תעשיות המזון עושות חיים קשים למי שמבקשים לפצוח בדיאטה. הן דואגות לשווק היטב מוצרים מסוימים כבריאים ו"דיאטטיים", בעוד שההיפך הגמור הוא הנכון. פריכיות אורז למשל, מזוהות היטב עם תחום הדיאטה, בעוד שבפועל צריכתן אינה מומלצת למטרה זו.
לכאורה, מדובר במוצר מושלם לדיאטה. הצצה על גבי האריזה תעיד על כמות הקלוריות הנמוכה שמכילה כל פריכית. אלא שהערך הגליקמי של הפריכיות גבוה. מדד זה למעשה מדרג מזונות המכילים פחמימות מ-100-0, בהתאם להשפעתם על רמות הגלוקוז (הסוכר) בדם, כשמזון הביקורת להשוואה הוא גלוקוז טהור המדורג כאינדקס גליקמי 100. רק לסבר את האוזן: האינדקס הגליקמי של פריכיות האורז הוא בין 90-80 – שזה אף גבוה יותר מהאורז המלא עצמו.
מה הבעיה במוצר שמכיל ערך גליקמי גבוה?
הבעיה היא שמזונות בעלי ערך גליקמי גבוה, מעלים את רמת הסוכר בדם במהירות וגורמים לאגירה מוגברת של שומן בגוף. יתרה מכך, הם מונעים מתחושת השובע להגיע, מה שבפועל גורם לנו להיות רעבים יותר, וכך לאכול יותר ובסופו של דבר – לעלות במשקל.
שורה ארוכה של מחקרים מצאו כי אכילת תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך (0-55), עשויה לסייע במניעה ובניהול של סוכרת ומחלות וסקולריות. ההמלצה, אם כן, למי שמעוניין לשמור על תזונה מאוזנת ובריאה וגם לרדת במשקל, היא לאכול מזונות במדרג התחתון של הסולם – כלומר עד לאינדקס גליקמי של 55.
מהם התחליפים המומלצים לפריכיות?
אם מתחשק לכם לנשנש משהו מזין וטוב, נסו לצרוך מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך, כמו לדוגמה: אגוזים, שקדים, קטניות (אפונה, שעועית וכו'), ירקות אפויים ועוד. אגב, ערמונים בוואקום למשל הן אופציה נפלאה וטעימה שמתאימה בייחוד לעונת החורף. מובן שעדיף ובריא יותר לקנות ערמונים טריים ולקלות אותם בתנור, אבל זו בהחלט אופציה עבור מי שאין לו זמן ובכל מקרה - היא בהחלט עדיפה על פריכיות האורז.
הכותבת היא עינב בורשטיין, יועצת ומנחה לתזונה טבעית ואורח חיים בריא. לאינסטגרם של עינב