כל ההתחלות
"הייתי ילדה חסרת מנוחה ומאוד אנרגטית, כך שכמעט כל פעילות ספורטיבית הייתה טובה בשבילי, אבל כשנכנסתי לעולם הריצה בגיל 8 זה לא היה מבחירה: אחותי סבלה מאסתמה וההורים שלי הכריחו אותי לרוץ איתה כל בוקר לפני בית הספר.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
מה שהתחיל כסיוט הפך לאהבה הגדולה שלי. גיליתי שכשאני עוברת את השלב הקשה שבתחילת הריצה, משהו נפתח לי בו זמנית בלב וגם בראש. בגיל ההתבגרות הריצה הפכה אותי לרגועה יותר ואפשרה לי לסדר את המחשבות. עד היום היא עושה את זה עבורי.
דווקא בגלל שלפעילות הגופנית היה תפקיד משמעותי בחיי, שנים פחדתי להפוך אותה למקצוע שלי. לא רציתי שזאת תהיה מטלה, עול. ככה מצאתי עצמי בלימודי תואר ראשון במדעי המדינה ומשם התגלגלתי לעבודות לחלוטין לא מספקות. ברחתי וברחתי עד שכנראה לא יכולתי יותר להתחמק מהמקום שאליו הייתי אמורה להגיע. אז הפסקתי הכל והלכתי ללמוד בבית הספר למאמנים במכון וינגייט, ומשם הכל התחיל לזרום לכיוון הנכון. כשאת עושה את מה שאת אמורה לעשות, החיים נכנסים לפוקוס. הפכתי יותר מדויקת בקריירה ובכלל".
קשה באימונים
"הפעילות הגופנית שלי כיום כוללת שלוש ריצות ארוכות בשבוע ועוד שני אימוני כוח. כדי להרוויח מכל מה שפעילות גופנית יכולה לעשות עבורי, ברור לי שאני צריכה לשלב בין שני סוגי הפעילות. הגיוון גם מכניס עניין לשגרת הפעילות, ואני חייבת עניין. השעמום הוא האויב הכי גדול מבחינתי".
רגעי השיא
"אני חושבת שהשיא היה המרתון הראשון שלי, לפני חמש שנים בברצלונה. שנה קודם לא חשבתי שבכלל ארצה אי פעם לרוץ מרתון שלם, וגם אם ארצה אין סיכוי שאצליח. אבל משהו דחף אותי ללכת למקום שמאתגר אותי. עד אז עשיתי מרוצים של 10 ק"מ ואפילו מרוץ או שניים של חצי מרתון, אבל המעבר למרתון מלא היה מלא בחששות - מה אם לא אצליח לסיים? מה יהיה אם התוצאה תהיה מאכזבת?
בתקופת האימונים הבנתי שאותו מרתון עבורי שקול בדיוק לריצת 5 ק"מ עבור מישהי שמעולם לא רצה קודם, וזו בדיוק ההתמודדות שלי עם מתאמנות שמצטרפות לקבוצות הריצה שלי לנשים ומעולם לא רצו בעבר. אז היו לי ימי אימון קשים מנשוא ומולם אימונים שמסתיימים באופוריה, וזה היה לי בית ספר חשוב מאוד כמאמנת. כיום קל לי יותר להיכנס לראש של כל מתאמנת שמגיעה לקבוצות הריצה ומתמודדת עם אותם קשיים.
הרגע המזוכך הזה של חציית קו סיום של מרתון מלא בפעם הראשונה הוא רגע של תחושת ניצחון אישית, רגע שאת מבינה עד כמה הגבולות שאנחנו מייצרים לעצמנו לא בהכרח נמצאים שם אלא יותר אצלנו בראש".
עוד ב-mako בריאות:
>> משהו מוזר קורה לגוף כשאתם משלימים שעות שינה
>> כך תשיגו את הבטן שגרמה לאנה ארונוב לקנא
>> הסוד לאושר הוא פשוט יותר ממה שאתם חושבים
רגעי השפל
"מה שמחזיק אותי ברגעי משבר הוא הידיעה שלוותר זו לא אופציה. החיים מלאים אתגרים, עליות ומורדות, הצלחה וכישלון. בפעילות גופנית, ממש כמו בקריירה או ביחסים, ההתמודדות עם הקושי והחלטה לא לוותר הופכת אותנו לחזקות יותר. דווקא באימונים שבהם אני חווה את הקושי הכי גדול - עצם זה שסיימתי אותם בלי לוותר לעצמי זו תחושת ניצחון כשלעצמה.
קשה לי לראות נשים שבוחרות לוותר על פעילות גופנית 'כי זה קשה', 'כי חם', 'כי קר', 'כי אני עסוקה'. איך זה שהדבר הראשון שמוותרים עליו כשקצת קשה הוא הכושר שלנו, ועוד כשאנחנו מוקפים מידע על כמה זה משמעותי לבריאות שלנו?
יש עוד דבר קטן שאני מזכירה לעצמי ולמתאמנות שלי - זאת בסך הכל שעה. פשוט דמיינו את המקלחת הקרה והכיפית שבסוף: זאת ההרגשה ההפוכה מזו שמגיעה אחרי שאנחנו מוותרות לעצמנו".
עצה למתחילים
"תתחילי בהדרגה! זה שהראש החליט שאת מתחילה לא אומר שהגוף נמצא באותו מקום. צריך לאפשר לו להיכנס לכושר בהדרגה ובקצב שמתאים לך. כשמנסים לזרז את התהליך ולעבור מאפס פעילות לארבעה אימונים בשבוע רק בגלל שרוצים לראות תוצאות, זה בדרך כלל נגמר בתסכול, בפציעה או בשניהם יחד. תכבדי את הגוף שלך תוך הקשבה לצרכים שלו, ולא - תאמיני לי, לשבת על הספה עם תפוצ'יפס זה לא צורך שלו.
תתנסי ותבדקי כל אופציה אפשרית עד שתמצאי את הפעילות שהכי מתאימה לך, שעושה לך הכי טוב, שמשרתת הכי ביעילות את המטרה שלשמה התחלת להתאמן. הרי אנחנו לא זהות, לכל אחת מתאים משהו קצת שונה".
מוטו לחיים
'"הכל בראש'. הרי זה בדיוק ככה".
מנת בריאות
"אני משתדלת לאכול בריא לאורך כל היום. לא תמיד מצליח לי בצורה מושלמת, אבל זה לא משחק של הכל או כלום.
בסוף היום, כשאני חוזרת מותשת מפגישות ואימונים, אז עם כל העייפות אני מקפידה לחתוך לעצמי סלט טרי וגדול עם כל ירק אפשרי ותוספות של טונה או גבינת עזים. זה מרגיש לי כמו פיצוי בצורת בוּסט של ויטמינים שהגוף מאוד צריך".
גילטי פלז'ר
"מי שמכיר אותי יודע שיש לי חולשה בעייתית מאוד למתוקים. איזה מתוקים? כולם. גלידות, עוגות, שוקולד. והכי גרוע שהאהבה הגדולה למתוק באה עם חוסר שליטה: לצערי אני לא מאלו שיכולות לקחת טעימה קטנה וזהו. לכן יצרתי לעצמי חוקים: באמצע השבוע אין כניסה למתוקים. בסופשבוע - יאללה בלגן!".
אם ענת עשתה לכם חשק, כאן תמצאו את קבוצת הריצה שלה
עוד ספורטאיות מדהימות בעמוד האינסטגרם של Roco_Runs