השומשום ומוצריו הנפוצים - הטחינה והחלבה, הם מעמודי התווך של התזונה הים תיכונית. זהו צמח חד-שנתי ועמיד, אשר מסוגל לגדול בתנאי יובש קשים, וגדל בעיקר בהודו, בורמה, סין ובאתיופיה. קיימים מספר זנים של שומשום - הנפוצים בהם הם השומשום הלבן, צהבהב ושחור. זנים אלה נבדלים זה מזה בהרכבם התזונתי, אולם לכולם יש תכונות וסגולות בריאותיות.
כל גרגר עולם ומלואו
100 גרם שומשום מכילים 658-573 קלוריות, כ- 17.7 גרם חלבון, 49.7 שומנים ו- 11.8 סיבים תזונתיים. מעבר לכך, השומשום עשיר בחלבון מהצומח. חלבון השומשום עשיר בחומצת האמינו טריפטופן, שמשתתפת בתהליך ייצור הסרוטונין במוח, שלו השפעה על התיאבון, השינה וגם על מצב הרוח שלנו. מעבר לכך, זרעי השומשום מכילים גם סיבים תזונתיים החשובים לעיכול, לצמצום ספיגת הסוכר לדם ועוד. השומשום מכיל גם חומצות שומן המעניקות לו תכונות אנטי-דלקתיות. כדי להשיג תוצאות אפקטיביות מומלץ לטחון את גרגירי השומשום לפני האכילה.
אולם למרות יתרונותיו התזונתיים הרבים, חשוב לזכור כי ישנם אנשים שאלרגיים לשומשום, שלאחרונה הוכנס באופן רשמי לרשימת המרכיבים האלרגנים, אותם חובה לציין על גבי אריזות המזון.
כמו בכל אלרגיה גם בעת חשיפה לשומשום יכולים להופיע תסמינים כגון: פריחה, כאבי בטן, קוצר נשימה, שלשולים ובמקרים חמורים גם שוק אנפילקטי - מצב מסוכן המחייב התערבות רפואית. מכיוון שהשומשום מצוי במאכלים רבים כמו טחינה וחלבה, בשמן ואף בתמרוקים שונים חשוב להימנע ממגע עם הגורם האלרגני ולפעול על פי הנחיית הרופא המטפל אם אכן קיים חשש לאלרגיה. מומלץ להתייעץ גם עם תזונאית קלינית על-מנת למצוא תחליפים תזונתיים מתאימים במידת הצורך.
הכותבת היא יהודית אריאלי, תזונאית במכבי שירותי בריאות מחוז ירושלים והשפלה