"מצאו את ההבדלים! מצאתם? האמת שאת ההבדלים המשמעותיים לא רואים, כי מדובר בהרגלים" – כך פתחה מיכל צפיר את הפוסט שבו היא מספרת על השינוי שעברה בשנה האחרונה, שבזכותו השילה חמישה קילוגרמים ממשקלה.
"בשלב מסוים בחיים הבנתי שמשהו מתרחש בגוף שלי", היא מספרת. "זיהיתי מגמה של עלייה במשקל והבנתי שאני צריכה לשנות את זה. אז קודם כל, עצרתי, חשבתי, והגעתי למסקנה שטעיתי באופן ההתנהלות שלי. צריך להודות בזה: אף אחד לא קם בבוקר עם 5 קילו עודפים, זה תהליך. נכון שתמיד אפשר להאשים את הגנטיקה, את הנסיבות, את הגיל – אבל אני חושבת שאם חשוב למישהו לשמור על הבריאות שלו הוא לא צריך לתת לחיים ולנסיבות לנהל אותו".
אוקיי, אבל מה בדיוק עשית בפועל?
"אחרי שהבנתי שמשהו לא בסדר בהתנהלות שלי, הצעד הבא היה לקחת אחריות על המצב בלי לשפוט את עצמי. בשלב זה, ניגשתי למעבדה מטבולית של הדיאטן צחי כנען. זה מקום שבו בודקים את הגוף בשלושה מצבים: מנוחה, פעילות גופנית ואכילה, כדי להבין אילו תהליכים מטבוליים הוא עובר. בהתאם לתוצאות המעבדה, הבנתי משהו שהפתיע אותי: שאני בעצם אוכלת יותר מדי. בהתאם לכך, פשוט שיניתי את הרגלי האכילה שלי – זה אומר שבמקום לאכול 6 ארוחות לאורך היום, אני אוכלת 3 ארוחות. כלומר – התאמתי את ההתנהלות היומית שלי לנסיבות.
וזה חלק מהמסר שאני מנסה להעביר: שמה שמתאים לנו ועובד לנו עד שלב מסוים בחיים, לא בהכרח מתאים בהמשך. אצלי למשל הבעיה נבעה משינוי טבעי בחילוף החומרים. ככל שאנחנו מתבגרים, חילוף החומרים נעשה פחות יעיל, ובפועל זה אומר שאנחנו יכולים לאכול את אותה כמות אבל להעלות במשקל".
"הייתי בטוחה שאני אוכלת נכון, מתאמנת המון ועושה את מה שצריך לכאורה כדי לשמור על המשקל ועל הבריאות. אבל אז הבנתי עובדה פשוטה – שגיל 53 וגיל 39 זה ממש לא אותו דבר"
רגע, מיכל צפיר – גורו הכושר והבריאות בעצם מגלה שהיא לא אוכלת נכון?
"כן. אין ספק שגם אני הופתעתי. הייתי בטוחה שאני אוכלת נכון, מתאמנת המון ועושה את מה שצריך לכאורה כדי לשמור על המשקל ועל הבריאות. אבל אז הבנתי עובדה פשוטה – שגיל 53 וגיל 39 זה ממש לא אותו דבר. וכשהגוף עובר שינויים פיזיולוגיים, אפשר לעשות שני דברים: או להשלים איתם ואז לגלות אחרי כמה שנים שהצטברו יותר מדי קילוגרמים – או להיות אקטיביים ולפעול. אני בחרתי לשנות".
יד על הלב, את לא חושבת שהעיסוק שלך במשקל מוגזם קצת?
"תראי, זה לא עניין של אסתטיקה או משקל – זה עניין של בריאות. אצלי בבית יש גם גלידה וגם עוגיות – אני לא בוחרת בדרכים קיצוניות. עם זאת, אני נתקלת יותר מדי באנשים שמגלים מאוחר מדי את נזקי ההשמנה. הרי אף אחד לא מת מקילו-שניים, אבל כשזה מצטבר ופתאום סובלים מהשמנה משמעותית, יש לזה השלכות על הבריאות: מחלות לב, בעיות מפרקים ואפילו סרטן. אנחנו לא תמיד יכולים למנוע מצבים בריאותיים, אבל אם יש לנו שליטה על חלק גדול מהם, למה לא לעשות את הכי טוב שאפשר? אם מישהו לוקח את המסר הבריא הזה לכיוון שלילי, זה חבל. צריך להבין שתמיד יהיו אנשים או נשים שיסבלו מהפרעות אכילה, אבל יש לכך הרבה מאוד סיבות. הקפדה על אורח חיים בריא היא לא אחת מהן".
חלק מהאנשים שקוראים את הכתבה הזאת עכשיו מנסים להיפטר מחמישה קילו עודפים ונכשלים פעם אחר פעם. מה את אומרת להם?
"קודם כל אני לא חושבת שיש שיטה מסוימת שעובדת לכולם. העובדה שאצלי עבד העניין עם המעבדה לא אומרת שזה מה שכולם צריכים לעשות עכשיו. ממש לא. אני חושבת שלפני שמדברים על טכניקות ואוכל צריך לדבר על גישה לחיים. החוכמה היא לזהות מתי אתה נמצא במגמת עלייה ולטפל בזה. אני חושבת שחלק גדול מהבעיה הוא שאנשים רוצים לראות תוצאות מהר, כאן ועכשיו. זה פחות עובד, צריך לתת כבוד לדרך, לזהות את ההרגלים הבעייתיים, להבין איפה יש בחירה. רוב האנשים לא קמים עם מינוס 40,000 ש"ח בבנק וגם לא עם 10 קילו יותר. אני לגמרי מודעת לכך שלא פשוט לעשות שינויים. רצון בלבד הוא לא מספיק ולעיתים צריך הכוונה. 8Weeks - הקורס שאני מעבירה עכשיו לדוגמה הוא לא תוכנית הרזיה, אלא תוכנית שעוזרת לנהל טוב יותר את החיים. השיפור בהרגלי האכילה הוא רק תוצר של התהליך המחשבתי".
עוד ב-mako בריאות:
>> מחקר חדש חושף מידע אופטימי על נוגדנים
>> התלוננה במשך שנתיים לרופאים – עד שמתה מסרטן
>> הטעות הנפוצה שכולם עושים במקלחת
ממה מורכב התפריט היומי שלך?
"בגדול, אני פחות מאמינה בתפריטים ויותר מאמינה בעקרונות לתזונה נכונה. זה לא רק מה אתה אוכל, זה כמה, איך. אתמול למשל פתחתי את הבוקר עם סלט גדול, זיתים וגבינות שמנות (אני פחות דוגלת בגבינות רזות כי הן לרוב עוברות יותר תהליכי עיבוד). בצהריים אכלתי דג עם ירקות מאודים ובערב - טוסט מלחם שיפון עם אבוקדו וסלט. אם יש טיפ שאני יכולה לתת בעניין התפריט זה להשתדל שהירקות יהיו חלק גדול מהארוחה".
מסר לסיום?
"הלוואי שאנשים יקראו את זה ויבינו שאפשר לחיות נכון וטוב יותר. כל עוד אנחנו אקטיביים, קמים בבוקר עם תשוקה למה שאנחנו עושים וגם מבינים שסוד האיזון לא טמון רק ביחסים בין החסה לשוקולד אלא בצורת המחשבה שלנו – כבר עשינו משהו טוב".