סרטון שפורסם ביוטיוב על ידי ארגון בשם Compassion in World Farming מבקש ללמד אנשים על "פסים לבנים" בחזה עוף, המהווים אינדיקציה לבעיה בשרירים. לפי מחקר שפורסם ב-2013 בכתב העת האיטלקי Journal of Animal Science, בעיה זו גורמת לעלייה של 224 אחוז ברמת השומן בעוף ומפחיתה את כמות החלבון. מחקר אחר שפורסם באותה שנה בכתב העת המדעי Poultry Science הגיע למסקנה דומה: כמות השומן עולה, בעוד שמסת השריר יורדת, בהתאם לכמות הפסים הלבנים המופיעים על חזה העוף.
ייתכן ששמתם לב בפעם האחרונה שעשיתם קניות כי בנתחי חזה עוף מסוימים ישנם פסים, שנראים כמו סימונים שמקבילים לצורת השריר. לפי מחקר שפורסם ב-2016 ונעשה על ידי אוניברסיטת ארקנסו ואוניברסיטת TEXAS A&M, נראים יותר ויותר נתחים עם פסים לבנים, ובמחקרם הם מצאו פסים לבנים ב-96 אחוז מתוך 285 העופות שנבדקו. על פי החוקרים, הפסים הלבנים משפיעים באופן שלילי על איכות העוף.
"עוף הוא עדיין מקור מעולה לחלבון רזה"
אז איך הבעיה הזו נגרמה ומהיכן הגיעו הפסים הלבנים? המדענים סבורים כי המקור לבעיה הוא בהיצע וביקוש: האמריקאי הממוצע אוכל כ-40 ק"ג עוף מדי שנה והמספרים רק ממשיכים לעלות. הביקוש בשוק לחלבון זול מעודד חקלאים לייצר עופות גדולים יותר במינימום זמן.
עוד ב-mako בריאות:
>> אכלה את אותה ארוחה בכל יום וירדה 16 קילו
>> לוהט מדי: כך תעשו סקס עם כמה שפחות מגע
>> בלי כפיפות בטן: כך תיפטרו מהשומן הבטני
לפי ה-National Chicken Council בארה"ב (ארגון ללא מטרות רווח הדומה למועצה לענף הלול בישראל), העוף הממוצע שנשלח לשוק בשנת 1950 היה בעל משקל של כ-1.4 ק"ג ובן 70 יום. ב-2015, המשקל הממוצע היה כפול מזה – 2.8 ק"ג והגיל הממוצע עמד על 47 יום.
>> הטעות שאתם עושים כשאתם מפשירים בשר
>> וזאת הדרך להפשיר דגים קפואים
עם זאת, דובר מטעם ה-National Chicken Council אמר לבאזפיד כי פסים לבנים משפיעים רק על "אחוז נמוך של בשר עוף" ושאין סיבה לדאגה, מאחר שהפסים הלבנים לא מהווים סיכון בריאותי. ג'קלין לונדון, תזונאית קלינית, מסכימה כי למרות הפסים הלבנים, עוף הוא עדיין בחירה תזונתית בריאה. "כל עוד הוא לא מצופה בפירורי לחם או עובר טיגון עמוק – עוף הוא מקור מעולה לחלבון רזה (שעשיר בוויטמיני B, ברזל וויטמין B12)". היא מוסיפה כי כדאי לקנות מוצרי עוף ללא אנטיביוטיקה וכי חשוב לאחסן את העוף בטמפרטורות הנכונות במקרר או במקפיא.