ההשלכות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה על בריאות הנפש נחשפות כל העת, תוך כדי שאנחנו ממשיכים להתמודד עם חזרה לשגרה מהולה בחוסר וודאות מול הווריאנט הבא שעלול לצוץ בכל רגע ולהחזיר אותנו חלילה אחורה. קצת יותר משנתיים אחרי שכל זה התחיל, אפשר לומר בוודאות שהנזק המשמעותי שישאר איתנו הרבה אחרי שכל זה יסתיים, היא בריאות הנפש וההתמודדות איתה לטווח ארוך בקרב בני נוער ובכלל.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
במחקר שפורסם לאחרונה בהונגריה נמצאה השפעה שלילית נוספת על מצב הרוח של בני הנוער שהתעצמה בתקופת הסגרים. חוקרים מצאו קשר בין שיתוף תמונות במדיה החברתית לסיכון מוגבר לדיכאון. תסמיני דיכאון שדרשו טיפול הכפילו את עצמם בגל השלישי של מגפת הקורונה בקרב אלו ששיתפו תמונות ברשתות החברתיות.
הרגלי השימוש במדיה החברתית ובחינה של מצב בריאות הנפש הוערכו באמצעות סקר שאלון מקוון בן שלושה שלבים. השאלון הכיל את אותן 20 שאלות בתקופת איסוף נתונים נפרדת במהלך כל גל, בין ה-22 באפריל 2020 ל-4 באפריל 2021, לאורך 3 סגרים שהיו במהלך אותה השנה בהונגריה. על פי התוצאות, הזמן ששהו הגולשים במדיה החברתית והנכונות לשתף תוכן ותמונות של עצמם גדלו במהלך גלי המגפה וקשורים לסיכון גבוה יותר והולך להפרעות דיכאון.
עבור אלה ששלחו תמונות וסרטונים של עצמם לפחות פעם ביום במהלך הגל הראשון ב-Messenger של פייסבוק, הפלטפורמה שבה עלתה הכי הרבה תדירות השיתוף של תוכן כזה, שיעור האנשים בסיכון לדיכאון היה 19%. במהלך הגל השני כבר נצפתה עלייה משמעותית, כאשר שתי חמישיות מהמשתתפים היומיים הראו סימנים של הפרעת דיכאון מג'ורי, בהשוואה לרבע מכלל המשתתפים. במהלך הגל השלישי, 45% מהמשתתפים היומי דיווחו על תסמינים של הפרעת דיכאון, לעומת 27% מכלל המדגם.
כמעט 18% מהמשתתפים בסקר שיתפו תמונות או סרטונים של עצמם מספר פעמים ביום במהלך הגל הראשון של המגפה, לעומת 8% בלבד בעידן שלפני המגפה. מעניין שהנכונות לחלוק תכנים המייצגים את עצמם פחתה בחצי בין שני הגלים הראשונים ואז עלתה שוב. בקרב הנשאלים, שיעור הסלפי והפורטרטים יחד היה הגבוה ביותר בכל הפלטפורמות שנסקרו, אך תמונות וסרטונים מייצגים עצמיים שצולמו בטיולים ובטיולים (המתארים את עצמם או את מערכות היחסים הקרובות שלהם, כולל חיות המחמד שלהם) היו נפוצים גם הם.
השלכות הקורונה על בני הנוער: דיכאון ובדידות
הסקר המקוון שילב את שאלון בריאות המטופל-2 (PHQ-2) כדי להעריך את מצב בריאות הנפש של המשיבים, שבו הם הגיבו בסולם של ארבע נקודות עד כמה פחתו העניין וההנאה שלהם מפעילויות שונות ובאיזו תדירות הם חשו עצב, דיכאון או חוסר תקווה במהלך השבועיים האחרונים.
מחקרים קודמים כבר הראו שהשימוש במדיה החברתית והנכונות לפרסם תמונות וסרטונים המייצגים את עצמם גדלו משמעותית בהשוואה לתקופה שלפני המגפה. במחקר הנוכחי היה אפשר לראות שהמגמה שנמדדה במהלך הגל הראשון והשני התחזקה עוד יותר בגל השלישי. "המחקר הזה שימושי למשוך את תשומת הלב לחשיבות השימוש המודע במדיה החברתית", סיכמה אלכסנדרה ולריה סנדור, דוקטורנטית בבית הספר לסוציולוגיה של אוניברסיטת Eötvös Loránd, בודפשט, שהציגה את התוצאות בכנס הבינלאומי השישה-עשר למדעי החברה הבינתחומיים שנערך באוקספורד.