קטלין נאגי, בלוגרית העוסקת בפיתוח קינוחים, פרסמה לאחרונה רשימה של מזונות בעלי סיכון פוטנציאלי לנזק בריאותי משמעותי. במקרים מסוימים, כל אחד מהם עלול לגרום נזק ואף להיות קטלני. שימו לב לרשימה הבאה - היא תשמור על הבריאות שלכם.

צדפות: אחד מסוגי פירות הים המכיל אלרגנים. ישנם רבים המגיבים לאכילתם באמצעות תגובות אלרגיות קשות עד מסכנות חיים. אגב, כדאי לדעת שסימני אלרגיה עלולים להתפתח גם באופן עקיף, למשל דרך מטבח שבו מבשלים פירות ים בכלים שבהם מבשלים מזונות אחרים.

פטריות: ידועות ומוכרות פטריות רעילות למאכל. בעוד שרוב הפטריות הן בטוחות למאכל הרעילות עלולות לגרום לתחלואה קשה ואף למוות. חשוב להכיר ולדעת להבחין ביניהן במיוחד בקטיף עצמאי ולפני בישול הפטריות.

עלי רוברב (ריבס או רברבר): דומה בצורתו לעלי מנגולד עם גבעול בצבע אדום, העלים הירוקים עלולים להיות מסוכנים בשל תכולת החומצה האוקסאלית הגבוהה שיכולה להזיק לכליות, בישול לא מפחית את הטוקסין. ההמלצה לצרוך רק את הגבעולים.

תפוחי אדמה: תפוחי אדמה נצרכים בכמות גבוהה ברחבי העולם והם שכיחים בהרבה מאוד תבשילים. אבל שימו לב: כשתפוחי האדמה הופכים להיות ירוקים, זה אומר שהם מייצרים רעלנים המסוכנים לבריאות (מיקוטוקסינים) ובעיקר סולנין – חומרים אלה עלולים לגרום לבחילות, הקאות, כאבי בטן ואפילו להשפעות נוירולוגיות. תנאי אחסון, בייחוד חשיפה לשמש וחום, משפיעים על היווצרות הטוקסינים - יש לזרוק תפו"א ירוק ולא להסתפק בהסרת החלק, כיוון שהטוקסינים מתפזרים על פני כל תפוח האדמה.

קסאווה: מדובר בשורש עמילני שנצרך באפריקה, בדרום אמריקה ובאזורים טרופיים. מכינים ממנו את הטפיוקה, ובשנים האחרונות הפך פופולרי בקרב אנשים שאוכלים תזונה ללא גלוטן. קסאווה שאיננה מבושלת דיה מכילה חומר שנקרא לינאמארין שעלול להפוך להיות ציאניד. ציאניד הוא חומר רעיל מאד. על מנת למנוע את הופעתו יש לקלף, להשרות ולבשל היטב על מנת להיפטר מחומר זה.

חלב: חלב לא מפוסטר עלול להכיל חיידקים פתוגנים (מחוללי מחלות) מזיקים כמו אי קולי או ליסטריה, שעלולים לגרום לזיהומים קשים בייחוד בקרב אוכלוסיות רגישות כמו ילדים צעירים, נשים הרות ובעלי מערכת חיסונית מוחלשת. לפי הנחיות משרד הבריאות אין לצרוך מוצרי חלב לא מפוסטרים.

סושי: מזון יפני טיפוסי המכיל דג נא, אורז, אצות ורכיבים נוספים. דג נא עלול להכיל טפילים, חיידקים, ווירוסים שעלולים לגרום לזיהומים במערכת העיכול. חשוב להבטיח כי הסושי מוכן מדג טרי ומוכן בכללי היגיינה מקסימליים. חיידק הליסטריה שעלול להיות בדג נא עלול לגרום להפלות בקרב נשים הרות.

סושי (צילום: Chudo2307, ShutterStock)
חיידק הליסטריה שעלול להיות בדג נא עלול לגרום להפלות בקרב נשים הרות | צילום: Chudo2307, ShutterStock

קרמבולה: פרי טרופי בצורת כוכב ייחודית שמכיל רעלן נוירולוגי שנקרא קראמבוקסין,עלול לפגוע בחולי כליות. במקרים מסויימים צריכת קרמבולה יכולה להוביל לסימפטומים נוירולוגים כגון: בלבול, פרכוסים ועד מוות. לחולים מושתלים אסור לצרוך את הפרי בשל השפעתם על התרופות נוגדות דחייה.

דג אבו נפחא: חלקים מהדג הזה מכילים רעלן שנקרא טטרודוטוקסין שהוא רעלן נוירולוגי שעלול לשתק שרירים כולל שרירי נשימה. רק שפים מיומנים ובעלי רישיון מאושרים לטפל בהרחקת החלקים הרעילים.

מרגרינה: זהו ממרח המוכן משמנים צמחיים העוברים תהליך הקשייה. שומן צמחי מוקשה מכיל שומן רווי ורכיבים נוספים המעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

בשר נא: בשר בקר, עוף וחזיר נאים או מבושלים חלקית עלולים להכיל חיידקים כגון סלמונלה, אי קולי וקמפילובקטר שלהם פוטנציאל הרעלה בייחוד עבור אוכלוסיות רגישות. בישול ממושך מחסל את החיידקים.

דבש: דבש הוא חומר מתוק המוכן מפרחים ע"י דבורים. אסור לתת לתינוקות מתחת לגיל שנה לצרוך אותו בשל סכנה לחשיפה לחיידק בשם קלוסטרידיום בוטולינום שעלול לגרום למחלה נוירולוגית קשה בגיל זה.

דגים (צילום: By kobeza)
טונה - דג העלול להכיל כמויות גדולות של כספית | צילום: By kobeza

ביצים לא מבושלות: עלולות להכיל סלמונלה. חיידק זה עלול לגרום לזיהום במערכת העיכול והוא מסוכן בייחוד לחולים עם מערכת חיסונית מוחלשת ונשים בהריון.

טונה: מדג טונה טרי ועד טונה בקופסאות שימורים - זהו דג פופולרי שחלק ממיניו בייחוד הגדולים כגון בלופין, מכילים כמות גבוהה של כספית. צריכה גבוהה של כספית מזיקה בעיקר לנשים הרות, מניקות וילדים צעירים. מומלץ לצרוך מיני טונה עם תכולת כספית נמוכה ובמתינות.

אגוז מוסקט: תבלין ארומטי הבטוח לשימוש בכמויות קטנות, כמות גדולה של התבלין עלולה להיות בעל השפעה רעילה ולהוביל לסימפטומים כגון הזיות, בחילה, סחרחורת ואי-סדירות בקצב הלב. אלה מתרחשים בשל חומר הנקרא מיריסטיצין.

סמבוק: פרי שחור - סגול שבעיקר משמש להכנת תוספי תזונה. הוא בטוח לשימוש רק לאחר בישול. לפי מאמר שפורסם בעיתון המדעי molecules ובו אנליזה מפורטת, נמצא שלצד כל החומרים המיטיבים לבריאותנו שבצמח, קיים בו גם חומר ממשפחת הציאנידים. חומר זה מתפרק לאחר טיפול תרמי (בישול) ואז הצמח בטוח לצריכה.

קשיו (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
עדיף לאכול קלויים או מבושלים - קשיו | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

גרעיני דובדבנים: גרעיני הדובדבנים מכילים חומצה פרוסית ששמה המוכר הוא ציאניד. כשזה נצרך בכמויות גדולות מדובר בחומר רעיל העלול לקרוס בעת לעיסתו או כתישתו של הגרעין.

קשיו: אגוז זה מכיל חומצה בשם אנאקרדיק אסיד, העלולה לגרום לאי-נוחות בבטן. חומר נוסף בקשיו - אורוושיול עלול לגרום לגרד. על מנת לצמצם את הסיכוי לסבול מהתופעות האלה, עדיף לאכול קשיו קלויים או מבושלים מאשר חיים.

נקניקיות: נקניקיות הן המזון העיקרי הגורם לחנק בילדים. צורתן והמרקם החלק שלהן, הופכים אותן למסוכנות מאוד עבור פעוטות, בעיקר מתחת לגיל 5.

נבטי שעועית: לכאורה, נראה כי מדובר במזון בריא ועתיר סיבים. אולם, תנאי הגידול של הנבטים והקושי בשטיפתם עלול להשאיר עליהם חיידקים רבים כגון E. coli, סלמונלה וליסטריה. זיהומים אלה מסוכנים בייחוד עבור נשים הרות ומוחלשי מערכת חיסון.

זרעי תפוחים: אלה מכילים חומר שנקרא אמיגדלין שהופך לציאניד. צריכה של כמות גבוהה מהם יכולה לגרום להפרעות נוירולוגיות. אגב, הסכנה היא רק בלעיסתם ולא בבליעה של גרעינים שלמים.

.

ד"ר סיגל פרישמן, דיאטנית ארצית של בתי החולים של הכללית