בימים אלה, כאשר מותר לצאת מהבית רק לצרכים הכרחיים ובהגבלות לא פשוטות, כולנו מרגישים מעט אחרת מבדרך כלל, אם נפשית ואם פיזית. ואכן, רבים משתפים ברשתות החברתיות כי הם חשים עייפות כבר בשעות המוקדמות של הערב - גם אלו שהיו רגילים להישאר ערים עד השעות הקטנות של הלילה. למה זה קורה? מדוע תחושת העייפות משתלטת עלינו וגורמת לנו להיות הרבה פחות פעילים ממה שאנו רגילים?
תחושה זו קשורה ככל הנראה לקושי המנטלי שכולנו חווים יותר מאשר לעומס הפיזי. לעייפות ישנם גורמים פיזיים ונפשיים: לאחר שאנו משלימים ריצה של 5 קילומטרים לדוגמה, טבעי שנצטרך מנוחה, וכך גם לאחר מחלה. אך כבר ידוע כי עייפות יכולה להיגרם גם על ידי לחץ, מתח וחרדה, ובמצב הנוכחי היא אף יכולה להיות קשורה למונוטוניות של היומיום שלנו. אז כיצד נוכל להשיב לעצמנו את האנרגיה?
שלבי ההסתגלות
לכל שינוי גדול בחיינו, כגון התחלת לימודים באוניברסיטה או מעבר למדינה או עיר אחרת, ואפילו לשינוי במקום העבודה, דרושה תקופת הסתגלות ומעבר. ההסתגלות לוקחת זמן ומתרחשת בדרך כלל בשלבים. השבוע הראשון מערב בתוכו ניתוק מהרגלי החיים והעבודה הקודמים והתחלת אינטראקציות חדשות עם הסביבה. אלו בדרך כלל מושגים עד היום הרביעי או החמישי, ולאחר מכן החיים מתחילים להיות רגועים וצפויים יותר. כך גם בסגר, בימים הראשונים רבים דיווחו על תחושת דכדוך. זה היה שלב הסתגלותי נורמלי, שעבר לרוב לאחר כשבוע. הסתגלות פונקציונלית מלאה לדרך חיים חדשה, אגב, מתרחשת רק לאחר כשלושה חודשים.
עם זאת, ישנם מקרים לא מעטים שתחושת הדכדוך ממשיכה גם כשלושה שבועות מרגע ההתחלה. הרבה בימים אלו מדווחים על מעין "כניעה" לתחושות המלנכוליה ולחוסר מצב הרוח, בעיקר עקב החשש כי הסגר יכול להיות תמידי. גם פה יש נקודה אופטימית, כיוון שעל פי מחקרים, כאשר תחושות הדכדוך עוברות, הן נוטות שלא לחזור באותן העוצמות.
>> חוששים מפני העתיד? אתם בעצם מתאבלים עליו
תעדוף וסדר
סדר מאפשר לנו שליטה ועוזר לנו להימנע מהצטברות של זמן ״ריק״ שגורם לנו להיות מודעים לתחושת הכליאה שאנו חווים, שעלולה לייצר נסיגה ואפאתיות, שינה גרועה והזנחת ההיגיינה האישית. כדי לא להגיע למצב כזה ולהיסחף לחוסר מוטיבציה - חשוב לייצר סדר יום מובנה וברור.
סיפור מעניין בנושא זה התרחש ב-1915, כאשר הספינה של ארנסט שקלטון נלכדה בקרח באנטארקטיקה. שקלטון כפה רוטינות קפדניות על הצוות שלו, הוא התעקש על זמני ארוחות קבועים והורה לכולם להיאסף לאחר הארוחה לפעילויות חברתיות. הפעילויות מנעו מונוטוניות חברתית שנגרמת כאשר קבוצת אנשים קטנה כלואה לפרקי זמן ממושכים. אם כך, גם אם זה מרגיש לנו טוב לישון עד מאוחר בבוקר, עדיף להקנות ליום סדר מובנה וברור, ולהשאיר זמן לפעילות חברתית גם כאשר היא נעשית אונליין.
חרדה אף היא יכולה לגרום לעייפות. המגפה גרמה לכולנו לבלבול, חוסר ביטחון ולעיתים אף לתחושת ייאוש. כל אלו יכולים לגרום לאיכות גרועה של שינה, אשר בתורה תוביל לעייפות מרובה ולעצבנות גוברת. אחת הדרכים לשבור את המעגל הזה היא התעמלות: לצאת להליכה או לעשות תרגילי ספורט אונליין. אמנם אלו יכולים לגרום לעייפות פיזית, אך בטווח הארוך הם ישפרו את הערנות מאחר שאיכות השינה תשתפר.
עוד על נגיף הקורונה:
> אז מה הבידוד החברתי הזה יכול לעשות לנו?
>> רופאים צרפתים: מצאנו תסמין חדש לנגיף
>> כך תדעו אם חסר לכם ויטמין D
דרכים נוספות להגברת תחושת החיוניות הן תכנון קדימה והצבת יעדים. קבעו לכם תאריך עתידי לשחרור מהסגר, אך היו מוכנים לאתחל תאריך זה במידת הצורך. אופטימיות לגבי העתיד, ציפיות, תוכניות ויעדים יכולים לעזור להורדת החרדה והעייפות.
אז אם גם אתם מרגישים עייפים מתמיד ולא בטוחים למה - נסו את השיטות האלו, בנו לכם סדר יום, עשו ספורט, ובעיקר - נסו לתכנן קדימה - גם אם זה לעתיד הרחוק יותר.