פאולה וליאון פתחו באתגר חדש: עשרה שבועות שבהם נלמד להתחבר מחדש לסימני הגוף לרעב ולשובע. רבים מאיתנו ניסו וגילו שדיאטות הרזייה לא באמת עובדות, אבל מה האלטרנטיבה? אכילה אינטואיטיבית הוכחה במחקרים ככזו שמאפשרת לשמור על משקל תקין והרגלים בריאים לטווח הארוך.

המטרה בקמפיין החדש: לגמול את ישראל מדיאטות, לאמץ הרגלי אכילה אינטואיטיבית ולעזור לאנשים ליצור מערכת יחסים בריאה עם הרגלי האכילה ועם הגוף שלהם. מדובר במודל המבוסס על מחקר שפותח לראשונה על ידי אוולין טריבול ואליזה רש בשנת 1995.

טל חמרה ששון, תזונאית קלינית ומשחררת נשים מדיאטות לאכילה קשובה ואינטואיטיבית, הסבירה: "הדיאטות לימדו אותנו לא לסמוך על עצמנו, להתרחק מעצמנו ולהתנתק. התשובות לאיך אני יכולה לאכול נכון נמצאות אצלי, לא אצל אף תזונאי או מישהו אחר שיכתיב לך כמה את אוכלת. הרבה פעמים אנשים מתנהלים מחוויה של אכילה רגשית ואפילו לא יודעים שיש להם את זה. הם מנסים לפתור את זה בעזרת דיאטה, אבל היא רק תחמיר את המקום הרגשי".

"אכילה אינטואיטיבית זה היכולת לאכול בהתאם לתחושות הרעב והשובע שלנו, שקצת נזנחו במהלך השנים עם כל הדיאטות. זוהיכולת לאזן את החשקים: בלי הקרייבינג המוגבר הזה, בלי לספור קלוריות, בלי למדוד את עצמי כל הזמן ובלי להיות משועבדת לכל המספרים האלה, אלא להצליח להתבונן פנימה".

אחרי 24 שנים שבהן ניסתה כל דיאטה אפשרית, ליהיא גרינר מוכנה לנסות משהו אחר. בכל שבוע פאולה וליאון יתנו לה ולצופים שלוש משימות פשוטות לביצוע בבית. בשבוע הראשון האתגר התמקד בסולם הרעב והמשימות היו כדלקמן: לבדוק את מידת הרעב בתחילת כל ארוחה ולסמן בדף/בנייד, לבדוק את מידת הרעב באמצע הארוחה ולסמן בדף/בנייד ולאכול אך ורק בישיבה וללא מסכים (נייד/טלוויזיה/טאבלט).

גרינר סיפרה כי במהלך השבוע הראשון למדה כיצד לאכול רק כשהיא באמת רעבה, ואפילו ירדה קילו. "המטרה זה להצליח להקשיב לגוף ולאזן את החשקים והמחשבות הבלתי פוסקות על אוכל", הסבירה חמרה ששון, "זה לסמוך על עצמך שאת יכולה לאכול מהכל תמיד, לא משנה אם את בארץ או בחוץ לארץ, בצורה שהיא נעימה. זה ביטחון פנימי, וכשאני בדיאטה אין לי ביטחון. אני כל הזמן מרגישה שתכף אפול למלכודת הסופלה".

בשבוע השני האתגר מתמקד בדיוק סוגי הרעב. רבים מאיתנו לא יודעים את ההבדל בין רעב רגשי לפיזי. "רעב רגשי זה שברגע שאהיה רעבה למשהו, זה יקרה מאפס למאה. אם בא לי להזמין גלידה, אהיה חייבת לאכול את זה עכשיו. הרבה פעמים אמשיך להיות רעבה, גם אם הייתי אמורה לשבוע כבר, ולא אפסיק לחשוב על אוכל. לכולנו יש רעב רגשי ברמה מסויימת, השאלה מה הטווח ועד כמה אני מרגישה שזה שולט עליי".

ההנחיות להשבוע: לפני כל ארוחה, יש לשאול את השאלות הבאות: האם הרעב הגיע בהדרגה, או בפתאומיות? האם אני מרגיש/ה רעב כללי או כמיהה למזון ספציפי? והיכן בגוף אני מרגיש/ה את הרעב?