בעשור האחרון ניסו מחקרים רבים להבין איך האופן שבו אנחנו חושבים על אוכל משפיע על הרצון שלנו לאכול אותו. מחקרים הראו כי כשאנחנו רואים אוכל עתיר קלוריות, אפשר לשנות את הפרשנות שלנו לגביו כדי להפחית את המשיכה אליו. למשל, לדמיין שהוא יגרום לנו להשמין, שהוא מגעיל, או שאנחנו כבר שבעים ולא צריכים אותו. מחקרים הראו שאחרי שינוי פרשנות כזה, אנשים באמת מדווחים על פחות תיאבון. לאור זאת, חלק מהחוקרים הציעו להשתמש בטכניקה זו כדי לעזור לאנשים עם השמנה לשלוט באכילה. אבל רגע – האם זו באמת גישה מועילה, או שהיא עלולה להיות בעייתית?
המחקר של מראם סעד, דוקטורנטית לפסיכולוגיה קלינית במעבדה לפסיכופתולוגיה התנהגותית בהנחיית פרופ' נועם ויינבך, בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה של אוניברסיטה חיפה, ביקש לבדוק אם שינוי הפרשנות לאוכל לא רק מפחית תיאבון, אלא גם משפיע לרעה על המצב הרגשי. כדי לבדוק זאת, חשפו את המשתתפים למאכלים עתירי קלוריות שהם הכי אוהבים. לפעמים התבקשו המשתתפים לחשוב על האוכל באופן שלילי – למשל, לדמיין שהוא יגרום להם לעלות במשקל, שהוא מגעיל, או שהם כבר מלאים. בפעמים אחרות, הם פשוט הביטו באוכל באופן טבעי, בלי לשנות את החשיבה עליו.
>> תזונאיות: הסיבה שאתם חייבים להיפטר מרגשות אשמה על אוכל
במחקר, שפורסם בכתב העת Appetite, התגלה כי אחרי ששונתה הפרשנות לגבי האוכל, החלו המשתתפים לתפוס את העולם כשלילי יותר. כאשר הוצגו להם תמונות ניטרליות לחלוטין (למשל, אדם יושב על ספסל), הם נטו לדרג אותן כשליליות יותר מאשר כאשר הם לא שינו את הפרשנות לגבי האוכל. כלומר, אחרי "משקפיים שחורים" על האוכל, הם גם ראו את כל העולם בצורה קודרת יותר.
בניסוי נוסף במסגרת אותו מחקר נמצא כי השינוי הרגשי הזה הוא בדיוק מה שהוביל לירידה בתיאבון. כלומר, הסיבה שאנשים רצו פחות לאכול אחרי שינוי הפרשנות לאוכל היא שהם פשוט הרגישו שליליים יותר מבחינה רגשית.

"אסטרטגיות שמאפיינות הפרעות אכילה"
"זה טבעי והגיוני שלפעמים נרצה לחשוב פעמיים לפני שנצרוך מאכלים שאנחנו ממש אוהבים", מסביר פרופ' נועם ויינבך, "בייחוד אם אלו מאכלים עתירי קלוריות. עם זאת, תוצאות המחקר מראות שיש משמעות לאופן שבו אנחנו חושבים על אכילה. אם אנחנו מאמצים חשיבה קטסטרופלית ושלילית על אוכל, זה יוביל אותנו לחוות את העולם באופן כללי בצורה שלילית יותר. ניתן לשלוט באכילה גם תוך שמירה על עמדות חיוביות כלפי אוכל".
>> איך אוכל חריף משפיע על הגוף?
הממצאים, אם כך, מעלים סימני אזהרה לגבי השימוש בטכניקה הזו לירידה במשקל. שינוי פרשנות לאוכל הוא כלי חזק, אבל הוא גם מזכיר אסטרטגיות שמאפיינות הפרעות אכילה, שבהן אנשים מפתחים התנהגויות אכילה לא בריאות בניסיון לשלוט באכילה דרך יצירת רגשות שליליים. לכן, לפני שממליצים על טכניקות כאלה, חשוב לוודא שהן לא גורמות יותר נזק מתועלת, ושלא מובילות למצוקה רגשית נוספת או להרגלי אכילה לא בריאים.
אז האם כדאי לחשוב על אוכל עתיר קלוריות באופן שלילי? התשובה שהתקבלה במחקר היא - אולי לא תמיד. לפעמים, הדרך לאכילה מאוזנת עוברת דווקא דרך גישה מאוזנת ורגועה יותר לאוכל – ולא דרך הפחדה או תחושות אשמה.
תגובות