נדמה שבשנים האחרונות המילה "צליאק" נשמעת יותר ויותר. בין אם זה חבר של הילד מבית הספר שבדיוק התגלתה אצלו המחלה או מכרה מהעבודה שכל השנים התמודדה עם כאבי בטן עד שהתברר שזו הסיבה הרפואית לסבל שלה. אבל מה זה בכלל צליאק? "מדובר במחלה תורשתית אוטואימונית", מסבירה דניאלה קאופמן, דיאטנית קלינית ומומחית בגסטרו. "זה למעשה אומר שהיא גורמת למערכת החיסון לתקוף תאים בריאים במעי וגורמת לנזק מתמשך ברירית שלו. התהליך הזה מתרחש עקב חשיפה לגלוטן – חלבון שמצוי בדגנים כמו חיטה, שיפון ושעורה, אשר תפקידו לייצב את מוצרי המאפה ולהעניק להם גמישות. הגלוטן מצוי לא רק בלחמים אלא גם בפסטות, עוגות וחטיפים".
מדי שנה, אחוז אחד מהאוכלוסייה מאובחן בצליאק אבל סיכוי רב שמספר החולים אף גדול מהנתון הזה. "למרות זאת, לא תמיד רופאים יודעים לאבחן או להפנות לבדיקה המתאימה בעת הצורך, ולכן אני מניח שבפועל המספרים אף גבוהים מכך", מוסיף דן סלומון, מנכ"ל ארגון זכויות הצליאק.
התסמינים
תסמיני המחלה משתנים מאדם לאדם. "אצל חלק מהאנשים, הם יתבטאו בשלשולים, ביציאות רכות, בעייפות, בכאבי בטן או בגזים, בעוד שאצל אחרים לא יופיעו כלל סימפטומים", מסבירה קאופמן.
במקרים אחרים, הצליאק יאותר לגמרי במקרה, בד"כ במהלך ביצוע בדיקות דם המבוצעות על רקע אנמיה או עקב מחסור בוויטמינים כמו 12B למשל. "הסיבה לכך היא שבמקרים רבים, הפגיעה המתמשכת בדופן המעי הנגרמת כתוצאה מהצליאק, גורמת לפגיעה באיכות ספיגת ויטמינים ומינרליים חשובים, ולכן רופאים שחושדים בבעיה כזאת לרוב מציעים לבצע בדיקות לאיתור צליאק" אומרת קאופמן. "כשהמחלה תוקפת בגיל הילדות, היא עשויה לגרום לבעיות בגדילה ובצמיחה לגובה".
הבדיקות
אם נראה לכם שאתם עונים על אחד או יותר מהקריטריונים שצוינו, כדאי שתיגשו לבדיקת דם. הבשורה הפחות מעודדת היא שלעיתים תדרשו לבצע יותר מבדיקה אחת. קאופמן מסבירה שבשלב הראשון, לרוב תתבצע בדיקת דם פשוטה: "בדיקה זו בוחנת את נוכחותם של שני נוגדנים רלוונטיים בדם, שאיתורם מעיד על צליאק. עם זאת, חשוב לציין כי היא אינה רלוונטית עבור מי שנמנע מגלוטן, מאחר שהיא בוחנת את המתרחש בגוף לאחר החשיפה לחלבון הגלוטן, וכאשר נמנעים ממנו קשה לאתר את הבעיה".
אלא שכאמור, בדיקת דם לאיתור צליאק היא לא תמיד הפתרון. מסתבר שבמקרים מסוימים היא לא תעיד על נוכחותם של נוגדנים אלה בוודאות, גם כאשר הנבדק יסבול מצליאק. "יש כאלה שנולדים בלי הנוגדנים האלה. לכן, מאחר שמדובר במחלה תורשתית, מומלץ לכל מי שיש לו במשפחה קרובים מדרגה ראשונה שסובלים ממנה לבצע בדיקות לאיתור הנוגדנים, ואם התוצאות שליליות עדיין מומלץ להמשיך בבירור", אומרת קאופמן.
המשך הבירור לדבריה, כולל בדיקת "גסטרוסקופיה", שבמהלכה מוחדרת צינורית דרך הלוע אל תוך הקיבה. באופן זה, נלקחת דגימה שבה ניתן לראות את הרכב רירית המעי. במקרה שהנבדק סובל מצליאק, תאותר רירית בעלת לולאות משוטחות, מה שמעיד על נוכחות המחלה. "במקרים נדירים ולאחר שכל הבדיקות שהוזכרו יוצאות תקינות, ניתן לבצע המשך בירור ע"י בדיקות גנטיות שבהן ניתן לאתר את רמת הנוגדנים הרלוונטיים בגוף", מסבירה קאופמן.
הטיפול
קאופמן מציינת שכאשר המחלה מאובחנת, חשוב מאוד להקפיד על דיאטה נטולת גלוטן לאחר ייעוץ עם דיאטנית שמתמחה בתחום. "גם כאשר המאובחן לא סובל כלל מסימפטומים חשוב להקפיד על תפריט כזה, מאחר שהנזק לרירית המעי נעשה גם במצב שהמטופל לא חש בכל סימפטום והוא מרגיש מעולה".
צליאק ו"רגישות לגלוטן" – מה ההבדל?
בדיקות לאיתור צליאק ששוללות את המחלה, לעיתים מובילות לאבחון נוסף: "אי סבילות לגלוטן" (רגישות לגלוטן). לדברי קאופמן, הכוונה היא למצב שעלול לגרום לסימפטומים דומים כגון: שלשולים, גזים, אי נוחות בבטן וכאבי בטן. על אף שבמקרה הזה לא מדובר במחלה שפוגעת במעי, היא עשויה להשפיע על איכות החיים ואף לגרום להתייבשות עקב שלשולים מרובים. לכן, גם במקרה כזה לרוב ההמלצה היא להימנע ממוצרים שמכילים גלוטן, לאחר ייעוץ עם דיאטן.
כיום לא קשה לעמוד בדיאטה נטולת גלוטן, מאחר שיש שפע של מאכלים וכן מוצרים נטולי גלוטן – ריבוי החברות משפיע גם על מחירי המוצרים. לדוגמה, לאחרונה הצטרף לשוק גם ליין המוצרים של חברת "GFREE" המציעה פסטות, קמח ייחודי ועוד מוצרים נטולי גלוטן במחרים אטרקטיביים.
