"כל 40 שניות מישהו מתאבד"; "העלות הגלובלית של בעיות נפשיות היא 2.5 מיליארד דולר בשנה" כרזות כאלה ואחרות קיבלו את פנינו בכנס ה-ECNP (הקולג' האירופי לנוירו-פסיכו-פרמקולוגיה) ה-32 בספטמבר, שהתארח הפעם בקופנהגן הקרירה. כ-5,000 חוקרים ומטפלים מהתחום הגיעו כדי לשמוע על כל החידושים בתחום, הטיפולים, המחקרים, התרופות וגם הכישלונות, שהם לא פחות חשובים מההצלחות, במטרה להבין את תפקוד המוח ובני האדם ולתרגם את ההבנה לשיפור בריאות הציבור. אותנו, אורחי חברת יאנסן בכנס, עניין במיוחד הטיפול פורץ הדרך בדיכאון מז'ורי – ספריי האסקטמין. אבל, רגע, בואו נתחיל מהתחלה.

כולנו מכירים את תחושת הדכדוך שמגיעה פתאום, תסריטי אימה שמתרוצצים בראש, או סתם יום קשה, ריב נוראי, חוסר סיפוק ומשמעות או אירועים קשים כמו פיטורים או גירושים. אבל דיכאון קליני, הוא הדיכאון המז'ורי, אינו דכדוך שחולף כמו שבא אלא מחלה קשה. החולים בו חווים סבל מתמשך, והוא משפיע על תפקודם היומיומי בכל התחומים – על המחשבות, ההתנהגות, המצב הבריאותי והפיזי ועל איכות החיים. ולא פלא, לפיכך, שארגון הבריאות העולמי (WHO) מדרג את  הדיכאון המג'ורי כאחת המחלות המעיקות והמשפיעות ביותר על החברה עקב המשאבים הרפואיים הנדרשים, איכות החיים הירודה של המטופלים ועלויות עקיפות שמשיתה המחלה.

למעלה מ-300 מיליון אנשים בעולם, מכל הגילים, סובלים סבל מר מדיכאון מז'ורי, האבחנה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר הקשורה קשר הדוק לאובדנות. בכל שנה נוטלים את חייהם בעקבות דיכאון כ-45,000 אנשים בארצות הברית, וכ-58,000 אנשים באיחוד האירופי.

הסיבות להתפרצות של דיכאון קליני אינן מובנות במלואן. משערים שהוא נגרם כתוצאה מירידה בפלסטיות של מערכת העצבים (neuroplasticity). כלומר, מאי יכולתה של מערכת העצבים לפתח קשרים חדשים, ומתפקוד לקוי של רשתות תאי עצבים, הקשורים לוויסות מצב הרוח.

דגל שחור: איך מתמודדים עם דיכאון?

התסמינים: פיזיים, נפשיים, חברתיים

מצב רוח ירוד או עצבות, אנרגיה נמוכה ותשישות, חוסר תקווה וייאוש, חרדה ואי שקט, חוסר יכולת להתרכז, חשיבוה ודיבור איטיים, דפוסי שינה ואכילה לא תקינים, רגשות אשם, מחשבות אובדניות, תחושת חוסר ערך או אשמה, וחוסר יכולת לחוות הנאה אן עניין בפעילות יומיומית. השפעות הדיכאון אינן מסתכמות רק בתסמינים הללו. דיכאון משפיע גם על התעסוקה, החינוך ומערכות היחסים. חלק מהחולים בדיכאון לא מסוגלים לעבוד או ללמוד (דיכאון הינו בין הסיבות הנפוצות להיעדרות ארוכת טווח מהעבודה). הם מתקשים לנהל מערכות יחסים בריאות ותקשורת אפקטיבית. הסימנים צריכים להמשך לכל הפחות במשך שבועיים.

הדיכאון יכול להוביל גם לתשישות, חרדה, בעיות עיכול, כאב כרוני או שינויים במשקל. בטווח הארוך דיכאון שאינו מטופל כראוי מעלה את הסיכון למחלות לב וכלי דם, ליתר לחץ דם ולרמות לא תקינות של שומנים בדם (דיסליפידמיה).

ואלה לא רק התסמינים הפיזיים אלא גם תחושת הבושה, בשל התדמית השלילית הנקשרת לדיכאון, שאף מונעת מחלקם לפנות לטיפול ובכך להאריך את המחלה ולהחמיר את התסמינים. ובל נשכח כי נטל הדיכאון משפיע לא רק על המטופלים, אלא גם על המטפלים בהם ועל בני משפחתם (ה-caregivers), הסובלים ממתח רגשי כתוצאה מכך שאדם יקר להם סובל מדיכאון קליני, ומצוקה הנובעת מדאגתם המתמשכת למצבו הגופני והנפשי של קרובם, לטיפול שלו ולעתידו. הם מקדישים לכך שעות רבות וחשים שהנטל שעל כתפיהם כבד מאוד.

הגיל הממוצע להתפרצות המחלה הינו אמצע שנות ה-20. טיפול בחולה בשלב זה הוא בעל השלכות ויכול להשפיע על חייו כמבוגר (ירידה במספר ובמשך האשפוזים, חזרה מהירה למעגל העבודה ושגרת חיים נורמטיבית, הפחתה בטיפולים נלווים, הפחתה בתחלואה נלווית (קרדיוווסקולרית, השמנה ועוד).

הטיפול בדיכאון משלב טיפולים רפואיים וטיפולים פסיכותרפיים. תרופות נוגדות דכאון וכן טיפולים אחרים שהוכחו כיעילים, כדוגמת טיפול בנזעי חשמל, טיפול בגרייה מגנטית, קוצבים מוחיים ועוד.

View this post on Instagram

A post shared by Janssen Global (@janssenglobal) on

 

קצת מספרים:

  • אירוע דיכאון נמשך 6 חודשים בממוצע, וב-20% מהמקרים הוא יכול להימשך מעל שנתיים
  • חולים בדיכאון מז'ורי הסובלים מאירוע דיכאון ראשון מצויים בסיכון של 60%-40% לסבול מהישנות. סיכון זה עולה ל-60% ול-90% באנשים שסבלו משניים ושלושה אירועים בהתאמה
  • דיכאון שכיח יותר בקרב נשים לעומת גברים באוכלוסייה הכללית - 5.1% בקרב נשים לעומת 3.6% בקרב גברים
  • התאבדות מתרחשת בשכיחות גבוהה יותר בקרב גברים לעומת נשים; מתוך כלל קורבנות ההתאבדות, 75% הם גברים לעומת 25% נשים.
  • 60% מכלל מקרי ההתאבדות מתרחשים בחולים המאובחנים כחולי דיכאון
  • 20%-15% מכלל האנשים המאובחנים כחולי דיכאון מסיימים את חייהם בהתאבדות
  • 1 מתוך 10 נעדר מעבודה בשל דיכאון, נתון המסתכם באובדן של 36 ימי עבודה בממוצע לאירוע דיכאון
  • עובדים הסובלים מדיכאון מדווחים על 5.6 שעות בשבוע בממוצע של זמן אבוד
עוד בנושא ב-mako בריאות:
 
>> המילים שאנשים בדיכאון תמיד אומרים
>> 12 שיטות שיעזרו לכם לצאת מהדיכאון
>> 10 סימנים מפתיעים לכך שאתם בדיכאון ולא יודעים את זה

פורץ דרך: הטיפול באסקטמין

כ-1 מתוך 3 אנשים הסובלים מהפרעת דיכאון מז'ורי אינם מגיבים לטיפול באמצעות שני סוגים של נוגדי דיכאון או יותר, ונחשבים כחולים עם "דכאון עמיד לטיפול" (Treatment Resistant Depression). דיכאון עמיד לטיפול יכול להיות כרוני, כלומר חוזר ונשנה, או התקפי המתרחש בפרקי זמן משתנים. מטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול נמצאים בסיכון גבוה יותר לאשפוז ולאובדנות, והם עלולים להשתמש בסמים או באלכוהול. ב-30 השנים האחרונות לא הייתה בשורה טיפולית חדשה לחולים אלו המוגדרים כחולים עם דיכאון עמיד. ואז הגיע הקטמין.

קטמין היא תרופת הרדמה המצויה בשימוש נרחב בהרדמה, ברפואת כאב, ברפואת ילדים וברפואת חירום. וכן, קטמין זכה למוניטין מפוקפק כ"סם מסיבות". בשנים האחרונות התגלה כי מתן קטמין בעירוי ובבליעה מסייע בהפחתת תסמינים דיכאוניים במהירות – בתוך שעות בודדות – ובביטחון, והתחום החדש החל להתפתח. 

כעת מגיע ספריי הקטמין של חברת יאנסן. למעשה, מדובר באסקטמין (Esketamine) – אננטיומר ה-S של קטמין. קטמין, אנטגוניסט, לא תחרותי, של ה-NMDA  receptor, רצפטור של הגלוטמט, יוצא דופן משום יעילותו המיידית וההשפעה האנטי-דכאונית בתוך כמה שעות. זאת, בשעה שמרבית התרופות האנטי דיכאוניות היום מאופיינות בתגובה מאוחרת של עד מספר שבועות.

מאמר סקירה שפורסם במגזין הרפואי NEJM סוקר את יעילות הטיפול, שאושר לאחרונה במסלול מואץ על ידי ה-FDA. היעילות הקלינית ופרופיל הבטיחות של אסקטמין במטופלים עמידים לטיפול TRD)) נבדקו ב-3 מחקרי studies placebo-controlled קצרי טווח, שארכו כ-4 שבועות. למעלה מ-1,800 מטופלים נכללו במחקרים. לא נצפה אף מקרה התמכרות והרופאים העידו שהמרווחים בין הטיפולים רק הלכו וגדלו, וכי אין עלייה במשקל או פגיעה בזיכרון או בחשק מיני כמו בתרופות נוגדות הדיכאון המוכרות.

הטיפול באסקטמין יינתן רק בתי מרקחת יספקו את התכשיר רק למרכזים מוסמכים. אסקטמין ניתן בשילוב עם תרופה פומית חדשה אנטי דיכאונית.

View this post on Instagram

A post shared by sience & psychology (@sienceandpsychology) on

אז איך זה עובד?

במקום נטילת כדורים מדי יום, מדובר בתרסיס אף – המטופל רוכש את המשאף ומרסס לעצמו באף, אך תחת השגחה של איש צוות רפואי במרכז רפואי שבו ניתן לפקח אחר תופעות הלוואי של המטופל, למשך שעתיים לפחות, שכן תופעות הלוואי (ששכיחותן נמוכה) מגיעות לשיאן כעבור 40 דקות – עלייה בלחץ דם, בחילה, כאבי ראש, דיסוציאציה, ולכן יתבצע ניטור לחץ דם של המטופלים שעתיים לאחר לקיחת התרופה. כמו כן, למטופל אסור לנהוג 24 שעות לאחר מכן.

בארבעה השבועות הראשונים מרססים פעמיים בשבוע, בארבעת השבועות אחר כך פעם בשבוע, ולאחר מכן כמה פעמים כדי לתחזק, לפי הנדרש. בכל משאף 28 מ"ג. בכל לחיצה – כדי להיות בבקרה מלאה – 14 מ"ג, בכל נחיר. המינונים במחקרים היו 56 (שני משאפים בטיפול) או 84 (שלושה משאפים), בין כל משאף למשאף מחכים 5 דקות. וההשפעה, כאמור, מיידית – כבר ביום הראשון.

אצלנו התרופה ממתינה לאישור משרד הבריאות ונידונה בדיוני ועדת הסל בהתוויה לטיפול בדיכאון עמיד לאחר כישלון שתי תרופות. נמשיך לעקוב ולדווח. 

* הכותבת היתה אורחת של חברת יאנסן בכנס ה-ECNP

אובדנות היא תופעה הניתנת למניעה. במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו.
נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: