תשכחו מכל מה ששמעתם עד כה על עולם התזונה. לד"ר גיל יוסף שחר (M.D) יש שיטה ייחודית שפיתח בעצמו. תתחילו לשנן: "רפואה תזונתית". במרכז לרפואת הרמב"ם - בית ספר בראשותו שהקים, הוא מסמיך כיום מטפלים שכמהים לחוכמתו כיצד למנוע מחלות כרוניות ואף לרפא אותן לחלוטין באמצעות שיטת הרפואה התזונתית.
"אפשר לומר שאני עוף נדיר", הוא אומר. "למדתי רפואה בטכניון, וכיום אני מומחה לתזונה טבעית, החוקרת את הקשר בין תזונה לבין מחלות. רבים לא מודעים לכך, אבל לרוב המחלות הכרוניות יש קשר לתזונה. תזונה יכולה לגרום למחלות, למנוע אותן וגם ממש לרפא אותן".
אף שמעולם לא למדת תזונה באופן פורמלי, זה לא מנע ממך להפוך לגורו בתחום. איך אתה מסביר את זה?
"במהלך הלימודים נוכחתי לראות שהרפואה המערבית עוזרת להציל חיים, והיא בהחלט מסייעת בכל מה שקשור למצבי חירום או לטיפול במצבים שדורשים התערבות כירורגית. לעומת זאת, היא נותרת חסרת מענה מול תופעות כרוניות כגון סוכרת, מיגרנות, עודף משקל, אוסטיאופורוזיס, שומנים בדם ויתר לחץ דם. במקרה הטוב, היא מציעה טיפול תרופתי שמאפשר למטופל לחיות עם הבעיה, אך לא פתרון שורשי. כמי שהגיע ללימודי הרפואה עם רצון אמיתי לרפא אנשים, הנתון הזה היה מאוד מתסכל בעיניי".
ד"ר שחר הבין שאת התשובה הוא ימצא כנראה במקום אחר. כך, במקביל ללימודי הרפואה, הוא למד באופן עצמאי והתמחה בעולם הרפואה התזונתית: "אין ספק שזו הייתה תקופה מרתקת. למעלה מעשר שנים קראתי כמות עצומה של ספרים ואלפי מחקרים מדעיים לצד כתבי הרפואה העתיקים של הרמב"ם, מהם רכשתי את רוב הידע שלי בנושא הקשר שבין תזונה לבריאות".
איך ידעת שהמחקרים האלה אמינים ונטולי אינטרסים?
"קראתי המון ובהחלט נתקלתי גם במחקרים סותרים. מעבר לכך, זה היה חלק מהעבודה שלי – למצוא את האמת. עם הזמן למדתי על אילו מחקרים אפשר לסמוך, איך לקרוא אותם בצורה נכונה, לדעת אם הם מוטים, היכן הפגמים במסקנותיהם, וכמובן היכן למצוא מאמרים מדעיים איכותיים. אבל בשורה התחתונה, מה שחיזק לי את הביטחון יותר מכול היו התוצאות בפועל, בקליניקה הפרטית שפתחתי - ראיתי איך חולה סוכרת נגמל מכל התרופות ומצליח לרזות באופן משמעותי בלי להרעיב את עצמו, ראיתי אוסטיאופורוזיס שנבלם, לחצי דם שהתאזנו ללא תרופות, אנשים שסבלו ממיגרנות שנרפאו מהן לחלוטין וכאבי מפרקים שחלפו - זאת בעיני ההוכחה הטובה ביותר".
כשישן וחדש נפגשים בצלחת
ומה הקשר של הרמב"ם לכל זה? ד"ר שחר: "במהלך הניסיונות לבחון את הקשר בין תזונה לבריאות ואיכות חיים, חקרתי גם את תורתו הרפואית של הרמב"ם, שכתב כעשרה ספרי רפואה שכללו אלפי כללים והנחיות לתזונה נכונה ואורח חיים. הוא לרוב לא הסביר את המלצותיו, ולמעשה רק בעשורים האחרונים מצאו הוכחות והסברים מדעיים לדברים שכתב לפני יותר מ-800 שנה. לדוגמה, לפי הרמב"ם מומלץ לא לאכול שלוש שעות לפני השינה. כיום מחקרים מוכיחים שהתאוריה הזאת נכונה, אחרי שהוכיחו שהרגל כזה עלול לגרום לעלייה במשקל, לעייפות, לצרבות ולבעיות רבות נוספות. גם לא לשתות במהלך הארוחה למשל זאת המלצה שמגיעה מאותו מקור. ואכן, נמצא כי פעולה זו מדללת את אנזימי העיכול בקיבה ואת חומצת הקיבה וכך פוגעת בעיכול".
כיום, השיטה של שחר משלבת בין תורת הרפואה העתיקה הזאת לבין הממצאים העדכניים ביותר של המדע המודרני. "האני מאמין שלי הוא שמצד אחד אסור להתעלם מממצאי המדע העדכניים, ומצד שני זאת בהחלט טעות להתעלם מתובנות ומניסיון שנצברו במשך מאות ואלפי שנים. ניקח לדוגמה את הסיכוי שלנו לפתח סרטן - הרי מעבר לנטייה גנטית, יש השפעה של פרמטרים מובהקים שנמצאים בשליטתנו, כגון המצב הנפשי שלנו, החשיפה לרעלי התזונה שלנו. לכן, כל אחד צריך לשאול את עצמו מה הוא אכל בסוף היום – מזון תעשייתי ומעובד שמכיל סוכרים, שומנים מזוקקים, מייצבים וחומרים משמרים או אוכל אורגני שגדל בטבע?"
אתה אדם חרדי שמנהל בית ספר שמסמיך כ-230 סטודנטים שרובם לא דתיים. איך זה מסתדר?
"אני לא מבין למה שבכלל תהיה בעיה? אחרי שאנשים שומעים אותי בהרצאה או קוראים מאמרים שכתבתי באתר, הם רואים מיד שמה שהם שומעים ממני, הם לא שמעו בשום מקום אחר. היום אנשים רגישים לאמת ומחפשים אותה, וזה מנצח כל סטיגמה. אני אוהב את הסטודנטים שלי, משקיע בהם את הנשמה, ובאמת רואה שליחות בעבודה הזו. מעבר לכך, אני רואה בכך זכות גדולה לקרב לבבות ולהראות לאנשים את היופי שיש ביהדות, בחיבור לבריאות ולריפוי. ואולי בדרך אני גם מנפץ כמה סטיגמות".
כללי הזהב לחיים בריאים לפי "הרפואה התזונתית"
עיקרון מס 1: לאכול אך ורק מזון טבעי
"הכוונה היא בעיקר להימנע מאכילת מוצרים מעובדים, כלומר מה שנולד במפעל ורחוק מהמצב הטבעי שלו: קרקרים, חטיפים, מאפים, ממרחים מוכנים וכו'. לעומת זאת, מוצרי גלם כגון ירקות, פירות, שקדים, אגוזים, קטניות, קמחים מלאים שנטחנו בשלמותם, לחמי מחמצת ועוד – בהחלט מומלץ לצרוך.
עיקרון שני: להימנע משמנים שהופקו מזרעים
"אפשר לייצר שמן מזרעים או מפירות. שמן חמניות מופק מזרעי חמנייה, שמן תירס מופק מזרעי התירס ושמן קנולה מופק מזרעי צמח הלפתית. לעומת זאת, שמנים כמו שמן קוקוס, אבוקדו וזית מיוצרים מפירות. בעוד שהשמנים בקטגוריה הראשונה עתירים באומגה 6, שידועה כמעודדת ערכי דלקת בגוף, שמני הפירות מכילים פחות ממנה ולכן עדיפים. מעבר לכך, שמנים אלה גם בדרך כלל מיוצרים בכבישה קרה, ולא על ידי זיכוך – מה שגורם להם לכלול פחות חומרים מזיקים".
עיקרון 3: אוכלים לחם? בסדר – רק אל תשכחו לצרף סלט למנה
"יש לי כלל מאוד ברור בעניין, שעוזר לשמור על תזונה נכונה: במקום להנחות את המטופלים שלי להימנע מלחם, אני מציע שבכל פעם שהם אוכלים פחמימה, כגון לחם, פסטה, אורז, או תפוחי אדמה, שיוסיפו לה בצד מנת סלט ירקות. כלומר אפשר לאכול פחמימות כל עוד שומרים על הכלל הזה. כך, גם מתרגלים לאכול פחות פחמימות – מכיוון ש-50 אחוז מהמנה היא ירק, וגם זוכים לקבל יותר ויטמינים, מינרליים וגם סיבים תזונתיים שתורמים לתחושת שובע".
עיקרון 4: להימנע ממוצרי חלב תעשייתיים
אלא אם אתם גרים בכפר, מגדלים בעצמכם את הפרות או העזים, שניזונות מעשב ירוק, וגם חולבים אותן בעצמכם ("ולא בחודשי היריון מתקדמים"), ד"ר שחר מציע שתימנעו ממוצרי חלב: "הבעיה בהם נובעת מכך שכיום מוצרי חלב מאוד התרחקו מהמקור הטבעי שלהם. לצערי, חלב שנרכש בסופר לא דומה לחלב שייצרה פרה בעת העתיקה למשל, שבה נהגו לצרוך חלב עזים שרעו באחו והכול היה אורגני. היום הפרות אוכלות מזון לא טבעי, נטול ויטמינים וכלורופיל. מעבר לכך, סידן ניתן להשיג גם באמצעות תחליפים כגון אגוזים, שקדים, טופו, קטניות, במיה וטחינה".
עיקרון 5: לצרוך רק ביצים ובשר אורגניים
"אני לא ממליץ להימנע מבשר לחלוטין, אבל כן לצרוך אותו במתינות ולא מעבר לפעמיים בשבוע, וכמובן שחשוב מאוד שיהיה אורגני ככל האפשר. כדאי מאוד לרכוש רק בשר מפרות שרוב השנה אכלו עשב ירוק באחו. ההבדלים בערכים התזונתיים גדולים מאוד.
"גם ביצים אני ממליץ לצרוך אורגניות, מאחר שכל מזון מן החי נוטה לצבור רעלים וזה מה שקורה כשמאכילים תרנגולות או פרות בימינו. גם אם הלול נמצא בסביבה עם אוויר מזוהם, העוף נפגע מכך וכך גם מי שאוכל את תוצרתו".
אז "אורגני" זאת מילת המפתח?
"כן, אני מאמין שכדאי לצרוך ירקות, פירות ומוצרים מהחי שגדלו בסביבה אורגנית עם כמה שפחות התערבות מלאכותית וכימית. מובן שחשוב להדגיש שאורגני זה רק כלל אחד מיני רבים בריפוי מחלות. לא פחות חשוב ממה אוכלים, זה כאמור גם איך אוכלים, כמה אוכלים, מתי אוכלים, מתי לא אוכלים, איך אוכלים, כמה לועסים, מתי שותים ועוד".
ומה לגבי הטענה שגם מזון אורגני עלול לפתח רעלנים מזיקים?
"זה היגיון פשוט לדעתי: אם נבדוק שאריות הדברה בירקות אורגניים לעומת אלה שבירקות רגילים, נראה שבאורגניים אין כאלה. והרי ידוע שחומרים אלה מסרטנים, ושכל שיטות השטיפה לא מסירות אותם לחלוטין. לכן, אני תמיד אומר שצריך להפעיל שיקול דעת והיגיון, עוד לפני שמחפשים הוכחות מחקריות".
באילו מחלות או בעיות בריאות, תזונה מהסוג הזה יכולה לטפל?
"לעומת הרפואה המערבית, שלא מסוגלת לרפא מחלה כמו סוכרת למשל ללא שימוש בכדורים, אפשר לרפא אותה באמצעות תזונה ושינוי הרגלי חיים בלבד. מעבר לכך, ניתן להפחית באמצעותה את לחץ הדם, לבלום מצבי אוסטאופורוזיס, ולא פעם גם ממש לבנות את העצם מחדש, לרפא אסתמה ודלקות מפרקים, לאזן רמות כולסטרול ועוד. החוכמה היא כמובן להתאים את התזונה למטופל, לבדיקות הדם שלו ולפרמטרים נוספים חשובים".
מה לגבי מחלות כרוניות כמו סרטן?
" אין פה הבטחות, אבל תמיד אפשר להאט את קצב התקדמות המחלה ובמקרים מסוימים אף לרפא אותה לחלוטין וכמובן למנוע את הישנותה. כשמדובר במקרים סופניים, לצערי ברוב המקרים לא תמיד ניתן לעזור, אם כי גם במקרים קשים כבר ראינו בקליניקה ממש נסים. אני מאמין שאנשים יכולים לרפא את עצמם באמצעות התזונה, ויש בכוחנו למנוע את רוב המחלות שקשורות לחברה המערבית".
כהורה, מן הסתם אימצת את העקרונות שלך גם בבית – לא קצת קשה לשמור על אורח חיים כזה במציאות מודרנית מתועשת?
"נכון, אין אצלנו שניצלים מעובדים, עוגות וחטיפים. אבל אני לא פנאט. מחוץ לבית, ובמסגרת הלימודית הילדים יכולים לאכול גם שטויות. בבית יש אוכל בריא, שכולל גם קינוחים שאנחנו מכינים. כמובן שהם בריאים וללא סוכר".
רוצים דוגמה? הנה:
מוס שוקולד-אבוקדו טעים ובריא
מה צריך:
אבוקדו בשל, אבקת קקאו, דבש, תמצית וניל (לא חובה), קינמון (לא חובה), קורט מלח.
כמו תמיד, רצוי שכל המצרכים המרכזיים – האבוקדו, הקקאו והדבש יהיו אורגניים.
איך מכינים:
מערבלים את כל המצרכים בבלנדר, טועמים ומתקנים עד שמגיעים ליחסים הרצויים שלכם (כל אחד אוהב מתיקות שונה, פחות קקאו, יותר קקאו וכו'). קשה גם להגיד יחסים מדויקים מכיוון שכל אבוקדו הינו בגודל אחר.
דגשים:
להתחלה – שימו על 2 אבוקדו כ-2-3 כפות אבקת קקאו. אז הוסיפו 2-3 כפות דבש, טעמו ותקנו עד שתגיעו למתיקות הרצויה לכם. יש כאלה שאוהבים שטעם האבוקדו יהיה מודגש יותר, או שמעוניינים לצמצם את כמות הקקאו. במקרה כזה שימו כף אחת בלבד של אבקת קקאו.
לכאלה שממש לא רוצים להרגיש את האבוקדו – שימו 3-4 כפות אבקת קקאו. "המחיר" במקרה כזה יהיה כמות גדולה יותר של דבש, כדי לנטרל את מרירות הקקאו.
הוסיפו 2-1 כפות תמצית הווניל להדגשת טעמים ומעט קינמון.
יש לשמור את המוס במקרר.
יש להגיש בכוסיות קטנות. זכרו שזה קינוח ולא נשנוש. לבריאות!