אם גם אתם אוהבים לאכול חטיפים מלוחים, מלפפונים חמוצים או סטייקים, תדעו שיש לכך סיבה: למעשה מדובר במאכלים שלרוב מכילים כמויות מלח גדולות, המייצרים אצלנו העדפה אוטומטית לטעם שנרכש עוד בתקופת הילדות שלנו. "ככל שילד נחשף לטעם המלוח בשלב מוקדם יותר בחייו, כך הוא יעדיף אותו יותר בבגרותו וימנע ממאכלים פחות מומלחים שיהיו תפלים בעיניו", מסבירה ד"ר איילת הררי, תזונאית קלינית ויועצת התזונה של חברת "עוף טוב".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
המלח מורכב מנתרן כלורי, כאשר המרכיב הבעייתי במלח הוא הנתרן, ואכן, בעשורים האחרונים ניתן למצוא על המדפים יותר ויותר מאכלים עשירים במלח. מסתבר, שכמות סבירה של נתרן יכולה להוות חלק לגיטימי מהתפריט. "בעקרון מדובר במינרל חיוני, שהגוף שלנו זקוק לו במידה מסוימת. הבעיה נובעת מעודף שימוש במלח שעלול לגרום ליתר לחץ-דם וע"י כך להגברת הסיכון למחלות לב, לשבץ מוחי ולמחלות כליה. מחקרים מראים שהפחתת צריכת המלח תורמת לירידה ברמות לחץ הדם".
ההמלצה כיום עומדת על 1,500 מ"ג נתרן ליממה ומקסימום 2,000-2,400 מ"ג למבוגר (כפית מלח ליום בערך), ולילדים עד גיל 8 עד 1,900 מ"ג נתרן. בפועל הצריכה הממוצעת בארץ היא לפחות פי שניים מזה. אז איך הגענו למצב הזה? "כ-75 אחוז מכמות המלח מגיעים מהמוצרים התעשייתיים. החברות המסחריות הבינו שכשטעים לנו, אנחנו צורכים יותר וכתוצאה מכך הן לא חוסכות בכמויות המלח במוצרים הפופולריים. לאחרונה, גופי בריאות רבים בעולם, ביניהם ארגון הבריאות העולמי וכן משרד הבריאות הישראלי, נרתמו לנושא הפחתת המלח ופועלים לבצע שינוי לטובה בנושא", מציינת ד"ר הררי.
"משרד הבריאות השיק לאחרונה את תכנית 'אפשרי בריא', שבהתאם לעקרונותיה, חברות מסחריות החלו לייצר תו מיוחד על גבי האריזות, המעיד על כך שהמוצר מכיל פחות מלח. כרגע, ניתן למצוא את התו בעיקר על גבי לחמים, אך בהמשך, המהלך מתוכנן גם לגבי עופות מוכשרים (שתהליך הכשרתם כולל המלחה), ועוד. למרות ההיענות המסתמנת מצד החברות התעשייתיות, לא בטוח שגם הצרכן ממהר לרכוש מוצרים מופחתים במלח".
אז מה עושים?
ראשית, מומלץ לזכור שמדובר בעניין של הרגל. "כמו בכל הרגל שדורש שינוי, רצוי להתמודד עם העניין באופן הדרגתי ולהפחית את כמויות המלח הביתי בכל פעם קצת יותר", מציעה ד"ר הררי. הנה כמה מהפעולות שהיא ממליצה לנקוט בנוסף:
בסופר:
כדאי לשים לב לערכים התזונתיים המצוינים על גבי המוצר, להשוות בין מוצרים ולבחור את המוצר המכיל את כמות הנתרן הנמוכה ביותר למאה גרם. ניתן למצוא מוצרים דלי נתרן – המכילים עד 100 מ"ג נתרן למאה גרם מוצר, או את מופחתי הנתרן (המכילים כ 25% פחות נתרן ממוצר מקביל או דומה). בנוסף, חשוב לדעת שגם הרכיב "מונוסודיום גלוטמט", למעשה מעיד על נוכחותו של נתרן במוצר.
עוד ב-mako בריאות:
>> דיאטת כושר: כך תוכלו לאכול פחמימות וגם לרזות
>> למה כואב לכם הגב? כך תשפרו את היציבה שלכם
>> ברית זה לא סיפור: המכשיר הישראלי שעושה ברית מילה ללא ניתוח
ועוד עניין חשוב: כדאי לשים לב לסדר הופעת הרכיבים ברשימה. אם המלח או הנתרן מופיעים בקדמתה, סימן שהמזון מכיל כמות גדולה מאוד של מלח.
בבית:
שנייה לפני שאתם מנערים בלהט את המלחייה לתוך התבשיל, עצרו ושימו לב לכמות. תוכלו להוסיף רכיבים אחרים משפרי טעם כגון: תבלינים כמו כורכום וכמון, או מגוון עשבי תיבול.
בנוסף, תמיד עדיף להשתמש ברוטב ביתי ולהימנע מהשימוש ברטבים מוכנים, שלרוב מכילים כמויות גדולות של מלח. כמו כן, רצוי להגיש בכל ארוחה משפחתית גם ירקות בתיבול ביתי קל. כך תרוויחו בריאות וגם תהוו דוגמה אישית לילדים, בכל הקשור למזון ולהרגלי אכילה בריאים יותר שאינם מכילים כמויות מלח גדולות. ככלל, כשמדובר בילדים, אין צורך למהר לחשוף אותם לחטיפים מלוחים. מומלץ לחשוף אותם למגוון מזונות ולאפשר שימוש במלח במידה סבירה.
במסעדה:
באופן כללי, כמובן שלא רצוי לבנות את התפריט היומי שלנו בעיקר על אכילה מחוץ לבית.
אם בכל זאת יוצא לכם לאכול בחוץ לעיתים קרובות, כדאי לבקש את הרוטב בצד, על מנת להשתמש בו באופן מתון. אל תתביישו לבקש מהמלצר להמליח פחות את האוכל והימנעו מבחירת מזונות שהומלחו יתר על המידה.
בשורה התחתונה, אף פעם לא מאוחר להפחית את כמויות המלח בתפריט היומי ובארוחה המשפחתית. אם נדע לקרוא את הסימון על גבי האריזות, לבחור את המזונות הנכונים ולתבל את המזון במגוון תבלינים אחרים, נוכל לעשות זאת בהדרגה ולהיות בריאים יותר.
>> על מה אתם חייבים להסתכל בסופר כשאתם קונים עוף?