איזה משקה הוא הפייבוריט שלכם? האם זה מיץ תפוזים "טבעי" או אולי משקה בטעם ענבים? על פי דו"ח של משרד הבריאות, למעלה מ-22 אחוז מהישראלים שותים משקאות ממותקים בכל יום או כמעט בכל יום.
אז בדקנו: כמה מהמוצרים המוכרים באמת מכילים את חומר הגלם שהם מתיימרים להכיל, ומהו המחיר הבריאותי שאנחנו משלמים בזמן שההבטחות שנושאים עמם שמות המוצרים בדרך כלל רחוקות ממה שהמוצר מכיל בפועל? עינב אלבר, דיאטנית קלינית רכזת תחום תזונת ילדים מחוז י"ם שפלה ב"מכבי שירותי בריאות", מספקת את כל התשובות.
מיצי פירות: מנת פרי יומית זה לא
לדברי אלבר שוק, מיצי הפירות מכילים רכיב מרכזי אחד (נוסף למים כמובן): נכון מאוד – סוכר, והרבה ממנו, והוא עשוי להופיע במגוון "כיסויי הסוואה": "רכיבים כגון פרוקטוז, סירופ תירס, סירופ אגבה ועוד הם למעשה שמות נרדפים לסוכר. מעבר לכך, לעתים נגלה שרכיב הפרי בכל הסיפור זניח עד לא קיים. ולמעשה, גם אם המוצר מכיל כמות יפה של פרי, מהרגע שהוא נקטף וככל שהזמן עובר, רוב הוויטמינים ונוגדי החמצון האיכותיים שבו מתפרקים בהדרגה.
והנה עוד משהו חשוב שהיא מציינת: "כשמדובר במשקה 'בטעם' ענבים או תפוחים למשל, זה למעשה אומר שהיצרן לא מחויב לכלול בו את הפרי אלא רק תמצית של טעם. החדשות הטובות לכאורה הן שדווקא 'משקה קל' כן אמור להכיל פרי, אבל כדאי לבדוק כמה אחוזים ממנו מכיל המשקה בפועל.
אז מה עושים? "צריך לקרא היטב את הגדרת המוצר. מובן שמיץ מ-100 אחוז רכיבים טבעיים ככל הנראה עדיף על מוצר שעליו מצוין אחוז פרי חלקי, אבל שלא תהיה כאן טעות: טבעי זה לא בהכרח דל קלוריות ולא בהכרח משקה בריאות, מאחר שכאמור רוב הסיבים התזונתיים והוויטמינים והמינרליים לא נשארים במיץ בגלל תהליך עיבודו וזמן המדף שלו שפוגע באיכותו. למעשה, גם אם המיץ מועשר ברכיבים חיוניים באופן מלאכותי, רוב הסיכויים שלא יישאר מהם הרבה כשהמוצר יגיע לפיו של הצרכן".
בשורה התחתונה, אלבר מציעה שמי שמחפש בריאות מוטב שיאכל את הפרי עצמו. "גם כשסוחטים מיץ בבית, אחוז הסוכר הטבעי שבו גבוה יחסית לעומת הרכיבים הטובים שהולכים לאיבוד בתהליך. ובכל מקרה, אם סוחטים עדיף לשתות את המיץ טרי וסמוך לרגע הסחיטה".
משקאות תה: בדקו כמה סוכר הם מכילים
נתחיל בחדשות הטובות: "ראשית חשוב לציין שמשקאות התה אכן מבוססים על תה ירוק או שחור, העשירים בנוגדי חמצון אקטיביים בעלי השפעה מיטיבה על הבריאות שלנו".
והבעיה? "חומרים אלה רגישים לקלקול ופירוק ככל שהמוצר שוהה יותר על המדף. יתרה מכך, לרוב מוצר כזה עשוי להכיל כמות סוכר גדולה מאוד, כך שאין פה באמת ערך תזונתי גדול".
מה עושים? נסו להכין בבית תה ירוק קר ולהוסיף לו טעמים טבעיים יותר, כגון: קמצוץ קינמון, נענע, מרווה ואפילו תימין.
משקה שקדים: שם יומרני למוצר שכמעט אינו מכיל שקדים
מי שנמנע משתיית חלב פרה, יכול למצוא ברשתות תחליפים שונים כגון: משקה סויה, משקה אורז ומשקה שקדים. "הבעיה פה היא בעיקר במה שמכונה 'משקה שקדים'. ראשית מדובר במוצר שהוא לרוב דל בחלבונים ובאנרגיה ובאופן פרדוקסלי כמות השקדים שם לרוב זעומה ביותר ובדרך כלל עומדת על אחוזים בודדים. בנוסף, הייתי מציעה לבדוק כמה סוכר הוסיפו למשקה, ובאופן כללי להבין שזה לא מוצר שיכול להוות תחליף לחלב מבחינת הערך התזונתי".
מה עושים? מעדיפים משקה סויה או חלב נטול לקטוז (בהנחה שההימנעות נובעת מאי סבילות ללקטוז).
מים בטעמים: מים? נו באמת
אמנם משקאות מהסוג הזה לרוב מכילים פחות סוכר מאשר משקאות מתוקים בקטגוריות אחרות, אבל עדיין נהוג להוסיף להם לא מעט סוכר. כמה? לדברי אלבר כחצי מהכמות. "מבחינת הגדרה זה שתייה מתוקה לכל דבר, ומה שבטוח – מים זה לא. אני מניחה שהשם נובע מהרעיון השיווקי שאמור לגרום לצרכנים לחשוב שמדובר במשקה בריא יותר, וגם הצבע השקוף משפיע בעניין הזה. אבל כאמור, לא הייתי מציעה להתייחס למשקה הזה כתחליף לשתיית מים.
אז מה כן? "השתייה המומלצת ביותר היא כמובן מים. אם רוצים להוסיף מעט טעם או תחושת מתיקות, ניתן לעשות זאת על ידי שימוש בצמחי תבלין כמו נענע, לואיזה או קינמון או להוסיף פרוסת פרי (או אפילו ירק) לכוס המים".
>> חוקרים טוענים שמצאו את הסוד לירידה במשקל
>> הטעות הכי גדולה שאתם עושים עם הקפה של הבוקר
>> אלה המאכלים הטובים ביותר להעלמת הצמיגים
הבעיה בתזונה המערבית
גם ד"ר מיכאל ויינפאס, מומחה לסוכרת במכבי שירותי בריאות בתל אביב, חושב שהבעיה העיקרית במשקאות האלה ובאופן כללי בתזונה המערבית היא כמות הסוכר העצומה המצויה ברוב רכיביה. "צריכה עודפת גורמת להפרשה מוגברת של אינסולין מהלבלב, הורמון אנבולי שברמות גבוהות מדי גורם להשמנה בטנית – מה שעלול לגרום לעמידות לאינסולין, וכך להעלות את הסיכון למחלת הסוכרת והתסמונת המטבולית. פירות מכילים סיבים תזונתיים המאטים את ספיגת הסוכר ממערכת העיכול לדם, ואכילתם בשלמותם תסייע למנוע את העמסת הסוכר, המתרחשת בעת שתייתם כמיץ שבו הנזק רב על התועלת".
הקושי בהפחתת סוכר נובע בין היתר, לדבריו, מהעובדה שמדובר ברכיב המשפיע על מרכזי התמכרות שלנו במוח, מה שגם הופך אותנו למכורים וגם גורם לנו להזדקק ליותר ויותר ממנו. "הסוכר הנוזלי בעייתי וממכר במיוחד, כיוון שהוא אינו גורם לשובע ונוסף לכך הקלוריות שבו לא נוטות להיספר", מציין ויינפאס.
"חשוב לקרא היטב מה מצוין על המוצר. ככל שרשימת הרכיבים ארוכה יותר כך המוצר מכיל יותר חומרים לא רצויים", מציינת אלבר. "מעבר לכך, לא הייתי מציעה להרגיל ילדים לשתייה מתוקה, כי בסוף זה עניין של הרגל. והחשוב ביותר: זכרו שההמלצה היומית לצריכת סוכר עומדת על 6 כפיות ליום בלבד. מאחר שמשקאות אלה מכילים בדרך כלל כמות לא מבוטלת של סוכר כאמור, ובהנחה שלא מוותרים עליהם, רצוי לצמצם במקביל לשתייתם את צריכת הסוכר המתקבל ממזונות אחרים".