כל ההתחלות
אמא שלי רשמה אותי לכל החוגים האפשריים: טבחים צעירים, קרמיקה, התעמלות קרקע, בלט, ג'אז. החוג היחיד שאהבתי היה ריקוד ג׳אז. כשהופענו תמיד הייתי בשורה ראשונה, בבמה המרכזית, בפרונט. תמיד ידעתי שאני פרפורמרית ומאוד אהבתי לרקוד.
כשהתחלתי בגרויות ואז צבא ותואר ראשון לא היתה לי מודעות לספורט ופעילות וגופנית ותזונה נכונה. הייתי קטנה ורזה ולא אכלתי בריא. מה שבאמת שינה היה העובדה שעברתי לגור עם הבנזוג שלי, ואדים. הוא לקח אותי מהבית של אמא שלי, מאוכל מרוקאי ביתי עם לא מעט שמן פתאום הגעתי לבית של רוסי. סגנון אחר של אוכל ומשטר רוסי. הוא שינה לי את הרגלי האכילה, ואגב, אני אוכלת יותר ממנו, הוא אוכל מעט וארוחות קטנות.
חזרתי לספורט ולפעילות גופנית לפני החתונה - התחלתי להתאמן באימוני כוח, אבל לא ראיתי תוצאות כל כך, כי חלק גדול מהתהליך זו תזונה ולא הקפדתי באמת. הסטרס לפני החתונה גרם לי לרזות באופן טבעי וגם שעבדתי המון לפני ולא היה לי כמעט זמן פנוי.
שגרת ספורט
אחרי הלידה הגוף מקבל שוק, אני רגילה להיות קטנה ורזה באופן טבעי, ופתאום הרגשתי קשיים. הנקתי וכשאת מניקה את חייבת לאכול את כל אבות המזון וגם כל הזמן הייתי רעבה. מצד אחד את מרגישה שאת מצטמקת בזמן הנקה, אבל מצד שני את רעבה כל הזמן ואת צריכה לדאוג שהחלב שלך יהיה עם מלא ויטמינים ודברים טובים. אמא שלי עבדה מלא שעות להכין אוכל בריא, דגים, ירקות בתנור, שיהיה לי מתוק היא עשתה רולדה של תמרים ואגוזים ושקדים.
אחרי חודשיים וחצי חזרתי לספורט. בזמן הזה ביררתי מי המאמן הכי טוב, מי עושה קסמים, מי האמן הכי טוב שיכול להשיל ממני את כל השומן בבטן. המליצו לי על תומר טנצר, נכנסתי אליו לאינסטגרם, באמת ראיתי תמונות של בנות עם ריבועים בבטן וחשבתי שבטוח הוא מעלה רק תמונות של בנות עם ריבועים בבטן, איך זה הגיוני?? תמיד הייתי רזה אבל אף פעם לא היו לי ריבועים בבטן. זה עשה לי חשק, סימסתי לתומר ומכאן התחיל הרומן שלנו: 3 פעמים בשבוע אימון TRX, מתחיל בחימום אירובי, כולל סבבים של כל מיני תרגילי כוח ובסוף התייחסות נטו לבטן. עשינו תמונת לפני, שהשבעתי אותו לא לפרסם לעולם ואם גונבים לו את הפלאפון הלך עליי. אחרי חודשיים וחצי-שלושה חודשים עשינו תמונת אחרי - הגענו ליעד: ריבועים בבטן.
כל התהליך הזה היה מסודר ובשילוב תזונאית שהוא המליץ עליה בשם ענת אשר שעובדת בשיטת הזון. בשיטה הזו את לא רעבה - את שבעה ואת מלאת אנרגיה. את חייבת לאכול בבית ולא במסעדות בשביל לדעת מה שמים לך באוכל, כמה כפות שמן וכו׳. כל המשפחה שלי נרתמה לזה שאגיע ליעד. אמא שלי הכינה לי פשטידות ואוכל לפי המתכונים, בעלי הכין לי ממרח פלפלים קלויים שיהיה לי טעים בסנדביצ'ים.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
רגעי שיא
אני חושבת ש'המירוץ למיליון' זה השיא שלי. הייתי חצי שנה אחרי הלידה ולא פחדתי לאתגר הזה בזכות זה שידעתי שזה יחזק אותי גם מבחינה גופנית ופיזית וגם מבחינה מנטלית, לחיים, בפן האישי, הביטחון שזה ייתן לי, הצבת יעדים, להתגבר על פחדים וקשיים. מבחינה ספורטיבית זה באמת לרוץ למיליון, את באמת רצה, את בתחרות. הייתי צריכה להיות ספורטיבית גם במיינד שלי וגם בפיזיות שלי.
ספורט זה קודם כל בראש, המון מנטלי. אין דבר כזה באמת לא יכולה יש לא רוצה. לא היה לי בכלל בלקסיקון לא יכולה. באתי וונדר-וומן, גל גדות. היתה משימה שאני לא אשכח אותה, של קוביות, הרגשתי קודם כל שאני מרימה קובייה הרבה יותר גדולה ממני. השרירים שלי בידיים רעדו, וירדו לי דמעות, מתחושת ההצלחה והניצחון.
השראה ספורטיבית
שמעתי את הסיפור על רעות רדנסקי כשהייתי צעירה. הייתי מוכרת בבורד-ליין, חנות בקניון בשבעת הכוכבים, ובגלל שכולם שם גולשים, כל הזמן היו מדברים עליה ועל הסיפור שלה ועל איזו בחורה יפהפייה היא, גולשת וספורטיבית.
כשהתחלתי ללמוד בבינתחומי, ראיתי יום אחד בחורה יפהפייה בכיסא גלגלים באמצע הקפטריה, שמחה וצוחקת ומלא חברים סביבה, ישר קלטתי את האופטימיות שלה בעיניים. חיברתי אחת ועוד אחת והבנתי שזו היא. מאז אני רואה אותה מכל מיני מקומות, היא לא הפסיקה לחיות, לומדת, משכילה ומעשירה את עצמה. ההשראה שאני מקבלת ממנה זו האופטימיות. אופטימיות זה שם המשחק. זה גורם לי לא לוותר לעצמי, אני לא עושה לעצמי חיים קלים.
רגעי משבר
מה שבאמת שינה אותי והפך אותי לגיבורת על שלא מוותרת זו הלידה שעברתי. ההחלמה מהלידה היתה קשה, עם עשרה תפרים, גודש בחזה ולא היתה לי הנקה פשוטה. זה שווה את זה. יצרתי חיים. אז אני אעשה לעצמי הקלות באימון? או בכלל בחיים? מבחינתי עברתי דברים יותר קשים. מאז שאני מתאמנת והגוף שלי מחוטב אני מרגישה שאני קוטפת יותר קמפיינים ועובדת יותר. אחרי הלידה קיבלתי את הקמפיין של גוטקס - הצטלמתי לקמפיין בגדי ים. כל אחת בתחומי היתה רוצה לעשות על זה וי. זה מותג בגדי ים הכי טוב בארץ וזה מותג בינלאומי. מבחינתי זה כבוד והרבה בזכות שאני שומרת על הבריאות שלי והגוף שלי.
עצה למתחילים
אם את נכנסת לזה אז באמת תרצי את זה ותפני לזה את הזמן. גם מבחינת תזונה - תעשי את השילוב הנכון. הרבה בנות חושבות שרק ספורט מספיק, אבל זה דורש תזונה נכונה. זה מסוכן לא לאכול כלום או ללכת לאימון בלי לאכול. הגוף צריך את האנרגיה הזו. גם להתמיד, לפנות את הזמן הנכון, לעשות את השילוב הנכון של תזונה ספורט וזמינות והתמדה. הכי חשוב זו התמדה.
מוטו לחיים
יש איזו סוג של פתגם שתומר (המאמן) תמיד אומר - אין גוף שלא יכול יש גוף שלא רוצה. הוא כל הזמן אומר את זה ובעיקר אומר את זה בסטטי - בסטטי את מתה, הגוף עוד שנייה מתמוטט, ואז העבודה המנטלית מתחילה - זה לדבר לעצמך בשקט, ברוגע, כי באמת אין דבר כזה גוף שלא יכול יש גוף שלא רוצה.
מנת בריאות יומית
אני אוכלת יוגורט עם חלבון ומוסיפה פייבר 1, מוסיפה חתיכות תפוח ובשביל מתיקות סילאן או קינמון. זה ממש משביע אותי. לפני יום צילום אני אוכלת את זה כי אני יודעת שאני לא אגיע לאוכל עד הצהריים. זו מנה משביעה ומזינה.
גילטי פלז'ר
יש מלא כאלה! קודם כל בחו"ל אני קצת משתוללת. יש משהו שממש קשה לי להגיד לו לא - צ׳ורוס - זה מעדן בשבילי. בכלל טיגון עמוק זה חלומי - צ׳יפס בטטה - תענוג. אני אוהבת אוכל משמין - פיצות. אני אוהבת המון דברים ובעיקר מטוגן - שניצל. אני אוהבת אוכל ילדים כמו פתיתים עם מלא קטשופ, מנת שווארמה של הקוסם עם החציל המטוגן. אני אוכלת הכל אבל אז אני מאזנת.
רגע שהייתי משנה
אם הייתי יודעת שאבא שלי לא יהיה בחיים לפני שאהיה אמא אז הייתי רוצה להיות אמא קודם לכן. הייתי רוצה שהילד שלי יכיר את אבא שלי, שלילד שלי יהיה סבא מצד אמא.
אתגר גדול
בתור יולדת הגוף עבר סוג של טראומה גם מבחינה פיזית, כל התפרים וכל מה שקשור להנקה, גודש בחזה, הגוף פשוט כואב כואב כואב ובנוסף לזה את אחראית ואת אמא ליצור קטן וחסר אונים ואת צריכה לדאוג לו, להיות ערה, שעות לא שעות, להבין אותו, להבין למה הוא בוכה, ללמוד אותו. הכל מאוד חדש. זה האתגר הכי גדול - ללמוד, להבין, להכיר ולחזור לחיים ולשגרה כאשת קריירה.
קיבלתי הרבה חום ואהבה מהסובבים שלי, אם זה מאמא שלי שמאוד עזרה לי וישנה אצלי בשבועיים הראשונים אחרי הלידה ופשוט לימדה אותי להיות אמא. היא טיפלה גם בתינוק וגם בי. יש כוחות לאמא שאת הופכת להיות לביאה, את מקבלת כוחות. הנקתי הנקה מלאה בשלושה חודשים הראשונים וגם בעלי התחלק איתי, קם בלילות, היה מתעורר יחד איתי לשם השותפות והסולידריות. הוא היה איתי שם. שותף מלא. חברות שלי, שדאגו להביא לי סושי, רציתי סושי כל הזמן. הייתי סביב אנשים שאוהבים ללא גבולות וללא תנאים.
עוד ב-mako בריאות:
>> נגמלה מארבעה דברים בלבד - והשילה 70 ק"ג
>> הטעות החמורה שאתם עושים כשאתם מפשירים דגים
>> 5 פריטים שאסור להשאיר ברכב ביום חם
משמח כשעצוב
שופינג. אני ממש אוהבת ללכת עם אמא שלי לשופינג. אמא שלי הבנאדם היחיד שאומרת לי את האמת. אנחנו עושות יום כיף, קניות, לאנץ ביחד.
הכי מעצבן
אני בנאדם עם וייב חיובי ולא מתעצבנת הרבה. אני יכולה להתעצבן אם לא קיבלתי תפקיד שרציתי, או קמפיין שחשקתי בו או שיתוף פעולה גדול. הסוכנות שלי שרית&לורנס הן שתי נשים חזקות שיודעות לדבר ללב ולמוח שלי, יודעות להרגיע אותי ולעודד אותי שאני יכולה לעשות הכל.
איפור שיער: ניצן בוהדנה
עוד ספורטאיות מדהימות בעמוד האינסטגרם של Roco_Runs