"עד שהגעתי לצבא הייתי תמיד רזה. לא היה שום קשר ביני לבין שומן. וזה לא שלא אכלתי שוקולדים, פיצות בורקסים, אבל באמת – לעולם לא הוטרדתי מדיאטות. 6 חודשים מהגיוס, כשאני כבר מדריכה חיילים בשטח, אני קולטת שמשהו בגוף שלי השתנה. לראשונה, לא הרגשתי נוח עם מי שאני. וזה לא היה רק שהשמנתי, כל הגוף שלי נראה אחרת", כך מספרת לירון, שהשתחררה כבר לפני עשור מצה"ל. "טוב, היו כמה סיבות לזה: האוכל בחדר האוכל היה שמנוני, בלילה היינו מריצות טוסטים על התנור – כן, כן, על תנור חימום, זה רץ חזק פעם - וכשהיינו יוצאות לשטח עם החיילים חיינו על לחם עם טונה וופלים משך שבוע ברציפות. כל צחוקים לוו בג'אנק, כל ישיבה וכל פגישה לילית. לא יודעת אם זה בגלל שהיו רגעים קשים, בגלל שהיה משעמם או בגלל שזה פשוט היה לידינו כל הזמן. אבל מה שבטוח הוא ששם, ממש שם, למדתי לראשונה מה זה אומר להשמין".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
לירון היא לא היחידה. כל חיילת צעירה מודעת לכך שצפויות לה לפחות שנתיים של מאבק באחד האויבים הקשים של צה"ל – לא חזבאללה, אלא ההשמנה. אבל למרות הנטייה לשייך את ההשמנה בצבא לבנות, שנובעת מתפיסות מגדריות כנראה, הקילוגרמים העודפים אינם נחלתם של המין היפה בלבד. סקר שנערך על ידי ענף בריאות הצבא בחיל הרפואה, בקרב טירונים של יחידות קרביות וחיילים באימון מתקדם, מראה כי החיילים מרזים בטירונות – ומשמינים בשירות. כך, 39 אחוז מהטירונים דיווחו על ירידה במשקל (לצד 30 אחוז שדיווחו על עלייה). עובדה לא מפתיעה במיוחד, בהתחשב באופי המסגרת של הטירונות: הרבה פעילות גופנית לצד ארוחות מסודרות, בלי הרבה זמן לבלות בשק"ם. לעומת זאת, כאמור, במהלך השירות הסדיר – הקילוגרמים חוזרים, ובריבית.
בינואר 2016 קיימה ועדת הבריאות של הכנסת דיון על מצב ההשמנה והסוכרת בישראל, ובמהלכו אמר סגן ראש ענף רפואה בצה"ל, רס"ן ד"ר ליאור יהושע, כי 70 אחוז מהחיילים עולים במשקל במהלך שירותם הצבאי. התגובות לכתבה שהתפרסמה בנושא, של חיילים ושל הוריהם המודאגים, לא איחרו לבוא. מישהו שכינה את עצמו "חייל קרבי" כתב: "הסיבה היא שהאוכל ברמה נמוכה: המטבח הצבאי טובל הכול בשמן עמוק והמנות שמוגשות משמינות, אולי כי זה זול. זה עולה לנו בבריאות". מגיב אחר כתב: "ברוב הבסיסים שבהם שירתי האוכל היה גרוע. בארוחות הערב כל מה שיש לאכול זה מלאווח, ביצה מקושקשת מאבקה וצ'יפס. חוץ מזה שיש בסיסים שרק מלראות איך מתוחזק מחסן הירקות - אתה לא רוצה להסתכל אפילו על סלט".
הטבחים עוברים הכשרה לבישול בריא
אז מי באמת האשם העיקרי בהשמנה הזו? וכמה חשוב לצבא שלנו להיות בריא? נתחיל מזה שהתזונה בצה"ל שייכת למדור התזונה במפקדת קצין הלוגיסטיקה הראשי, שם נמצאים מספר קצינים ונגדים שאחראיים בין השאר על הרכבת התפריטים בצה"ל ועל הבקרה על איכות המזון בצבא. בשנים האחרונות, מתקיימים תהליכים לשיפור התזונה הבריאה בצה"ל ולמלחמה בהשמנה.
כך, למשל, בשנת 2012, יצאה הוראת "בישול בריא ביחידות צה"ל", שמנחה את היחידות השונות לגיוון בתפריט, שיטות בישול בריאות ושימוש בחומרי גלם בריאים. בשנים שחלפו מאז, הופחתו משמעותית השימוש בשמן והגשת הבשר המעובד (רכישת 720 טון נקניקיות בשנה צומצמה ל-10 טון); הופסק לחלוטין השימוש בשומן טרנס בחדרי האוכל; נעשה שימוש גדול יותר קמח מלא, דגני בוקר מלאים וירקות טריים; נרשמה עלייה ברכישת בשר גולמי ודגים; בכל חדר אוכל צבאי נמצא בר סלטים חופשי שבו החיילים יכולים להרכיב לעצמם סלט. במקביל, טבחים צבאיים ומנהלי המטבחים החלו לעבור הכשרה לבישול בריא, וכן מתקיימים ימי עיון וסדנאות בנושא בישול בריא ונגיש לאוכלוסיות השונות.
לצד אלה, מקיים צה"ל פרויקטים נקודתיים שנועדו להקנות הרגלים בריאים לחייליו. כך, למשל, בשנת 2015 החל פרויקט ניסיוני בחיל התותחנים, במטרה להילחם בהשמנה בקרב לוחמי החיל. במסגרת הפרויקט, החיילים הנקלטים שאחוז ה-BMI שלהם גבוה, נכנסים לפרויקט שכולל אימונים נוספים ואטרקטיביים, כמו TRX, ספינינג ורכיבה על אופניים בשטח. לצד אלה, החיילים עוברים הדרכות לאורח חיים בריא ולתזונה בריאה של מדריכים ממכון וינגייט. בינתיים, נראה כי הפרויקט מצליח, וייתכן כי יתרחב לחילות נוספים בצבא.
אז בצה"ל עושים מאמץ כדי לשפר את בריאות החיילים וכדי להקנות להם הרגלים בריאים. יש שיאמרו כי זו חובתו כצבא העם, להוות גוף שאינו רק לוחם אלא גם מחנך. בכל אופן, הדעה הציבורית על התזונה בצבא עודנה שלילית, ואם בוחנים את העובדות – הרי שלמרות המאמצים, אחוזי ההשמנה עדיין גבוהים מאוד.
האם האוכל בקריה טוב יותר?
מה, אם כן, הוא הגורם לכך? האם האשמה באמת נמצאת בחדרי האוכל הצבאיים? אולי זו המסגרת עצמה שמקשה על תזונה בריאה? ואולי אלה הם פשוט החיילים, שבוחרים לוותר על הירקות לטובת הבורקס?
רותם, חיילת המשרתת כמ"כית טירונים בבסיס במרכז הארץ, אמנם לא עלתה במשקל במהלך שירותה הצבאי, אך מספרת על הרגלי התזונה הלא בריאים שאימצה: "התפריט שלי מלא בג'אנק פוד, והסיבה היחידה שלא עליתי הרבה במשקל היא שהתפקיד שלי דורש מאמץ פיסי משמעותי. כשמגיעים טירונים, אנחנו ישנים ממש מעט ומוציאים הרבה אנרגיה, כך שאוכלים יותר. האוכל בבסיס לא טעים כל כך, והרבה פעמים אנחנו מזמינים פיצה או קונים דברים בשק"ם במקום. אין יום שאנחנו לא הולכים לשק"ם לקנות משהו".
אין ספק, כי האלמנט הרגשי משחק תפקיד משמעותי בתזונה של החיילים, בייחוד בבסיס סגור. האוכל בצבא הוא לא רק חלק משמעותי בבילוי חברתי, אלא גם דרך להעביר את הזמן, ומעבר לכך – מפצה, לעיתים רבות, על הגעגוע לבית. הרי, מה מנחם יותר משוקולד כשסוגרים שבת בבסיס או כשנשארים ערים כל הלילה?
רותם מספרת, כי הייתה תקופה שבמהלכה נמנעה מלהגיע לחדר האוכל: "הדבר שהכי קשה לי בצבא הוא העובדה שאני נמצאת 24/7 עם אותם אנשים, בלי שקט ובלי פרטיות. לכן, במהלך הארוחות הייתי נשארת בחדר ואוכלת חטיפים, וגם הייתי נשארת ערה אחרי כולם בלילה – רק כדי שיהיה לי קצת זמן לעצמי, וכך נהייתי עוד יותר עייפה ומתוסכלת. כשהמפקדת שלי שמה לב, היא דאגה שאתחיל לבוא לחדר האוכל ולישון יותר, אבל התזונה שלי עדיין בכלל לא משהו, ועדיף שלא אעשה בדיקות דם בקרוב".
ומה בנוגע לתזונה בבסיסים פתוחים? רבים מאמינים כי באלה, לא רק שהחיילים חוזרים הביתה ולכן קל יותר להקפיד על תזונה בריאה, אלא שגם האוכל המוגש בחדרי האוכל טוב יותר. כך, למשל, כתב אחד המגיבים לכתבת ההשמנה שהוזכרה קודם: "הסובלים מהאוכל הכי גרוע, הם הלוחמים וחיילי השטח. כל בסיס פיקודי אחר קרי קריה אין על מה להתלונן בכלל".
"עוד שלושה חודשים אני משתחררת, ובמהלך השירות עליתי חמישה קילו", מספרת מיכל, חיילת מודיעין שמשרתת בבסיס הקריה בתל אביב. העובדה שמדובר בשירות של יומיות מאפשרת למיכל להסתמך בעיקר על האוכל מהבית: "אני כמעט ולא אוכלת את האוכל של הצבא – כל בוקר אני מביאה פירות וחטיפי אנרגיה למהלך היום, וגם ארוחת צהריים בקופסא. הרבה חיילים אצלנו מעדיפים להביא אכל"ב (אוכל בית, בעגה הצבאית)".
ואלה שלא מביאים אוכל מהבית?
"הולכים לפיתייה, שם אפשר לבחור בין מנה לא בריאה כמו המבורגר וצ'יפס, טוסט נקניק או שווארמה, לצד אפשרויות בריאות יותר כמו אורז ושניצל או סלט. האורז בדרך כלל די שמנוני, אבל הסלט הוא בהרכבה עצמית ודי פופולרי אצלנו – יש למשל טונה, תירס וביצה קשה. האפשרות השנייה היא חדר האוכל – פעם האוכל היה מוצף בשמן, אבל לאחרונה החליפו את חברת הקייטרינג ויש שיפור משמעותי. יש ימים בריאים יותר, עם קינואה ומרקים, ויש ימים בריאים פחות, עם קוסקוס או פתיתים. לצד המנות, תמיד יש בר סלטים, אבל הוא לא אטרקטיבי במיוחד ולא טעים. יש גם פירות, אבל לצדם מציעים גם קרואסונים או עוגה, ורוב החיילים בוחרים בהם, כמובן".
עוד ב-mako בריאות:
>> בוטוקס בסינית: הפתרונות הטבעיים שיעלימו את הקמטים
>> מתים מרעב? 6 ארוחות הבוקר שישביעו אתכם
>> טריפ מהעתיד: האם אקסטזי בדרך להפוך לתרופה במרשם?
מיכל, כאמור, משתדלת לאכול בריא ואפילו מביאה אוכל מהבית. בנוסף לכך, היא הקפידה על פעילות גופנית, לפחות במהלך חלק מהשירות שלה: "הקא"גית שלנו הייתה מעבירה שיעורים בעיצוב וחיטוב, TRX, אירובי ועוד. הייתי נרשמת לשיעור או שניים בשבוע, המפקדים עודדו את זה והיה ממש כיף. לאחרונה היא עזבה, ומאז נפסקו השיעורים, לפחות בינתיים".
לדבריה, העלייה במשקל נובעת מאופי השירות שלה: "אנחנו יושבים במשך שעות ארוכות מול מחשבים, וכשמשעמם או כשקשה להתרכז הולכים לשק"ם וקונים משהו טעים. גם כשמחליטים לאכול בריא, זה קשה מאוד כי יש מלא פיתויים מסביבך: כמעט כל יום יש שתיית דרגה, שתיית שחרור, חזרה של מישהו מחו"ל שתמיד מלווה בשוקולד או יום הולדת. אז אני מביאה פריכיות למשרד, אבל בסוף הן נשארות באריזה".
ספר מתכונים טבעוני
תזונה טבעונית הופכת ליותר ויותר רווחת בישראל, בייחוד בקרב צעירים. עד לפני כשנתיים, חיילים טבעונים לא הורשו להיכנס לחדרי האוכל הצבאיים, מפני שקיבלו אז דמי כלכלה כדי לרכוש מזון מותאם. בשנת 2014, החלה מחאה של מאות חיילים טבעונים, בדרישה מצה"ל לספק מנות טבעוניות בריאות בבסיסים.
בצה"ל התייחסו ברצינות ראויה להערכה למחאה ולקבילות הרבות שהגישו חיילים טבעונים, ובשנתיים האחרונות הצבא לא רק מאפשר לחיילים הטבעונים כניסה לחדרי האוכל, אלא גם מציע חלופות טבעוניות. כך, למשל, צה"ל הוציא לאור ספר מתכונים טבעוניים לשימוש המטבחים הצבאיים תוך רכישה של מוצרים טבעוניים ייעודיים. מעבר לכך, הוחלט כי בשנת 2016 יתקיים כנס בנושא תזונה טבעונית למפקדי המטבחים וכי יסופקו לחיילים הטבעונים מארזים דו שבועיים שיכילו אגוזים, שקדים ופירות יבשים.
ואמנם, דניאל, חיילת טבעונית המשרתת בקריה, מעידה על השינוי: "קיים שיפור משמעותי בנושא – תמיד יש לטבעונים מה לאכול בחדר האוכל, ואנחנו גם לא צריכים להוכיח שאנחנו טבעונים. בכל אופן, לפעמים חסרה מנה בריאה ואני נאלצת להסתפק בפסטה. אם היו עדשים על בסיס קבוע, למשל, זה היה מעולה".
מנסים לתקן את הנזקים מהשירות
יועצת התזונה המוסמכת, גלי רולוף הנדל, יוזמת תזונה יצירתית, פועלת, בין השאר, כדי לסייע לחיילים לשפר את אורח חייהם במסגרת הצבאית הנוקשה. "בצבא, חיילים רבים מתמכרים לסוכר, לקפאין ולניקוטין", אומרת רולוף-הנדל. "הגוף שלנו מתרגל לרמה הגבוהה של החומרים האלה, ואצל רבים מהחיילים נוצרים הרגלים שנשארים איתם גם לאחר השחרור".
עד כמה המסגרת הצבאית היא האשמה באורח החיים הלא בריא של החיילים, לדעתך, לעומת הרגלים מהבית?
"ודאי שלהרגלים מהבית יש משקל, אבל בצבא יש זמינות גבוהה של מזון מזיק, כמו חטיפים, ממתקים ומשקאות ממותקים. ולא רק אלה, אלא גם מזונות שנתפסים כמזיקים פחות, כמו קורנפלקס, קוסקוס, פתיתים, פסטה, אורז, לחם לבן, ריבות ושוקולד למריחה – מהווים אלמנטים מרכזיים בתפריט של חיילים".
"הרגלים כאלה משאירים רבים מהחיילים חסרי אנרגיה, עייפים וכבדים לאחר ארוחות. כדי לשמור על ערנות ועל ריכוז לאורך היום, מתגבר הצורך בקפאין ובסוכר. מערכת שלמה של חיילים שחשים עייפות וחוסר אנרגיה וריכוז, או לחלופין חולים לעיתים תכופות בגלל התזונה הקלוקלת, ודאי אינה מתפקדת באופן המיטבי".
בהרצאה שהעבירה בצה"ל, במסגרת "יום בריאות" לקצינים ולמפקדים, התמקדה בהגברת המודעות לסיבות לפנייה לאוכל: "יש נטייה להשתמש במזון כפיצוי, כפרס, כנחמה או כדרך להעביר את הזמן. לכך יש להוסיף את הזמן המועט שמוקצב לארוחות בחלק מהבסיסים, כך שחיילים אוכלים מהר מדי והרבה מדי".
רולוף הנדל מספרת כי משיחות עם חיילים, היא רואה כי "חלקם לא מאמינים למה שקורה לגופם במהלך השירות הצבאי – החל מעלייה במשקל ועד בעיות עיכול, אלרגיות, מיגרנות, חסכים תזונתיים ומערכת חיסונית ירודה. כשהם משתחררים, חלקם מבלים תקופה ארוכה בניסיון לתקן את הנזקים שנגרמו במהלך השירות".
מה היית ממליצה לחיילים שרוצים לשמור על אורח חיים בריא ועל המשקל במהלך השירות הצבאי?
"קודם כל, חשוב לבחור באופן מושכל מה אוכלים. בכל ארוחה, מלאו לפחות חצי מהצלחת בירקות מכל הסוגים, ועדיף כאלה שאינם שוחים בשמן שאינו שמן זית. בנוסף, שלבו ירקות מאודים או מבושלים ומרק בתזונה שלכם. בהמשך, יש כמה דברים שחייבים לוותר עליהם, ובראשם המשקאות הממותקים שמלאים בסוכר, הבצקים והמאפים, הקורנפלקס וגם חטיפי האנרגיה, שמהווים ממתקים לכל דבר. במקום אלה, למי שיש אפשרות כדאי להצטייד בירקות חתוכים, בפירות העונה, באגוזים ופירות יבשים, בשמן זית כתית מעולה ובממרחים שיחזיקו מעמד, כמו טחינה, דבש, סילאן או ממרחי שקדיה".
"מבחינה חברתית, תמיד כדאי למצוא חבר שישפר את התזונה שלו יחד איתכם - שני חיילים יכולים להפוך שולחן שלם לבריא יותר. כשמשעמם לכם, במקום ללכת לשקם, צלצלו הביתה, לכו להתקלח או שבו לשיחה עם חברים. מעבר לכך, אפשר לבקש שינוי, כמו ימי בריאות קניית מצרכים בריאים במרוכז. גם בתוך המסגרת הנוקשה – אפשר לנהל אורח חיים בריא, ואין סיבה לצאת מנקודת הנחה ששום דבר לא ישתנה".
בשורה התחתונה, אין ספק שצה"ל נמצא במגמת התייעלות בתחום אורח החיים הבריא בשנים האחרונות. זאת, הן על ידי שיפור איכות המזון במטבחים הצבאיים והן על ידי ניסיון לייצר מודעות בריאה בקרב חייליו. אבל, הדרך עוד ארוכה ואחוזי ההשמנה גבוהים. לצד תליית האשמה במסגרת עצמה, חשוב שכל חייל יפתח מודעות בריאה וייקח אחריות על אורח החיים שלו. בסופו של דבר, גם אם צה"ל יעשה מהפכה של ממש במטבח, אף אחד לא יכול למנוע מהחיילים לקנות בורקסים בשק"ם.
מצה"ל נמסר בתגובה:
"בשנים האחרונות, המערך התזונתי בצה"ל גדל ומתפתח, תוך קידום נושא הבריאות. קודם כל, מתקיים מעבר לרכש מזון בריא יותר, כמו חזה עוף, דגים שונים, טחינה גולמית ומוצרים מקמח מלא, על חשבון מזון אחר שיוצא מהמערכת, כמו מרגרינה, אבקות מרק ונקניקיות. בהמשך, מתפתח נושא הבישול הבריא: הטבחים עוברים השתלמויות לשיטות בישול בריאות על ידי תזונאיות. גם החיילים והמפקדים מקבלים מענה אישי, הן על ידי הדרכה לתזונה נכונה בדמות הרצאות, ימי בריאות וימי ספורט, והן בטיפול אישי במרפאות צה"ל, על ידי תזונאים מוסמכים, עבור החיילים שזקוקים לכך.
"אנחנו משתדלים להתאים את התזונה לחייל. כך, למשל, חיילים קרביים מקבלים יותר ארוחות ביניים מחיילים בשירות של יומיות, שחוזרים בסוף היום הביתה. ארוחות הביניים של היום, מה שנקרא 'פריסות', לא כוללות רק לחם לבן, ממרח שוקולד וריבה כמו בעבר, אלא גם דברים בריאים כמו פירות. בנוסף, חייל קרבי יקבל יותר חלבון. גם מנות הקרב הופכות לבריאות יותר ומותאמות לחיילים. לאחרונה, למשל, יצאו מנות קרב מיוחדות לחיילים חולי צליאק. בכלל, הצבא מקפיד לתת מענה לאוכלוסיות מיוחדות, כמו חולי צליאק, צמחונים, טבעונים וחרדים. נושא אורח החיים הבריא מתפתח בצבא בדיוק כמו בכל העולם".