נפטרים מהסטיגמות: הסטיגמות הכי נפוצות על חולי נפש

יש לא מעט מקרים שבהם האוכלוסייה הכללית חוטאת בסטיגמות או דעות קדומות כלפי חלק מסוים מתוכה, אבל במקרה של חולים במחלות פסיכיאטריות נדמה שהמגוון שלהם רחב וכוללני יותר, ועל כן גורם להרבה יותר נזק. ביקשנו מדוקטור צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל ומנהל מחלקה במרכז לבריאות הנפש בגהה, לספר לנו על כמה סטיגמות "פופולריות" ונפוצות, וגם להסביר למה הן לא מדויקות, חוטאות לאמת ולעיתים רבות גם הרסניות.

כל החולים הפסיכיאטריים הם "משוגעים", "חולי נפש"

"צריך לזכור שאנחנו מדברים על מגוון מאוד רחב של מחלות פסיכיאטריות. סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה או מחלה בי פולרית הן המחלות הקשות ביותר שבהן חולים יכולים להגיע מצבים קשים, אבל יש מחלות רבות שמקצוע הפסיכיאטריה יודע לעזור להן, כמו למשל דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות כפייתיות, הפרעות קשב – כולם ביטויים של מחלות בריאות הנפש אבל כל אחת מהן שונה, ההתנהגות בהן אחרת וכך גם הצפי להחלמה מהן".

מחלה פסיכיאטרית היא מצב קיצוני שמשפיע על מעט מאוד אנשים

"כיום אנחנו יודעים ש-30 אחוז מהאוכלוסייה יזדקקו אי פעם לטיפול נפשי. זה שאדם הולך לפסיכיאטר לא אומר שהוא משוגע. זה אומר שהוא אדם עם מודעות לסבל שלו, והוא מבין שלמקצוע יש יכולת לעזור לו לחזור לחיים טובים. ברוב המקרים חולים פסיכיאטריים באים לטיפול ותוך שבוע שבועיים המצב החריף שלהם עובר והם חוזרים לתפקוד מלא ותקין ולחיים מאושרים".

חולים במחלות פסיכיאטריות הם אלימים

"רוב אירועי האלימות והתוקפנות לא קשורים למחלות פסיכיאטריות, וכמו כן רוב החולים אינם אלימים. אם יש חולים שבתקופות מסוימות נוהגים באלימות, דווקא אז הם מגיעים לקבל טיפול ולהתאשפז, וכך הם לא נמצאים בקהילה. אחרי מספר שבועות, כשמצבי האלימות חולפים, הם חוזרים לסביבה הטבעית שלהם, וזאת אגב בניגוד לאנשים אלימים אחרים שכלל לא ניגשים לטיפול".

חולים במחלות פסיכיאטריות הם מסוכנים

"כשיש אירוע חריג באזור שקשור באלימות או בתקיפה, אפילו בבית הפרטי, החולה הפסיכיאטרי הופך מיד להיות החשוד המיידי. הרבה פעמים המטופלים הם דווקא קורבן להתעללות אבל בגלל התפיסה הלא נכונה ברובה שהם מסוכנים יותר, המשטרה עוצרת אותם לבדיקה מידית בעוד שהצד השני, המתעלל, משחורר לחופשי, כי מובן מאליו שזה לא הוא".

אי אפשר לטפל במחלה פסיכיאטרית, רק לסמם חולים

"אנשים חושבים שאין טיפול למחלות פסיכיאטריות ושאנחנו, הפסיכיאטרים, רק מסממים את החולים. זו סטיגמה לא נכונה כי יש טיפולים ספציפיים נגד מצבים פסיכוטיים או נגד דיכאון, מאניה ומצבי חרדה, והם מסייעים לכל מצב באופן אינדיבידואלי, בלי קשר לתרופות לסימום או הרגעה. להיפך, לרוב החולים סמים רק מזיקים".

חולים פסיכיאטריים לא מסוגלים לתפקד בחיים

"אנחנו הרבה פעמים שומעים הערות כמו 'החולה לא יוכל אף פעם לעבוד, לתפקד או לחיות חיים נורמליים. אז ברוב המקרים, אחרי שמחלימים מההתקף, ניתן לחזור לתפקוד מלא. במקרים האחרים חוזרים לתפקוד חלקי בכל אחד מתחומי החיים. יש גם כאלה שחולים במחלה קשה והתפקוד נפגע בכל התחומים, אבל מדובר באחוז קטן מבין כל החולים במחלות הפסיכיאטריות".

אסור לחולי נפש להקים משפחה

"זה נכון שבמחלות הפסיכיאטריות יש מרכיב תורשתי והסיכוי של אדם עם מחלה פסיכיאטרית להביא לעולם ילד חולה הוא מעט גדול יותר משל האוכלוסייה הכללית, אבל הוא עדיין מגיע למספר אחוזים בודד, ועדיין יש עשרות אחוזים של סיכוי שהילד לא יהיה חולה. אל לנו כחברה למנוע מאנשים עם מחלות פסיכיאטריות את היכולת והזכות להקים משפחה, להתחתן ולהביא ילדים. התפקיד שלנו הוא לעזור להם במצבים שבהם קשה להם. החברה, המשפחה והקהילה צריכים לדאוג לעזור להם במטלות המשפחתיות עד שהם מבריאים וחוזרים לעצמם".

חולים פסיכיאטריים לא יכולים לחיות לבד, או שהם תמיד בבית חולים

"זה פשוט לא נכון. רוב החולים הפסיכיאטריים בכלל לא זקוקים לאשפוז, ובמקרים של אלה שכן, האשפוז אורך בין מספר ימים לשבועות ולא יותר. לכן, ברור שהם יוצאים לקהילה וחלקם מנהלים חיים עצמאיים, ברמה כזו או אחרת של צורך בסיוע מהשלטונות. חלקם לא זקוקים בכלל, חלקם זקוקים לעזרה כלכלית מסוימת, חלקם להדרכה אבל רובם הגדול יכול לחיות לבד ולכלכל את מעשיו בדירות עם משפחה וילדים".

 בחזרה למתחם>>