שוקיים בתנור, שניצל וחזה עוף על הגריל: עוף הוא אחד מהמאכלים הפופולריים ביותר שמשתלבים מצוין על הצלחת שלנו, בכל חג ובכל ארוחה. למעשה, לפי נתוני מועצת הלול, צריכת העוף הממוצעת לנפש בישראל עומדת על 42 ק"ג עוף בשנה (מקום שני בעולם אחרי ארה"ב).
וכנראה שזה לא סתם: מדובר במאכל ידידותי להכנה, טעים, בריא, מזין, מצוין גם לילדים ובעיקר זול. ובכל זאת, כמו בכל דבר, אפשר להתפשר או ללכת על המוצר הטוב והבריא ביותר. אז תחזיקו חזק כי עגלת הקניות שלנו יוצאת לדרך, והיא עומדת להתמלא בטיפים שיעזרו לכם לבחור את המוצר הטוב ביותר.
לפני שאתם יוצאים למסע קניות שבו תרכשו את המצרכים לשניצל המיוחל, הכנו עבורכם מדריך לקנייה חכמה יותר. אז איך יודעים אם העוף טרי? שימו לב לכללי הזהב הבאים:
- בדקו שהמוצר ארוז ואסתטי: העדיפו עוף ארוז או מכוסה בניילון שאינו בא במגע ידיים ואינו פתוח לאוויר, מה שעלול לחשוף אותו לזיהום או קלקול.
- שימו לב שהוא אינו מגיר נוזלים: אם הוא מוקף בשלולית, ככל הנראה לא מדובר במוצר טרי, אלא בעוף קפוא שהופשר.
- תנו לחוש הריח שלכם לפעול: עוף שמדיף ריח לא טוב מסגיר את העובדה שהוא לא טרי, וככל הנראה לא מדובר במוצר שתרצו אצלכם בצלחת. ריח לא טוב עשוי להעיד גם על בעיה בשרשרת הובלת המוצר או על תנאי אחסון לקויים ללא קירור.
- אל תקנו עוף בשק: כדי לדעת אם מדובר בעוף איכותי, חשוב לסמוך על המקור שסיפק לכם אותו. לכן, העדיפו עוף שעליו מצוין כל המידע הרלוונטי לגבי ייצורו, המבטיח בקרה איכותית וטריות וגם מידע לגבי תאריך שחיטתו ותנאי גידולו. בכל מקרה, לעולם (אבל לעולם) אל תקנו מוצר מן החי ממקור לא ידוע.
מה ההבדל בין עוף שגדל עם אנטיביוטיקה לעומת עוף שגדל בלעדיה?
ועכשיו לשאלת השאלות: האם כדאי לחפש דווקא את העוף שעליו מצוין "גדל ללא אנטיביוטיקה" או להסתפק בעוף רגיל? מסקר שערכה חברת "עוף טוב" עולה כי 80 אחוז מאיתנו מאמינים שעוף שגדל ללא אנטיביוטיקה בריא יותר מעוף רגיל. רמי אייזיק, מנהל חטיבת הגידול ב"עוף טוב", מסביר מדוע הרוב אינו טועה: "בעיית העמידות לאנטיביוטיקה הופכת למגפה עולמית של ממש בשנים האחרונות, לנוכח העובדה שכ-5,000 אנשים מתים מדי שנה כתוצאה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה".
לעוד מתכונים מצוינים מעוף >>
אייזיק מסביר שהעניין נובע משימוש תכוף מדי, שאינו תמיד לצורך, בתרופות אנטיביוטיות בבעלי חיים ובבני אדם וגם משימוש באנטיביוטיקה במזון במהלך הגידול כגון עופות. "זו בדיוק הסיבה שקיימת חשיבות רבה בבחירת עוף שגדל ללא אנטיביוטיקה", אומר ומוסיף: "מדובר בעוף שגדל בסביבה בריאה יותר ובתנאי מחיה בריאים יותר, המקטינים את סיכויו של העוף לחלות. אלה כוללים שימוש בטכנולוגיה מודרנית המתבססת על תזונה צמחית מאוזנת, המאפשרת את התפתחות העוף בקצב גדילה רצוי, בשונה מגידול מסחרי מקובל. עיקר המיקוד בגידול מבוסס על מזון מהצומח, המועשר בתוספי מזון פרוביוטיים ופרהביוטיים (חיידקי מעי ידידותיים ומצע המזון שלהם), לצד הקפדה על צפיפות מוגבלת של העופות למ"ר, שמירת Bio-Security – אקולוגיה נקייה מחיידקים מחוללי מחלות וליווי מקצועי צמוד המונעים התפרצות מחלות. זאת כאמור בניגוד לעוף שגדל עם אנטיביוטיקה שתנאי גידולו שונים. עוף שגדל ללא אנטיביוטיקה הוא מוצר בריא ואיכותי יותר שאף מסייע להתמודד עם הבעיה העולמית – בעיית העמידות לאנטיביוטיקה. ככל שהשימוש במוצרים שמכילים אנטיביוטיקה פוחת, כך בעיית העמידות מצטמצמת".
ואיפה ישראל ביחס לעולם? לדברי אייזיק, האיחוד האירופי פעל להפסקת השימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים כבר ב-2006 וכן הוביל לפיקוח הדוק על מתן אנטיביוטיקה כטיפול בתחלואה על פי הצורך. נראה כי זו גם המדיניות של ארגון הבריאות העולמי WHO) World Health Organization). אך למרות המגמה העולמית להפחית את השימוש באנטיביוטיקה במוצרים מן החי, בישראל עדיין לא קיים תקן המחייב לשווק עוף שגדל ללא אנטיביוטיקה. "זו הסיבה שרוב החברות אכן משתמשות באנטיביוטיקה בגידול העופות שלהן. שימוש באנטיביוטיקה קיים בענף הלול בישראל והוא כולל בין השאר מתן זרזי גידול אנטיביוטיים, טיפול אנטיביוטי או טיפול אנטיביוטי מניעתי בזמן שהעופות בריאים. שימוש מיותר זה תורם כאמור, להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה", מסכם אייזיק.