לאחר 70 שבועות בשבי חמאס, שבו ביום שבת לישראל אלי שרעבי, אור לוי ואוהד בן עמי. המראה הכחוש והחיוור שלהם הסגיר את התקופה הקשה מנשוא שעברו בגיהינום הלא אנושי, ולפי דיווחים שלושתם סובלים מתת-תזונה קיצוני. כבר בשיחות קודמות עם מומחים לגבי חטופים שחזרו בשלבים מוקדמים, הם סיפרו אודות התסמונת שמסכנת את השבים, המכונה "תסמונת ההזנה מחדש".
"תת-תזונה זה מונח רחב שיכול לאפיין הן אנשים בעלי חוסר משקל והן אנשים בעלי עודף שומן", מבהירה אולגה רז, פרופסור למדעי התזונה אוניברסיטת אריאל, דיאטנית קלינית. "באופן כללי, מדובר בחוסר או בעודף בנוטיריינטים (רכיבי תזונה)". עדויות ראשונות לתסמונת זו הופיעו לאחר מלחמת העולם השנייה, כשהאסירים המורעבים חזרו לאכול בבת אחת ארוחות רגילות.
החשש, במקרים של אנשים הסובלים מהתסמונת, נובע מהעובדה שחשיפה פתאומית למזון לאחר תקופה משמעותית של אכילה מועטה, עלולה לגרום להפרעות חמורות.
"אחת הסכנות המשמעותיות היא ללב, כיוון שהוא גם עשוי מחלבון ועלולה להיווצר אי-ספיקת לב"
ד"ר אילן יהושוע
ד״ר אילן יהושע, מנהל המחלקה הדרומית ברפואת משפחה, במכבי שירותי בריאות, מחוז הדרום מוסיף: "מדיווחים אודות חטופים אחרים ששהו במנהרות, אנחנו יודעים על שתן בצבע כתום – זה מראה על פירוק מסיבי של שרירים וחלבוני גוף. כיוון שרוב הגוף שלנו פועל באמצעות חלבון, כולל מערכת השרירים והלב – אפשר להבין עד כמה הפגיעה היא קשה".
לדבריו, תת-תזונה קיצונית שממנה סובלים השבים, היא מצב מסוכן, הדומה באופיו לאנורקסיה קיצונית. "אנחנו מדברים על מצבים שבהם אנשים מאבדים 30%-40% ממשקל גופם. סכנת המוות קיימת בשני המצבים, מאחר שבמצב כזה הגוף מאבד שומן ומתחיל להשתמש במאגרי החלבון, מה שגורם לפירוק שרירי משמעותי וגם לפגיעה במערכות רבות אחרות בגוף. אחת הסכנות המשמעותיות היא ללב, כיוון שהוא גם עשוי מחלבון ועלולה להיווצר אי-ספיקת לב".
יתרה מכך, הוא מסביר שתת-התזונה הקיצוני שמהם סובלים השבים הושפע גם מהתנאים הקשים שבהם הוחזקו. "אפשר לראות שהם לא אכלו במשך ימים שלמים ולא ראו אור יום. מובן שהמצב הגופני משפיע על המצב הנפשי במצב כזה – וגם להיפך".
הטיפול נעשה במתינות רבה וכולל הזנה איטית וייתכן שגם עירוי ורידי
הטיפול באנשים שסובלים מתת-תזונה קיצוני כמו זה שמאפיין את שלושת השבים משבת, מתנהל לפי ד"ר יהושוע, בהתאם לפרוטוקול הטיפול ב"תסמונת ההזנה המחודשת", אך הוא אף מחמיר יותר. "אם נהוג לטפל באנשים שלא אכלו במשך תקופה ארוכה באמצעות הזנה איטית מאוד, אני מניח שבמקרה שלהם ההזנה תהיה איטית אף יותר, ויש סיכוי לא קטן שהם יזדקקו גם להזנה ורידית קלה כדי לעקוף את מערכת העיכול, כיוון שסביר שגם היא נפגעה מהמצב הזה, וגם יזדקקו לניטור קבוע של בדיקות דם כדי לעקוב אחר איזון האלקטרוליטים (המלחים בגוף). שיקום השרירים דורש כמובן גם עבודה באמצעות פיזיותרפיה ממושכת של שנה לפחות. כמו כן, ייתכן שהשורדים נדבקו בפרזיטים שונים, מה שעלול להקשות אף יותר על הטיפול".
גם איזון המלחים שהד"ר מדבר עליו דורש מעקב הדוק בהתאם. "במצב של יובש חמור הגוף סובל מנתרן גבוה, ובמצב כזה אסור להוריד אותו מהר כי עלולה להתרחש פגיעה במוח, גם אשלגן ומגנזיום הם מינרלים שמדדיהם עלולים לעלות בגוף במצב כזה, וצריך להוריד אותם בהדרגה".
כמו כן, הוא מציין מצב שבו שורדי השבי עלולים לאבד את תחושת הרעב: "הגוף למעשה מתרגל לעובדה שאין אוכל. אם אדם שניזון כהלכה רגיל להעביר למוח תחושה של רעב, אם לא אוכלים במשך זמן ממושך, הגוף בעצם לומד שאין טעם להעביר למוח תחושה כזאת והוא מסגל חוסר רעב".
עם זאת, הוא מדגיש כי לרוב, באמצעות טיפול ומעקב הדוק אפשר להתגבר על המצב הזה. "הנקודה החיובית היא שההיסטוריה מראה כי גם שורדי שואה הצליחו להשתקם ממצבים קשים, ואלי יש בכך נחמה מסוימת".