דמיינו רגע את הסיטואציה הבאה: אתם שרועים בבית על הספה, במזגן כמובן, ומדמיינים שאתם עושים ספורט. וזהו. השרירים שלכם כבר התחטבו. נשמע כמו חלום? או אולי הזיה? אז זהו, שלא ממש. מתברר שלדמיון שלנו יש הרבה יותר כוח ממה שאנחנו מייחסים לו, והמוח הגאוני שלנו יודע לעשות פלאים ברמות שעדיין קשה לנו לתפוס, אפילו היום, לצד התפתחויות טכנולוגיות מרחיקות לכת ופריצות דרך מדעיות.
אחד המחקרים המפורסמים שנערכו בנושא הוא מחקר שהתפרסם בשנת 1991, שתוצאותיו הדהימו את הקהילה המדעית, לא פחות. המחקר, שהתפרסם בכתב העת המדעי Perceptual and Motor Skills, בדק 1,200 אצנים אתלטיים אולימפיים שהתבקשו לעשות שתי פעולות: פעם אחת לדמיין שהם רצים, ובפעם השנייה לרוץ פיזית במגרש. בשני המקרים האצנים חוברו לאלקטרודות שניטרו את הפעילות המוחית שלהם, שאפשרה לחוקרים להבין אילו אזורים פעלו במוח בכל פעולה.
התוצאה, כמו שכבר הבנתם, הייתה מדהימה: החוקרים גילו שאותם אזורים בדיוק פעלו במוח הן בשלב הדמיון והן בשלב הריצה הפיזית, זאת למעט אזור הפעילות המוטורית שהואר (כלומר פעל) רק בזמן הריצה הפיזית. המסקנה הוכיחה שהמוח לא מבדיל בין דמיון ומציאות ואותה פעילות מוחית מתבצעת גם כשאנחנו "רק" מדמיינים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
האם המוח מבדיל בין דמיון למציאות?
אך האם באמת ניתן להשפיע על הגוף רק באמצעות המחשבה? האם נוכל לדמיין את עצמנו עושים כושר והגוף שלנו יגיב כאילו רצנו עכשיו שעה? כדי להבין איך זה עובד צריך ללכת צעד אחד אחורה, ולהבין איך בכלל עובד האיבר הגאוני הזה, ששוקל רק 1.5 ק"ג, מכיל למעלה מ-100 מיליארד נוירונים, ומסוגל, בין היתר, לברוא הולגרמה שלמה, או כמו שאנחנו רגילים לכנות אותה - מציאות.
"המוח שלנו לא יודע להבדיל בין 'דמיון' ובין 'מציאות'. מבחינתו מדובר באותה פעילות חשמלית המתרחשת בו", מסבירה ד"ר דניאלה כהן, חוקרת מוח ותודעה. ד"ר כהן מסבירה שכל מחשבה או רגש שאנחנו חווים מיתרגמים במוח לפעילות חשמלית, ולכן גם כשאנחנו מדמיינים, לצורך העניין, אנחנו בעצם נותנים את אותה פקודה ליישום בתוך המוח והוא מגיב אליה בהתאם, כמו שהוא יודע.
"מבחינת המוח הוא מקבל את אותן פקודות", היא מסבירה. "בגלל שהוא לא מבדיל בין דמיון ומציאות הוא מבצע את אותה פעילות המשחררת חומרים כימיים במוח, המשפיעים על החוויה ומשם גם על ההתנהגות והעשייה. במילים אחרות, המוח לא צריך בהכרח את הפעילות המוטורית על מנת לייצר תוצאות וניתן לעשות זאת גם דרך הדמיון".
ד"ר כהן מציינת כי במכשיר ה-fMRI (שהוא MRI פונקציונלי לבדיקת פעילות תפקודית של המוח) אפשר ממש לזהות את האזורים הפועלים במוח המצביעים על פעילות. כשאנחנו עושים משהו או מדמיינים אותו - אותם אזורים נדלקים במוח, ולפיכך אנחנו יכולים לדמיין משהו והוא יכול להתקיים במציאות במציאות כי המוח נותן את אותן פקודות.
דמיון מודרך, בהקשר זה, פועל בדיוק באותה דרך, אך הוא רק שיטה אחת המתבססת על העקרונות הללו. ישנן שיטות המאפשרות לנו לעשות מניפולציה כזאת או אחרת על המוח במטרה לשפר ביצועים. ככה שהאמירה הניו אייג'ית, ש"מחשבה יוצאת מציאות" מקבלת פה תוקף מדעי ומתבררת הלכה למעשה: כי אם הכל קורה בתוך ההמוח שלנו, אזי אנחנו יוצרים את המציאות שלנו, שהיא אינה אלא שיקוף של מה שקורה בתוכו.
האם המציאות שלנו הולוגרפית?
ניסוי חברתי, המזכיר את מחקר האצנים האתלטיים, מתרחש בימים אלה גם אצלנו כאן, בארצנו הקטנטונת, אך מזווית קצת שונה. הניסוי, המבקש לחטב את הגוף באמצעות מדיטציה, הוא ניסוי חברתי מבית "מרחב מודעות", מרכז לפיתוח התודעה, המבוסס על תפישת ה"מטאיזם" שייסדה פריידי מרגלית, העוסקת בחקר התודעה. התפיסה מבוססת על הנחת היסוד כי המציאות אותה אנו חווים כאמיתית ואובייקטיבית, אינה אלא מציאות הולוגרפית, הולוגרמה מדויקת המייצגת את אשר מתחולל בנבכי התודעה שלנו, ומכאן למעשה, גורסת ומוכיחה פיזיקלית, שכל מציאות החיים שלנו אינם אלא "מציאות הולגרפית" פרי יצירתנו; פרי המחשבות, הרגשות והדמיון שלנו.
"אני חייבת להודות שאת המדיטציה הזאת יצרתי קודם כל עבור עצמי. כמי שלא ממש אוהבת לעשות כושר, הגיע האביב והייתי צריכה פתרון יעיל ומהיר", צוחקת מרגלית. "כמי שמכירה היטב את כוחה של התודעה הבנתי את האפשרות הגלומה פה, שהיא מבוססת מדע ומחקר, והחלטתי לרתום אותה לטובת חיטוב הגוף. אנחנו בעצמנו במרחב מודעות לוקחים חלק בלא מעט מחקרים כאלה, וכל הפעילות שלנו היא הוכחה חברתית אחת גדולה לכוח התודעתי הטמון בכל אנוש, כוח שאם רק נהיה במודעות אליו, אין דבר שלא נוכל לחולל".
מרגלית מסבירה שלניסוי החברתי שלהם, שעד כה לקחו בו חלק למעלה מ-4,000 משתתפים, היא קוראת "חיטוב המחשבות" ולא חיטוב הגוף וזאת מפני שלתפיסתה המחשבות הן שמגדירות את הגוף ולא להפך. "ד"ר ראמצ'נדרן, מומחה עולמי לכאבי פנטום, אומר: 'גופך אינו אלא פנטום שמוחך בנה… ניתן לפרק ולבנות אותו מהיסוד'. אם דיברנו על מציאות הולוגרפית, אז גם הגוף הוא הולוגרמה, 'פנטום' שבנה מוחנו, ולכן החיטוב מתחיל משם. הכל מתחיל שם, בפקודות הלא מודעות שהופכות להולכות עצביות ורטטים (פעילות מוחית), ומשם למחשבות. ברגע שאנחנו מרגילים את המוח למחשבות חיוביות, קונסטרוקטיביות, האפקט שלהן לא מאחר להתבטא בגוף ובכל המציאות סביבנו, שכן זה בדיוק מה שהמוח יודע לעשות - לברוא, לחולל ולייצר לעצמו את המציאות שאליה הוא מתוכנת. זאת הסיבה, אגב, שבמדיטציה לחיטוב המחשבות, לא רק הגוף נאסף אלא גם חלקים אחרים בחיים. הפיזור, הקצוות הפתוחים, החורים, הנזילות, הכל מתהדק ונאסף, שכן הפקודות במדיטציה רותמות את המוח לאיסוף, והאפקט מתבטא בכל מישורי החיים".
מבחינת מספרים, נראה שהמוח אכן מקשיב טוב לפקודות ומבצע: 60 אחוז מהאנשים שהתחילו את המדיטציה הצליחו להתמיד בה ולהגיע לקו הגמר. 83 אחוז מתוכם דיווחו על שינוי משמעותי שחשו: 40 אחוז דיווחו על ריבוי מחשבות מפרגנות לעצמם ולגופם, 48 אחוז חשו הידוק ואיסוף של השרירים בגוף, 12 אחוז מתוכם חשו כאב של ממש בשרירים, כמו לאחר התעמלות.
המדיטציה לחיטוב המחשבות משלבת פקודות גלויות ופקודות סמויות (סאבלימינליות), שהן למעשה פקודות בתדר שונה מזה שהאוזן האנושית יכולה לשמוע. הפקודות הסאבלימינליות מגיעות ישירות למוח, נטמעות בו ומייצרות פעילות מוחית חדשה המניעה את הגוף לפעולה של איסוף והידוק. "בכך, אנחנו יכולים למנוע התנגדויות, המגיעות לא פעם מהחלקים המודעים של המוח. מה שיפה זה שגם לאחר סיום המדיטציה הפקודות ממשיכות להדהד במוחנו וממשיכות להשפיע ולהדק".
אם נחזור לרגע לאופן שבו פועל מוחנו, אנחנו מבינים כי הפקודות הללו מייצרות תבנית חדשה בתוכו, רשת עצבית השולחת פולסים חשמליים ומנתבת אותו לפעולה. "יצירת קשר סינפטי חדש במוח מכונה במדעי חקר המוח תהליך למידה. אנחנו בעצם מלמדים את המוח שלנו דרך פעולה חדשה", מוסיפה ד"ר כהן. "ברגע שהמוח אוסף את המידע הזה, המועבר לו באמצעות הפקודות הוא יוצק את עצמו לתוך התבנית החדשה הזאת, משם הוא יוצר שינוי, משנה התנהגות והוויה ומשם אנחנו מתחילים לראות את השינוי הזה גם במציאות הפיזית".
עוד ב-mako בריאות:
>> זאת הפחמימה הטובה ביותר לשמירה על המשקל
>> עד איזה גיל כדאי להשתמש באמצעי מניעה?
>> חוקרים: אוכמניות מורידות את הסיכוי למחלת לב
להפוך את התרגול לטבע שני
תהליך הלמידה במוח, שמשמעו תאי עצב הנקשרים אחד בשני ומעבירים אינפורמציה באמצעות פולסים חשמליים, הוא תהליך מבוסס זמן. לרוב, מצביעים המחקרים כי לוקח למוח תקופה של כ-40 יום ליצור חיווט חדש, עד שהוא מתקבע. מכאן, אם אנחנו מעוניינים בקשר החדש הזה, המיטיב, אנחנו צריכים להמשיך לתחזק אותו, לטפח אותו עד שזה הופך לטבע שני. "הלמידה מייצרת קשר חדש במוח ואילו ההיזכרות משמרת אותו", מציינת ד"ר כהן, "אז חשוב להבין שבכל תהליך למידה חדש חשוב מאד לתת מקום להתמדה. פעם אחת אינה מספיקה, צריך להמשיך לחזק ולתחזק את הקשר הזה".
אם תהיתם לרגע אם גם אתם תוכלו לייצר "קשרים" חדשים במוח שלכם וללמד אותו דברים חדשים שייטיבו עמכם, חשוב שתדעו שהתהליכים הללו אפשריים בכל גיל. "בעבר היה נהוג לחשוב כי תהליכי קונסולידציה, תהליכי הלמידה במוח, מתרחשים רק בגיל הינקות, אבל היום המדע כבר יודע בוודאות שהמוח גמיש. הפלסטיות המוחית מאפשרת תהליכי למידה בכל שלב וגיל, וגם בגיל 90 לצורך העניין ניתן ליצור קשר חדש במוח.
חשוב לציין שהמדיטציה אינה באה לייתר את הפעילות הפיזית מכול וכול. מחקרים רבים מצביעים על החשיבות של פעילות גופנית לבריאות הפיזית ולמצב הנפשי, על איכות החיים והתוחלת שלהם. "המדיטציה בהקשר הזה היא נקודת התחלה, נקודת תמיכה. ברגע שנוצרת ההתניה החדשה במוח היא משפיעה הלכה למעשה על ההתנהגות שלנו ומכאן גם על העשייה שלנו. אני, למשל, כמו שאמרתי, לא סבלתי לעשות כושר אבל בעקבות המדיטציה התחלתי לעשות יוגה ואפילו התמכרתי, כי הפקודות לאיסוף וחיטוב במוח שינו את הדפוסים בתוכי, את תבנית החשיבה שלי, ומשם השפיעו גם על העשייה שלי". אגב, לא מעט מהמשתתפים בניסוי אשתקד ציינו כי בעקבות המדיטציה הם התחילו לעסוק בפעילות ספורטיבית, דבר שלא עשו לפני.
מעבר לאפשרות לעשות ספורט כשאנחנו שוכבים על הספה בבית, שתודו שזה להיט, ההנחות הללו פותחות כר נרחב של אפשרויות בתחומים שונים: אנשים שעברו שבץ, למשל, ונמצאים בהליכי שיקום יכולים להקשיב למדיטציה ייעודית כזאת שתשפיע על האזורים במוחם שנפגעו, קשישים שלא יכולים לעסוק בפעילות פיזית יכולים עדיין להפעיל את השרירים באמצעות פעילות מוחית וכן הלאה. האפשרויות כאן בלתי נגמרות ובעיקר פותחות תודעה. "תכנות זיכרונות ושינוי מנגנוני אישיות כבר אינם בגדר מדע בדיוני, אלה פרוטוקולים בשימוש יומיומי", מוסיפה מרגלית.
"אנחנו רואים היום אנשים שחוזרים ללכת או לדבר אף שהאזורים האחראיים על הפעולות האלה במוחם נפגעו", מסכמת ד"ר כהן. "ברגע שנפגע חלק אחד במוח, לא פעם אזורים אחרים בו לוקחים על עצמם את התפקיד של החלק הפגוע ומאפשרים שיקום. היכולת להשפיע על הגוף באמצעות המחשבות היא מוכחת מדעית ונתמכת על ידי המחקר, ועם הזמן אנחנו מבינים יותר ויותר את היכולות הפנומנליות הטמונות במוח האנושי, המאפשרות לנו לייצר כל מציאות בחיינו, הלכה למעשה".
מעניין? בואו תנסו בעצמכם. הצטרפו לניסוי החברתי הראשון מסוגו בישראל - מדיטציה אקטיבית לחיטוב המחשבות >>