל האדם גם מההתמודדות עם אותן תגובות רגשיות, קוגניטיביות וגופניות המתעוררות אצלו בעקבות אירוע החירום ומהוות עבורו עוד סיבה לדאגה. היות שידוע כי מידע מפחית חרדה, טוב נעשה אם נקדים להסביר לאנשים המצויים במצוקה רגשית על רקע אירועי חירום, מהן התופעות הנלוות למצבי לחץ, ונדגיש שאלו הן תגובות נורמליות למצב לא נורמלי. נוסף לכך, חשוב ליצור אצל הפרט השרוי במצוקה ציפייה להטבה ולשיפור.
במפגש עם אירועי דחק מעוררי חרדה, אנו נדרשים להתמודד - כלומר לגייס משאבים פנימיים וחיצוניים לצורך התגברות על קשיים המונחים לפתחנו.
לכל אחד מאיתנו דרכי התמודדות וסגנון אופייניים לו, אשר דומיננטיים יותר מאחרים ובהם אנו נוטים לעשות שימוש בעת משבר. חשוב לכבד אופני התמודדות שונים משלנו בקרב הסובבים אותנו. מתחים רבים בתא המשפחתי נובעים מצרכים וסגנונות התמודדות שונים של בני זוג וילדים. למשל, בדוגמה של אשתו של ח', שחשה בצורך להתאוורר ולצאת לחיק הטבע. עבורה היציאה טומנת בחובה אמצעי להתמודד ולהחזיר לעצמה תחושה של שליטה, בעוד ח' רואה בכך פעילות מסכנת ומסוכנת. ניתן לחשוב כיצד לכבד את הצורך של בת הזוג באוורור, בלי לערער את תחושת החוסן המשפחתית.
>> "זה התפריט שעזר לי להשיל 35 ק"ג ממשקלי"
>> הסיבה המפתיעה לכך שאתם מתעוררים באמצע הלילה
>> מומחים טוענים: מצאנו את הסוד לדיאטה מוצלחת
פתיחותנו ונכונותנו להיתמך ולהיעזר גדלות בעת חירום, כך שזוהי הזדמנות פז להקשיב ולהושיט יד לסובבים אותנו בימים לא פשוטים. עם זאת, על מנת להרגיע ולתמוך באחרים עלינו להיות רגועים בעצמנו ולחוש תחושת מסוגלות ביכולתנו להתמודד עם הלחץ. גייסו תמיכה חברתית על ידי שיתוף חברים, בני זוג וקרובים ברגשותיכם ובמחשבותיכם. תנו אמון ואפשרו לעצמכם "לספר את סיפורכם" על החוויה האישית שלכם בתוך האירועים. עצם ההמללה, הדיבור על החרדה, מביאים להקלה בתחושת המצוקה. יציקת תוכן לפחד, תיאורו והמשגתו הופכים אותו למאיים פחות, ובעיקר לדבר שאנו יכולים לו.
ברגע שאדם שומע את עצמו נותן ביטוי לפחדים הכי גדולים שלו ומתאר באופן קונקרטי את מה שעלול לקרות, הוא חש מוצף פחות וערוך יותר להתמודדות. נוסף לכך, ככל שאנו מעריכים שיש בידנו יותר כלים ודרכים להתמודד עם הקושי, אנו חווים פחות חרדה. בהיותנו פעילים אנו מרגישים גם תחושת שליטה ועוברים ממצב של תגובתיות (ראקטיביות), שבה אנו רק מגיבים לאירועים, למצב של פרו-אקטיביות והתמודדות. במידת הצורך, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. היכולת לבקש עזרה בעת מצוקה היא אחד המשאבים המשמעותיים ביותר שעומדים לרשות אדם והיא סימן לחוזק ולקיומם של כוחות נפש.
*ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים', בהוצאת מטר.
מתנדבי ער"ן והצוות המקצועי ערוכים להענקת סיוע 24 שעות ביממה. צריכים לדבר? פנו אל ער"ן בטלפון 1201, ב-SMS ל-0768844400 או באתר.