זה היה שבוע של תקווה. תחילה הודיעה חברת התרופות הגרמנית "פייזר" שהחיסון שהיא מפתחת לקורונה הגיע לרמת אפקטיביות של 90%, נתון שעודכן בהמשך ל-95%; אחריה הודיעה "מודרנה" האמריקאית כי החיסון בפיתוחה השיג יעילות של 94.5%. אלא שלצד האופטימיות ואי הוודאות - לא ידוע מתי יגיעו החיסונים לישראל, מה גם שזה של פייזר דורש שינוע של מיליוני מנות חיסון בטמפרטורה של מינוס 80 מעלות – צצו חרדות והתנגדויות.
בישראל, שנמצאת במשבר אמון עמוק בין האזרחים לממשלה, רבים הכריזו שלא יתחסנו בקרוב או בכלל – אם מתוך התנגדות עקרונית לחיסונים או מחשש להפוך לשפני ניסיונות של חיסונים שפותחו בתהליך מואץ, ושעדיין לא ידוע אילו השפעות עשויות להיות להם לטווח ארוך. הטונים החריפו לאחר שמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ׳ חזי לוי, אמר בראיון ל-ynet: "צריך למצוא דרך להכריח אנשים להתחסן... אנחנו בשיח עם הייעוץ המשפטי בעניין הזה ומבררים אם יש דרך לחייב אנשים להתחסן נגד קורונה. בהחלט הייתי רוצה לקדם חוק המחייב אנשים לקבל חיסון אם לא נשקפת להם מכך סכנה רפואית". מאז נודע כי שר הבריאות יולי אדלשטיין בודק גישה הפוכה - חוק שיעודד את הישראלים להתחסן - אבל הנזק כבר נעשה.
על רקע מכלול ההתפתחויות והאמירות, חשדנות כלפי חיסוני הקורונה וזעם על הכוונה לכפות אותם על הציבור נשמעים לא רק ממתנגדי חיסונים חובבי תיאוריות קונספירציה: גם מי שבשגרה מתחסנים ומחסנים את ילדיהם מביעים דאגה. מסקר מיוחד שהוזמן השבוע בידי מגזין mako* עולה כי בעוד ש-66% מהאוכלוסייה אומרים שבכוונתם להתחסן, 23% מצהירים שלא יתחסנו (11% טרם החליט). פילוח הסקר מראה כי נשים נוטות לסרבנות מעט יותר מגברים (25% מול 21%), כי צעירים בני 18-39 שוללים את החיסון משמעותית יותר מבני ה-40 ומעלה (28% מול 19%), וכי הנכונות להתחסן נמוכה במיוחד במגזר החרדי: 37% בלבד. סקר אחר, שנערך בימים האחרונים על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה, העלה כי לא פחות מ-52% מהישראלים אינם מוכנים להתחסן במחזור ההתחסנות הראשון. רק 21% מהנשאלים השיבו כי הם מוכנים בוודאות להתחסן עם הפצת החיסון לישראל.
רואי (סער) מכלוף: "אבא שלי, מרדכי ז"ל, נפטר מקורונה. אני עושה את כל החיסונים, השנה כבר התחסנתי נגד שפעת – וגם אם מי שיקרא את הכתבה יקרא לי משוגע, חיסון לקורונה אני בטוח לא אקח"
בנוגע לאפשרות של חיסון בכפייה, סקר מגזין mako מצביע על עמדות חלוקות: 46% תומכים מול 45% מתנגדים. אלא שדווקא בהיבט הזה נרשם קונצנזוס בקרב המרואיינים לכתבה זו – ביניהם מדענים, רופאים, פוליטיקאים, מתנגדי חיסונים, נשים וגברים, חילונים וחרדים. "אני כרופא לא מאמין בכפייה כזו", אומר ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג ואקטיביסט למען חיסונים. "להסביר למטופל מהו ההליך הרפואי שהוא עומד לעבור וקבלת הסכמה מדעת - זה דבר הכי בסיסי ברפואה. לא ייתכן שיהיו חיסונים כפויים".
למרות שחיסון בכפייה מבטיח בפועל את חיסול המגפה?
"ברור שאם מתעלמים מהשיקול האנושי, המוסרי והאתי, אז כפייה של חיסונים היא הפתרון הכי יעיל והכי מהיר למיגור מגפה. מצד שני, מה שהופך אותנו לאנושיים זו בדיוק היכולת להסתכל מעבר למצפן היעילות. הרבה פעמים נהיה מוכנים לשלם את מחיר היעילות, ובמקרה הזה אפילו את מחיר הבריאות, כדי לא להגיע למצב של כפייה".
טעות רווחת #1: החיסון הוא וירוס קורונה מוחלש
"אבא שלי, מרדכי ז"ל, נפטר בערב סוכות האחרון מקורונה", מספר רואי (סער) מכלוף. אני עצמי אסתמטי, בקבוצת סיכון, עושה כל שנה את כל החיסונים, השנה כבר התחסנתי נגד שפעת – וגם אם מי שיקרא את הכתבה הזו יקרא לי משוגע, חיסון לקורונה אני בטוח לא אקח".
תסביר.
"זה לא עניין של מתנגדי או תומכי חיסונים. איבדתי למחלה הזו את האדם הכי יקר לי, ואני לא אקח חיסון עם חומר שיכול להרוג אותי כמו שהרג אותו. אני מפחד יותר מהסכנות שהחיסון יכול להביא איתו מאשר מהסיכוי להידבק בקורונה".
רני כשר, אקטיביסט: "אני אלך לבית משפט, אני אשב במאסר, אני ארד מהארץ. אם יעמדו לי עם אקדח לרקה זה לא ירתיע אותי. אני לא אתחסן ולא אחסן את הילדים שלי"
זהבית גבאי, שאיבדה גם היא את אביה לקורונה, מציגה עמדה דומה: "אני מודיעה שלא אעשה חיסון, לא משנה מה יקרה. אני מאמינה בחוסן שלי, אני אקח ויטמינים, אשמע חדשות טובות, אהיה חזקה מבפנים, אבל לא אתחסן. אני רוצה את המחלה הזו כמה שיותר רחוק ממני. אני לא רוצה להיות שפן ניסיונות של אף אחד, מה אם מחר יקרה לי משהו מהחיסון?".
הדאגות של מכלוף וגבאי משותפות לרבים, אלא שהן מבוססות על טעות נפוצה: אותו "חומר שיכול להרוג" כהגדרת מכלוף, קרי גרסה מוחלשת של הנגיף, כלל אינו קיים בחיסונים של פייזר ושל מודרנה. מדובר בחיסוני mRNA, טכנולוגיה חדשה ושונה מזו שנעשה בה שימוש בפיתוח חיסונים בעבר. בעוד שרוב החיסונים אכן כוללים נגיף מוחלש או חלק ממנו – מה שמעורר תגובה של מערכת החיסון, שמפתחת נוגדנים המונעים מנגיף חי לגרום למחלה - חיסוני mRNA גורמים לתאים בגוף לייצר בעצמם חלבון נגיפי של covid-19, והוא זה שגורם לתגובה החיסונית. החיסון עצמו הוא למעשה גדיל RNA סינתטי שמוחדר לגוף וגורם לו לייצר את חלבוני הנגיף.
״הטכנולוגיה של פייזר ומודרנה לא נוסתה בעבר, ולא היית רוצה לטוס במטוס הראשון אי פעם בלי שראית שהוא יודע לנחות. לכן החששות מחיסוני הקורונה בהחלט מובנים, אבל לגמרי לא מוצדקים", אומרת פרופ' מיכל ליניאל, ביולוגית וחוקרת חיסון לקורונה מהאוניברסיטה העברית. "לכל ביולוג ברור שזו טכנולוגיה מצוינת, ויותר מזה - החיסון עובד בצורה כל כך פשוטה שזה מביך, מביך לטובה. זה אומר גם שהוא יינתן תמורת סכומים לגמרי סבירים, 50-100 שקל. אנשים חוששים רק כי מישהו אמר להם שזאת הפעם הראשונה שעושים את זה".
איך בדיוק זה עובד?
״הטכנולוגיה הזו היא בסך הכל טיפות שומניות שכולאות בתוכן חתיכת mRNA. זהו. ברגע שיזריקו אותו לשריר, הטיפות ידבקו למעטפת של התאים שלנו ויעבדו קצת כמו בועות סבון שנוגעות ברצפה ומתפוצצות, ובועות הסבון האלו נכנסות לתוך התאים. לתא אין מושג ולא משנה לו מאיפה הגיע ה- mRNA, הוא פשוט ייקח אותו".
ואז מה יקרה?
"החיסון גורם למערכת החיסונית לייצר נוגדנים שתוקפים את חלבון הדוקרנים – זה שבין השאר מעניק לנגיף הקורונה את צורתו, והוא גם זה שמאפשר לנגיף לחדור לתאי הגוף כשהוא תוקף".
ד"ר ליאור אונגר, נוירוכירורג: "הדיון משונה בעיניי. לדבר על סכנות של חיסון מבוקר, שבדקו כל תופעת לוואי שלו, לעומת מחלה שכל יום לומדים על סיבוך חדש שלה ואין מושג מה הסיבוכים ארוכי הטווח שלה?"
זה יכול לגרום לסכנה?
"התשובה היא לא. מה כן? אולי הובלת החיסון של פייזר נעשתה במינוס 20 מעלות במקום במינוס 80, אבל מהותית זה לא שונה מהובלת גלידה. האם גלידה שנמסה תרעיל אותך? לא, היא פשוט לא תהיה טעימה. במקרה הזה, הסיכון הוא שהאפקטיביות של החיסון ירדה לזבל בגלל ההובלה. האם החיסון עצמו רעיל? להבנתי, לגמרי לא. האם הוא יעיל? ראינו נתונים שכן".
טעות רווחת #2: החיסונים פותחו מהר מדי
"עשיתי חיסונים בעבר ואעשה חיסונים בעתיד, אבל את החיסון הספציפי הזה אני בוודאי לא אקח", אומר משה פייגלין, שמפלגתו "זהות" מזוהה עם השקפת עולם ליברטריאנית ושואפת לצמצום של מעורבות המדינה בחיי האזרח. פייגלין, שמיד לאחר פרסום הריאיון הנפיץ עם מנכ"ל משרד הבריאות העלה לפייסבוק פוסט חריף נגד היוזמת החיסון בכפייה, אומר לנו השבוע: "החיסון שהפיתוח שלו היה הכי קצר אי פעם היה לחזרת, וזה לקח ארבע שנים. החיסון לקורונה פותח תוך פחות משנה בטכנולוגיה חדשה לחלוטין, ואף אחד לא מכחיש שהיו הרבה מאוד קיצורי דרך. זה מעלה שאלות מאוד קשות".
ד"ר נטע ברק-קורן, מרצה בכירה למשפטים: "אם אנשים לא יקבלו טיפול בבית חולים כי הם לא התחסנו, את פוגעת בזכות בסיסית. אבל אם את מצמידה את זה ליכולת להיכנס לקניון, הדברים הופכים סבירים"
"יש כמה סיבות לכך שזה קרה כל כך מהר", מסביר ד"ר אונגר. "קל לנו יותר לייצר חיסונים היום, המדע קפץ שנות אור קדימה. דברים שהיה לוקח לי שנתיים להשיג לפני עשור, כשעשיתי דוקטורט, היום אפשר להזמין מסין וזה יגיע אחרי שבוע. הטכנולוגיה הספציפית של חיסוני mRNA קיימת שנים, הקורונה פשוט נתנה סיבה להאיץ את הפיתוח שלה. ויש את נושא היעילות: אם אתה לוקח קבוצה מאוד גדולה, נותן לחלק חיסון ולחלק לא – כשאין מגפה ייקח לך הרבה זמן להגיע לתוצאות. זה לא המצב בקורונה, לכן תוך מספר חודשים הגיעו למספר הנבדקים הדרוש כדי לקבל מובהקות סטטיסטית. בנוסף, החברות האלו עשו השקעה כלכלית אסטרונומית. יחד עם פריצת דרך טכנולוגית, מגפה, הרוח האנושית - ושוב, המון כסף - אפשר להגיע לחיסון תוך שנה. הסיפור הגדול הוא מה יקרה בעתיד, כי הפוטנציאל של החיסונים האלה הוא אינסופי: נוכל לחסן נגד סרטן, הרפס, נגד הכל. הקפיצה הזאת דרך הקורונה היא ענקית".
פרופ' ליניאל מוסיפה: "עדיין יש אתגרים אמיתיים, כמו לבדוק אם החיסון יעבוד טוב על ילדים כמו על אנשים בוגרים, שאלה שעוד לא נבדקה. חייבים לבדוק גם אנשים כמו אמא שלי, שהיא בת 90. אז כן, יש שאלות מדעיות חשובות שהחברות עובדות במרץ כדי להשיב עליהן, אבל תחשבי שאפשר לחסן את כל הצוותים הרפואיים בעולם כך שיוכלו לטפל בחולי קורונה בלי כל הבגדים האלה. זה הבדל אינסופי בטיפול. אותו הדבר בבתי אבות: אם כל הצוות יקבל חיסון, אפילו לא הדיירים, זה שינוי עצום. מכאן קל להמשיך בקו המחשבה, למשל אם מורות בבית הספר יחוסנו".
פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג: "הודעת יח"צנות של פייזר או מודרנה היא לא מאמר מדעי, אבל לא על סמך זה קונים חיסונים. בישראל יש ועדה מדעית מייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים, היא זו שמתווה את מדיניות החיסונים"
נטע סופר צור, ד"ר לאימונולוגיה וחברה בעמותת "מדעת" הפועלת לקידום בריאות הציבור: "אני מבינה אנשים שרוצים לחכות ולראות אחרים מתחסנים קודם, אבל בהינתן כל העובדות, אני אישית לא חוששת לקבל את החיסונים. יותר מזה, לא הייתה לי בעיה להשתתף בניסויים של החברות המפתחות".
בעיית הסברה #1: לכו תפרידו בין טיעונים חסרי בסיס של מתנגדי חיסונים לחששות לגיטימיים
"אין שום מצב שאני אתחסן. אני אלך לבית משפט, אני אשב במאסר, אני ארד מהארץ. אם יעמדו לי עם אקדח לרקה זה לא ירתיע אותי. אני לא אתחסן ולא אחסן את הילדים שלי". זו תשובתו של רני כשר, אקטיביסט, לשאלה מה יעשה אם תוטל בישראל חובת חיסון. "יש לי שישה ילדים, את הגדולים חיסנתי והכל היה בסדר. אבל אחד הילדים חוסן בגיל חודשיים ולא הפסיק לבכות במשך שעות. האחות אמרה שזה נורמלי, אבל זה לא נורמלי ועד היום יש לו קשיים בדיבור", מספר כשר על הרקע למלחמתו בחיסונים בפרט וברפואה המערבית בכלל. "מאז המקרה הזה הפסקתי לחסן את הילדים, הם גם לא מקבלים תרופות והם בריאים בצורה בלתי רגילה. החיסונים האלה - זו הונאה יותר גדולה מקורונה עצמה. יש מחלות שעדיף לחלות בהן מאשר להתחסן נגדן. בחיסונים יש חומרים שגורמים למחלות כרוניות כמו סרטן וסכרת, ויש מחקרים שמראים את זה".
פרופ' מיכל ליניאל, ביולוגית: "הטכנולוגיה של פייזר ומודרנה לא נוסתה בעבר, ולא היית רוצה לטוס במטוס הראשון אי פעם בלי שראית שהוא יודע לנחות. החששות מובנים, אבל לגמרי לא מוצדקים. זו טכנולוגיה מצוינת"
ובכן, האמת היא שאין מחקרים כאלה. בכלל, הטיעונים המושמעים על ידי מתנגדי החיסונים הופרכו שוב ושוב לאורך השנים; איגוד רופאי המשפחה בישראל פרסם זה מכבר סיכום הן של הטענות והן של האמיתות. אבל יש מתנגדי חיסונים שקולם ממשיך להישמע ברמה, כמו זה של הרב אמנון יצחק. יום לאחר הכרזתה של פייזר על יעילות החיסון שלה אירח יצחק בסרטון שהעלה לערוץ היוטיוב שלו את ד"ר אריה אבני - מתנגד חיסונים, רופא שרישיונו לעסוק ברפואה הותלה בעבר לתקופה קצרה, ומי שבחדשות ערוץ 13 דווח בקיץ האחרון כי לימד הורים לזייף פנקסי חיסונים (ד"ר אבני לאחר שתועד: "אני יודע שזה לא חוקי ואין לי שום בעיה, אמשיך לזייף. מי שנותן חיסון פוגע בילד ואני לא מסכן אף ילד"). הנה קטע מהשיחה בין יצחק לאבני:
יצחק: "כל המטרה של החיסונים היא בעצם לא החיסון, אלא ההשתלה של שבבים בתוך גופנו, להיות נשלטים עם ה-5G" (טכנולוגיית הדור החמישי של הסלולר – י.פ, ל.ש).
אבני: "החיסון הזה הוא מיותר, זו מגפה שלא הייתה מגפה. אם אתם יודעים וקולטים איך זה יכול להיות שמיליון אנשים מרחבי העולם נפטרו מהקורונה, לא חשוב אם זה שקר או לא, אני טוען שזה שקר. לא היה אף אחד שנפטר מקורונה, היו כמה בודדים שנפטרו עם קורונה, רובם נחנקו על ידי מכונות ההנשמה. אם מיליון אנשים נפטרו, איך זה שמכל המיליון האלה אף ילד אחד לא מת מקורונה? כי כל אלה שמתו עם קורונה היו למעשה עלים נידפים".
הדיאלוג הקצר זה מקפל בתוכו כמה תיאוריות קונספירציה ואפס מדע, אבל איש אינו יכול להבטיח שהקהל של הרב יצחק מודע לכך, והמומחים שהתראיינו לכתבה זו תמימי דעים: הפצה של דיסאינפורמציה והפחדות שווא היא אחת הסיבות העיקריות לסרבנות להתחסן. "אפשר לדון בסיכונים פוטנציאליים ולהראות שהם לא אמיתיים, הרי בשתי החברות יש עשרות אלפי נסיינים שמלמדים שאין סיכוי ממשי, אבל הנקודה העיקרית היא זו: אנחנו יודעים שאנשים מתים, ואנחנו יודעים שחולי קורונה רבים נשארים עם נזקים שונים", אומר ד"ר אונגר. "לכן הדיון הזה נורא משונה בעיניי - לדבר על סכנות בחיסון מבוקר, שבדקו כל תופעת לוואי שלו, לעומת מחלה שכל יום לומדים על סיבוך חדש שלה ואין לנו מושג מה הסיבוכים ארוכי הטווח שלה?".
פרופ' חגי לוין, אפידמיולוג ומומחה לבריאות הציבור מהאוניברסיטה העברית, מזהיר מפני החלטות של אינדיבידואלים לא לחסן: "תועלת של חיסון היא מעבר להגנה על הפרט, הוא מגן על כלל הציבור בגלל שאתה בעצם מונע את ההעברה של הנגיף. אפשר לראות את זה בחיסונים להפטיטיס A, מחלה שנעלמה לחלוטין בישראל".
אנשים אומרים, אני לא מאמין לחברות התרופות.
"אין ספק שהודעת יח"צנות של חברת פייזר או מודרנה היא לא מאמר מדעי, מזה אי אפשר ללמוד כלום, אבל צריך להבין שלא על סמך זה קונים חיסונים. במדינת ישראל יש מזה 25 שנה ועדה מדעית מייעצת למחלות זיהומיות וחיסונים, יושבים בה מומחים מובילים, והיא יודעת להתייעץ עם גורמים שונים בעולם. הוועדה היא זו שמתווה את מדיניות החיסונים של מדינת ישראל".
בעיית הסברה #2: הפרסומים האחרונים על פייזר ומודרנה לא ממש סייעו לאמון הציבור בהן
"חברות התרופות הן התאגידים הכי עשירים בעולם. בכל הקשור לתרופות, אם התרופה לא טובה ואנשים נפגעים ממנה – תובעים את החברה. בחיסונים זה אחרת: מי שנפגע מחיסונים יפוצה מהמדינה, לא מחברת התרופות. ולכן לחברות התרופות אין שום מוטיבציה לעשות חיסון בטוח". מתנגד החיסונים רני כשר שוב לוקח כאן דברים לקיצוניות, ושוב אינו נשען על מידע עובדתי, אבל גם הפקפוק ביושרה של חברות התרופות אינו נחלתם הבלעדית של הקונספירטורים.
מנכ״ל פייזר, אלברט בורלא, מכר קרוב ל-133 אלף מניות של החברה ביום שבו פורסמו נתוני היעילות של החיסון מתוצרתה. ברור למה זה לא נראה טוב, והיו שהסיקו כי המנכ"ל מאמין יותר בהייפ סביב החיסון מאשר בחיסון עצמו. אלא שמכירת המניות נקבעה חודשים מראש במסגרת מה שנקרא "מכירה עיוורת", שכל מטרתה למנוע מצב שבו בכירים מוכרים מניות על סמך מידע פנימי; בורלא למעשה הימר כאן שתוצאות הניסויים של פייזר יהיו חיוביות והיה מפסיד הון לו היו שליליות, אבל אפילו קוראים של מדורי כלכלה נתפסו לעצם המכירה כאות לכך שמשהו לא בסדר.
בינתיים, בטור שפרסם בן כספית ב"מעריב" לפני שמודרנה דיווחה על הצלחת הניסויים בחיסון שלה, נבדקה השאלה למה חתמה ישראל תחילה דווקא איתה ולא עם פייזר; כספית חשף כי בן דודו של נתניהו, נתן מיליקובסקי, מחזיק מניות בחברת "מרק" שמשתפת פעולה עם מודרנה בפיתוח חיסון לקורונה ותרופה לסרטן. כספית סייג את הדברים: "צריך לציין כאן שאחזקתו של מיליקובסקי במרק אינה מהותית (שווי השוק שלה הוא 203 מיליארד דולר)", אבל סייג גם ההסתייגות: "...ולכן כל מי שמעלה בדעתו עכשיו קומבינות ותעלולים, עושה את זה ללא ביסוס אמיתי. אבל סתם, שתדעו". הדברים נראו מעט אחרת לאחר ההודעה של מודרנה, אבל ברור שפרסומים כאלה לא עוזרים לשכנע את הציבור להתחסן.
"מכירת המניות של בורלא היא חוקית לגמרי. בעלי תפקידים בחברות גדולות, ובעיקר ציבוריות, מקבלים כחלק משכרם מניות או אופציות, ובהינתן שההנהלה הבכירה יודעת את כל המתרחש בחברה, מכינים תכנית לטווח ארוך שמגדירה מראש כמה ומתי יכול בעל העניין לממש את רווחיו כך שלא ינצל את היתרון המובנה שלו על משקיעים אחרים", מסביר אור צרפתי, כתב כלכלי באתר "ביזפורטל", שמסקר באופן קבוע את חברות הפארמה והתרופות. "אגב, ראינו את זה גם אצל מודרנה: מניית החברה זינקה בערך ב-360% מתחילת השנה, ובעלי העניין בה מכרו בחודשים האחרונים מניות בקצב מסחרר, בסכום כולל של יותר מ-220 מיליון דולר".
מכירת המניות, החשיפה של כספית - צריך או לא צריך להתרגש מזה?
"בסופו של דבר מדובר בחברות ענק שמפתחות תרופות מצילות חיים. המוניטין של החברה עולה כשהיא מצליחה לייצר חיסון כזה ולהפיץ אותו בקנה מידה עולמי, לצד הכנסות משמעותיות וקהל לקוחות שגדל. מכירת מניות או החזקת מניות בהיקפים של מיליוני דולרים בודדים היא שולית לעומת האירוע בקנה המידה שעליו אנחנו מדברים".
בעיית הסברה #3: היוזמה לכפות התחסנות מייצרת אנטגוניזם כלפי החיסון
"אם יהיה חוק חיסון חובה תהיה פה מלחמת אזרחים. ועל מה? כי המדינה לא מוכנה להיות גלויה". כך אומר רואי מכלוף, אבל נראה שאין לו סיבה לדאוג.
בשנת 2018 פעלו חברי הכנסת לשעבר יואל חסון ושולי מועלם לקידום חוק שמטרתו לעודד חיסונים, על ידי הזמנת סרבנים למפגשי הסברה. הצעת החוק נתקלה בקשיים ולא עברה, וכעת נידונה כאמור האפשרות לחוקק חוק חדש - שמעורר התנגדות חריפה הן בקרב מתנגדי החיסונים והן בקרב אנשי רפואה ומדע. פרופ' לוין, שהיה נציג ישראל בארגון הבריאות העולמי בעת התפרצות שפעת החזירים בשנת 2009: "תפקידנו לשכנע את הציבור ולא לכפות עליו דברים. יש דרכים לעודד אנשים להתחסן, להנגיש להם את החיסון, לתת תמריצים. אם הילד שלנו לא רוצה משהו, אנחנו עושים בכוח? לא, אנחנו דואגים לשכנע אותו".
אם חושבים במונחים של מהירות, בניכוי השיקול האתי-אנושי, בוודאי גם אתה תסכים שכפייה היא הדרך הקצרה ביותר למגר את המגפה.
״זאת שאלה שאני לא מוכן לענות עליה, כי אני לעולם לא מתעלם מהשיקול האנושי. זאת בדיוק הטעות בפרדיגמה הנוכחית של הממשלה, שמסתכלת על הנגיף ולא על הציבור. שמעתי בחלחלה את האמירה של ראש הממשלה שאמר שצריך לצוד אנשים (נתניהו אמר את הדברים לגבי הצורך לאתר נדבקים אפשריים במוטציית קורונה שמקורה בחורפני בדנמרק – י.פ, ל.ש). לא צדים אנשים. גם לא במגפה. תפקידה של הממשלה הוא לשרת את הציבור, לא לרדוף אחרי הציבור. גם במגפה צריך לשמור על צלם אנוש".
פייגלין: "אני תרמתי כליה לפני חודש וחצי. לכאורה, הסיכון בפרוצדורה הזאת נמוך מאוד והסיכוי להצלת חיים של אחר הוא כמעט מאה אחוז. אז אם ככה, למה שלא נחוקק חוק של תרומת כליה בכפייה? מה ההבדל, שהדקירה של המזרק כואבת פחות מניתוח להסרת כליה? זה מגוחך".
ד"ר נטע ברק-קורן, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וחוקרת בתחומים של משפט חוקתי וכלכלה התנהגותית, מדברת על קושי משפטי בסיסי ביוזמת החיסון בכפייה. "חובת חיסון מעלה שאלות אחרות מלבד העניין המובן מאליו - פגיעה בכבוד האדם וחירותו. אם את למשל מתנה שליחת ילדים לבית ספר בחובת חיסון, את נכנסת לבעיה מהזוית של חוק חינוך חובה. מה בכל זאת אפשר לעשות? להצמיד את זה לפעילויות שאנשים רוצים לעשות אבל אינן חלק מהזכויות הבסיסיות שלהם. אם אנשים לא יכולים לקבל טיפול בבית חולים כי הם לא התחסנו, את פוגעת בזכות בסיסית לחיים ובריאות. אבל אם את מצמידה את חובת החיסון ליכולת להיכנס לקניון, או לבקר בבית אבות, הדברים הופכים להיות הרבה יותר סבירים".
אונגר: "ניתן ליצור מערכת של סנקציות, ובעולם ששרוי במגפה צריך גם לחשוב על הענקת פרסים לאלה שכן יתחילו להתחסן, למשל חופש תנועה. אני לא חושב שצריך לתת לכל אחד לטוס עד שלא נוצרה חסינות עדר. הגיע הזמן שנפסיק לייבא ולייצא קורונה".
יש שיגידו שהגבלת טיסות היא פגיעה בחופש האדם.
"נניח שאני רוצה לדהור ברכב שלי ב-200 קמ"ש, אבל החופש הזה שלי מסכן בני אדם והחברה אומרת לי שיש הגבלת מהירות. מה ההבדל?".
*הסקר שהזמין השבוע מגזין mako נערך על ידי מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע, בשיתוף iPanel. השתתפו בו 501 נשאלים במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת (+18) בישראל. טעות הדגימה: 4.4%
תגובת משרד הבריאות: "ראוי לדיון אם יש דרך לחייב"
בימים האחרונים פנינו למשרד הבריאות בבקשה לראיין את המנכ"ל לוי על מנת לקבל הבהרות בנוגע ליוזמת החיסון בכפייה, או לקבל הסברים כלשהם להתבטאות בדבר "חוק המחייב אנשים לקבל חיסון". בקשותינו לא נענו ודוברות המשרד שלחה את התגובה הבאה: "הציטוט של המנכ"ל לוי אינו מדויק ומי כמוהו יודע מהו חוק זכויות החולה והאוטונומיה של הפרט. העמדה היא שכרגע לא ניתן לחייב, אבל ראוי לדיון האם יש דרך לחייב בשל ממדי האפידמיה שמסכנת את בריאות הציבור וכלכלת המדינה. עד אז, כמובן שננהג על פי חוק זכויות החולה".