ביקום מקביל, שבו זרמתי הלאה עם 5 יחידות הביולוגיה מהתיכון, אני עובדת במעבדה. חלוק לבן. כפפות גומי. בקבוקוני זכוכית מתוקים. מדידות מדיטטיביות שנועדו להציל את המין האנושי בבוא העת. ביקום הזה יש לי רק מכנסי ג'ינס קצרים וטי-שירט. מקלדת. קפה שחור. טקסטים. אני עורכת אותם כמו שאני אוהבת. זה עניין של טעם. פסקאות משנות מקום, נמחקות, נדחקות להערה בין מקפים. התשובה היא לא 42. רוב הזמן אין בכלל תשובות.
אבל נחזור רגע למכנסי הג'ינס הקצרים. הם לא במידה הנכונה. ואני לא מדברת על איזו אנורקטיות חסרת חן, אלא בסך הכל זאת שהייתי בה לפני שיצרתי צאצאית שובבה ויפת עיניים. וזאת חוצפה ממש, בכל היקומים המקבילים ובייחוד בזה הנוכחי. ולכן החלטתי לסור למעבדה המטבולית החדשה שנפתחה ממש בהמשך הרחוב שבו שוכן גם בניין קשת – במגדלי זיו ברמת החייל. כן, מעבדות הן עניין מעורר כבוד, והמעבדה הזאת, שכמוה קיימות בעולם רק 15, במרכזים אוניברסיטאיים לצורכי מחקר, היא הראשונה בישראל ובעולם שנגישה לציבור. ולמרות שהיא לא נועדה להציל את המין האנושי, אלא רק לענות על שאלות כמו מה קצב חילוף החומרים שלי; או כמה קלוריות אני שורפת ביום; או האם פעילות גופנית אפקטיבית עבורי; או האם עדיף שאוכל פחמימות או שומנים – אולי היא תציל אותי מעצמי. ומי שהציל נפש אחת וגו'.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
הכל עניין של חמצן ו- CO2
כבר בכניסה האלגנטית לקליניקה של צחי כנען, דיאטן קליני המתמחה בתחום, אפשר לראות את המעבדה הקטנה שקירותיה שקופים – שני חדרי קלורימטריה הפרושים על פני 11 מ"ר המנטרים ועוקבים אחרי שינויים בריכוז החמצן וה-CO2 באוויר החדר, וכך בדיוק מודדים מטבוליזם, כלומר את כל התהליכים הכימיים המתרחשים בנו ללא הרף. שרשרת תהליך הפירוק של אבות המזון (שומנים, חלבונים ופחמימות) לאנרגיה זמינה לצורך החיים – נשימה, תנועה, שמירה על טמפרטורת הגוף וכו' וכו'. בחדרון אחד כורסה נוחה וגם שולחן עבודה קטן וכיסא, ובו מודדים את המטבוליזם בזמן מנוחה גמורה ולאחר ארוחת פחמימות או חלבונים, ובחדרון האחר – הליכון, וגם סטפר, ואם צריך גם אופניים, כדי למדוד את שינוי המטבוליזם בזמן פעילות גופנית מתונה או מתונה פחות. כי תתפלאו, המטבוליזם של כל אחד שונה מאוד, וכל הממוצעים וההשערות הם רק ממוצעים והשערות, ולכן את כל עצות הדיאטה יש לקחת בעירבון מוגבל מאוד.
וכך מצאתי את עצמי בוקר אחד בין הקירות השקופים כארבע שעות – התפננתי על הכורסה המעוצבת ועבדתי בעזרתו האדיבה של הלפטופ שלי על השולחן במשך שעה; אכלתי את הארוחה הפחמימתית שהבאתי איתי (אורז עם מעט סלט ונקטרינה לקינוח) ואז עוד שעתיים של עבודה על המחשב; ו-30 דקות על ההליכון בהליכה אטית ואז עוד 10 דקות התאוששות. לאחר מכן כויל שעון שעקב אחרי פעולותיי בימים הקרובים. הפקדתי אותו במעבדה כמעט שבוע לאחר מכן וחיכיתי נרגשת.
מטבוליזם פצצה אבל שריפת שומן אחרי הפצצה
בפגישה עם צחי כנען המקסים נשבר המתח. ואלה היו התוצאות:
- המטבוליזם הבסיסי שלי גבוה בכ-280 קלוריות לעומת נשים בנות גילי (הוריי!) אך שריפת השומן שלי במנוחה נמוכה (עצוב מאוד).
- ההוצאה הקלורית היומית הממוצעת גבוהה והיא – 2,656 קק"ל (כמעט 1000 מעל התוצאה החזויה, תודה לבתי הנמרצת שמכריחה אותי לרוץ בניסיון לנסות להציל את חייה מדי כמה דקות).
- במידה ואני מעוניינת לרזות – נו באמת! - יש לצרוך 1,800-2,400 קק"ל או פחות, מומלץ תחת השגחה מקצועית כדי להבטיח תזונה מאוזנת.
- התגובה המטבולית לארוחה עתירת פחמימות נמוכה ולכן מומלץ להגביר צריכת חלבון/שומן על חשבון הפחמימות, כלומר דיאטה דלת פחמימות (למה אף פעם לא אומרים לך לאכול רק פיצה?!).
- ההוצאה הקלורית בהליכה אטית אמנם גבוהה מהמצופה אך עדיין באופן מוחלט נמוכה ולא תתרום לירידה במשקל (זה קצת משמח לדעת שאפשר להישאר עצלנים).
הכל מדוד ומנוטר | צילום: שירן כרמל
עוד ב-mako בריאות:
>> מומחית מהרווארד: "שמן קוקוס הוא רעל טהור"
>> שותים מים אחרי שאכלתם מתוק? תפסיקו מיד
>> סובלים מחרדה? הטריק הזה יעזור לכם בקלות
ומה עכשיו?
ידע הוא כוח. אבל האם ידע הוא כוח רצון? בחמשת הימים הראשונים שאחרי קבלת התוצאות רשמתי בדקדקנות את המזון הבא אל פי. חישבתי קלוריות. גיליתי נחישות. מכאן המצב הידרדר. האם אצליח להשתלט על עצמי בתחום המאפים? בטח. ממחר.