הדלעת היא צמח ממשפחת הדלועים הכוללת גם קישוא ומלפפון. מדובר באחד הירקות הפופולריים במטבחים רבים בעולם, וגם כאן אצלנו בישראל. הדלעת הנפוצה יותר בארץ היא הדלעת העגולה הגדולה שיכולה להגיע למשקל עצום של מעל 20 ק"ג, ולכן לרוב היא נמכרת בפרוסות ארוזות ולא כיחידה שלמה.
היא משתלבת נהדר בתבשילי חג מתוקים ומלוחים, ומעבר לכך יש לה גם כמה יתרונות תזונתיים משמעותיים. ניתן להשיג אותה בשווקים כמעט לאורך כל השנה.
דלעת אחת, סוגים שונים: כיום ניתן למצוא דלועים קטנות מסוגים שונים כגון: דלורית, דלעת ערמונים, דלעת ספגטי ודלעת יפנית, אך חשוב לדעת כי אלה מכילות כמות פחמימות יותר גדולה לעומת הדלעת הרגילה, ולכן כדאי לשלב אותן כתחליף לפחמימות בארוחה ולא כירקות.
מכילה מעט סיבים: הדלעת מכילה סיבים תזונתיים אך בכמות קטנה יחסית לעומת ירקות אחרים. מאה גרם דלעת טרייה מכילים רק כחצי גרם סיבים תזונתיים לעומת 100 גרם פלפל אדום טרי, למשל, המכיל שני גרם סיבים תזונתיים. בשל תכולת הסיבים הקטנה שבה, היא מתאימה לשילוב בתפריט של הסובלים ממחלות שונות במערכת העיכול כגון שלשולים ודלקות במעי, שכן כמות סיבים קטנה פחות מגרה את תאי מערכת העיכול.
הדלעת היא מקור לבטא קרוטן: פיטוכימיקל המעניק לירקות ולפירות את הצבע הכתום- אדום-צהוב. הגוף יודע להמיר את הבטא קרוטן לוויטמין A החיוני לשמירה על בריאות העיניים, העור ומהערכת החיסונית. הבטא קרוטן איננו נהרס בבישול.
מעולה לנמנעים מגלוטן: דלועים כגון דלעת הערמונים, דלורית ודלעת הספגטי, עשירות בפחמימות בעלות ערך תזונתי שאינו מעלה במהירות את רמות הסוכר בדם, ולכן הן מצוינות לנמנעים מגלוטן.
מבחינה קולינרית, הדלעת זקוקה לזמן בישול קצר והיא בעלת טעם ניטרלי המאפשר לשלב אותה במגוון של מתכונים, מתוקים ומלוחים. כמו כן המרקם שלה מאפשר להכין אותה בצורות בישול שונות בלי שתתפרק, אם זה פרוסות אנטיפסטי אפויות או חתוכה לקוביות במרק. ניתן למצוא אף מחית דלעת ללא תוספת של סוכר אותה ניתן לשלב כחלק ממאפים, עוגות ומרקים.
ניאורה מרטה, דיאטנית קלינית, R.D, B.Sc ראשית בחלי ממן, מייסדת רשת המתמחה באורח חיים בריא