"כל כך חיכיתי לרגע הזה. איזה כיף, איזה ריח. כמו הבושם הכי טוב והכי יקר בעולם". זה לא ציטוט של מרילין מונרו על שאנל מספר 5. זאת עינב בובליל על אקונומיקה. והיא צודקת.
עינב בובליל היא אייקון תרבותי ועם ישראל מכור לאקונומיקה. את המעמד האיקוני קיבלה בזכות זה שהקדימה אפילו את נושאי הדגל המזרחי והציתה ב-2008 דיון מחודש על יחסי מזרחים ואשכנזים בישראל. היא זאת שדחפה לפריים טיים נושא שיחה שחשבנו שאנחנו לגמרי מאחוריו או מעליו. כמעט עשור אחרי, עם פרק ספיישל ב"אמא מחליפה", המתח הזה חזר, הפעם בינה ובין טל גלבוע, עם כוכבת משנה מהפנטת ומרעילה – אקונומיקה. הפרק גרר דיונים על אנשים שמעדיפים חיות על ניקיון ולהיפך. ויש תגובה אחת שלא הפסיקה להגיע בעקבות מונולוג האקונומיקה של בובליל: "זה בול אני, אין. בול ככה". עם כל בקבוק אקונומיקה שבובליל הורידה בשירותים, שככה עוד קצת החרדה הלאומית מחיידקים.
"אני רואה מה אקונומיקה עושה לידיים שלי. הכל מתקלף. אז בטח שהיא הורגת את כל החיידקים. ככה לפחות אני מאמינה", מספרת בר בן שטרית מבאר שבע, מכורה לאקונומיקה שגם אפתה עוגה בצורת בקבוק אקונומיקה לחברה, מכורה אחרת. "זה אגרסיבי, גם הריח, אבל אני חייבת להשתמש כל הזמן. יש לנו מזרקה מחוץ לבית ואני שמה במים אקונומיקה, בשביל הריח ובגלל הירוקת שנוצרת בתחתית, והכלב שלי שותה ממנה, הוא מת על המזרקה הזאת. כשסיפרתי לווטרינרית היא אמרה לי להעיף את המזרקה או להפסיק עם האקונומיקה אבל אין מה לעשות".
"מבחינתי נקי זה רק אקונומיקה", מספרת אורית, עובדת משק בית וגם אישה שהיא דודה שלי. "הרי מה קורה לכוסות למשל בלי אקונומיקה? הן מקבלות גוון וריח של ביצים ושל עופות וזה לא יוצא. זה ריח של ביצה, של לכלוך. רק אקונומיקה, לא יעזור. כמה שזה לא נחמד. אם אני הולכת לבתים אחרים, אני מביאה איתי כוס זכוכית בתיק, כי רק בזכוכית אני שותה נס. אני לוקחת אותה איתי, שוטפת ומכניסה לתיק. זה מגעיל לשתות אצל אחרים, זה דוחה. בינינו, בתים שלא משתמשים בהם באקונומיקה הם לא נקיים. להשתמש רק בנוזל כלים זה כמו כוסות רוח למת".
אני לא יכולה בלי אקונומיקה, באתי מבית נקי, זה מושרש. לאימא שלי לא היה אכפת אם באנו מבית ספר ולא יהיה איפה לשבת. כל זמן שהיית בבית הכול היה הפוך, הכיסאות למעלה, התריסים מחוץ למסילה. זה לא שהיא במקרה ניקתה בדיוק, הביתה היה כל הזמן בסטטוס של ניקיון. חורף, פברואר, הכול פתוח, רוח פרצים, ואת מתה מקור. אין מה לעשות, יש סדרי עדיפויות והניקיון תמיד מנצח. ואין ניקיון בלי אקונומיקה. אלה מלים נרדפות, האחד לא חי בלי השנייה". יהא המחיר אשר יהא.
אני מחליטה איזו חליטה
מכורי האקונומיקה ראו דברים בחייהם והם יודעים עם מה הם מסתבכים. לאף אחד מהם אין ספק שמדובר בחומר לא הכי בטוח. "יש תופעה אחת עם אקונומיקה", מסבירה לי דודה שלי, "וזה שאם את מערבבת אותה עם חומר אחר, את יכולה לקבל רעלת, שזה חנק. יש לי חברה שהגיעה למחלקת ריאות בגלל זה. היא ערבבה פנטסטיק (נוזל לניקוי כללי) עם אקונומיקה וזה נכנס לה לריאות. אבל אני מערבבת עם פיירי ולא קורה כלום".
גם המדע מסכים איתה: אסור לערבב. "יש שתי סכנות גדולות עם אקונומיקה. אקונומיקה מורכבת מנתרן תת-כלורי וחמצן בשילוב סודה קאוסטית, חומר בסיסי שמשמש לפתיחת סתימות", מסביר ד"ר אבי סייאג ממכון דוידסון לחינוך מדעי. "את הסודה שמים לא בשביל הניקיון, אלא בשביל לייצב את החומר. הסודה יכולה להמס אפילו שיער, זה חומר מטורף ולכן אסור לגעת באקונומיקה ולהשפריץ. זאת הסכנה הראשונה. הסכנה השנייה היא כשאנשים מתחילים להיות כימאים ביתיים ולערבב את החומר עם חומרים אחרים, נגיד עם חומר לניקוי שירותים. ברגע שמערבבים אקונומיקה עם חומרים חומציים אחרים, היא מתחילה לפלוט גז כלור שהוא רעיל בכמויות אדירות. זה מתחיל לבנות עננה של כלור שעושה נזק כימי בתוך הבית. הרי בסוריה השתמשו בכלור לאחרונה".
אם המילים "כלור", "רעל", ו"סוריה" מבהילות אתכם, כנראה שאתם אוהבים את הכלים שלכם בריח ביצים. על פי ד"ר סייאג, אין שום דבר בעייתי בשטיפת כלים עם אקונומיקה. "אין סכנה בשימוש כלים", הוא מסביר, "החומר נמס טוב במים וחוש הריח הוא מדד טוב. אם אין ריח אחר כך לכלים, זה בסדר. היא כן אלימה יותר מאבקות מסחריות, אבל אם משתמשים בה לזמן מוגבל, חצי שעה ביום למשל, הגוף יודע להתנגד. בשימוש מופרז עלולות להיווצר כוויות כימיות על העור, שלפוחיות. הרבה נשים עם טבעות לא מקפידות לשטוף מתחתיהן ונשארת שם טיפה של אקונומיקה, עם הזמן זה עושה כוויה עגולה מתחת לטבעת. עלול גם להיווצר גירוי של דרכי הנשימה, אפילו אם לא מערבבים אקונומיקה".
סבתי, אשה שלימדה אותי הרבה על אקונומיקה, הלכה לעולמה לפני שנה. אני עדיין זוכרת את כף היד שלה, מגע חלק-חלק, חריצים וסדקים שנמתחו, עור שקוף מרוב עבודה במים וחומרים, משהו שחשבתי שהוא מגע ספציפי שלה, משהו שמיוחד לויקטוריה, אבל מתברר טעיתי. "זה המגע של האקונומיקה עם העור שהופך אותו לחלק", ד"ר סייאג נועץ לי סיכה בבלון הזיכרון, "העור מתחיל להתפרק על ידי הסודה הקאוסטית. זה ממיס את העור. אם תשימי את האצבעות שלך על אקונומיקה לתקופה ממושכת, היא תמחק את טביעת האצבע שלך. אחרי יום-יומיים טביעת האצבע משתקמת, אבל העור נשאר מאוד יבש".
את המכורים זה לא מרתיע, והמכורים הם לא מעט מהישראלים, על פי המכירות. "שופרסל" מדווחת שאקונומיקה בבקבוק ארבעה ליטר הוא מוצר הניקיון הכי נמכר שלה, והאובססיה אליו מתחלקת באופן די שווה בשווה בארץ. גם בקבוצת יינות ביתן ("מגה בעיר" ו"יינות ביתן") מעידים שאקונומיקה היא מוצר הניקיון הכי מוכר, שתופס נתח של 21% משוק הניקיון, ומגלגל 122 מיליון שקל בשנה. בפסח, כצפוי, יש עלייה של 30% במכירות.
אקונומיקה, כפי שאנחנו מכירים אותה היום – כלומר בגרסתה הידידותית והמעודנת – הושקה ב-1996 על ידי סנו תחת השם "סנו ז'אוול". היא כזאת ידידותית ומעודנת שבשנה שעברה זרמו בישראל כ-35 מיליון ליטרים שלה. האקונומיקה של פעם הכילה רק מים והיפוכלוריד והיתה אלימה בהרבה.
גם גברים משתתפים בחגיגה. חלק לא מבוטל מהנשים שדיברתי איתן מעידות שאת ההתמכרות הן חולקות עם בן הזוג, בכל זאת קשה לחיות בעננה של כלור ללא הסכמה. אבל אצל המכורים הישראלים ההנאה היא בדרך כלל פסיבית: הם חיים את הריח, אבל לא בהכרח טובלים את כפם בנוזל. לא מפתיע כשב-49 אחוז מהבתים בישראל (על פי נתוני הלמ"ס ל-2009) האחראית היחידה לניקיון הבית היא האישה, ורק בכ-4 אחוז הגבר הוא המנקה הבלעדי (ב-34% מהבתים טוענים לחלוקה משותפת בנטל).
אני גומרת שישה ליטר בשבוע. לא יכולה שלא יהיה לי בבית
קלישאת הריאליטי אומרת שאקונומיקה חזקה בעיקר בבתים ממוצא מזרחי, ומסתבר שזה לא עניין ייחודי לישראל. "ביחס בין המערב הקולוניאלי ליליד או ביחסים אינטר-אתניים, הניקיון מופיע כנושא וקריטריון חשוב כדי להתבדל מקבוצה שנתפסת כנחותה", מסבירה פרופ' אווה אילוז, "הנושא של ניקיון בפוליטיקה של יחסים אתניים בין קבוצות הוא לא רק עניין של טעם טוב, ניקיון הוא גם אחד הסממנים שאדם מאמץ כדי לבדל את עצמו מקבוצות 'מלוכלכות'. זה מזכיר גם פחד של מערביים שנוסעים לארצות רחוקות ומפחדים מהחיידקים ומהלכלוך. בדמיון המערבי, לכלוך משמש כצורה לסמן את האוכלוסיה הלא מערבית. אקונומיקה, אם כך, היא מוצר ששייך לדמיון הזה ועוצמתו נובעת מהעובדה שכתכסיס ניקוי הוא אכן חזק, מיידי וזול. אני חושבת שיש באקונומיקה איזו פואטיקה של הלבנה. זה מוריד כל כתם, נראה ובלתי נראה. החיידקים שגילו את קיומם רק לפני מאה שנה הפכו להיות חלק מהפוביות הרגילות שלנו. למשל בארה"ב, בכל מקום שנכנסים אליו יש מתקן חיטוי לידיים. כך שאקונומיקה מרכזת בתוכה גם אסטרטגית התבדלות אתנית וגם תפיסה רפואית של המציאות".
עינב בובליל דווקא לא מאמינה בסימון העדתי. "לא נראה לי שזה קטע של עדות. נוצר סטריאוטיפ כזה שהמזרחים הם כאילו יותר נקיים אבל יש לי חברות אשכנזיות שהן חולות ניקיון והבית שלהן מבריק. אני גדלתי על זה, ויודעת כמה שזה מחטא. אחרי כל דבר אני שמה את זה, מאז שאני זוכרת את עצמי מגיל קטן. אימא שלי עם הקערה הגדולה של הסלט, עם אקונומיקה ופנטסטיק עם סמרטוט ומאז שאני קטנה ולא קרה לי כלום, אני כמו שור, בן פורת יוסף. זה לא שאני עושה את זה 24 שעות ביממה. כמה אני עושה את זה, פעם, פעמיים ביום? בשבוע אני מסיימת גלון ויש לי גם ספריי קבוע בכל שירותים וכיור".
"כשהילדה שלי הייתה בת איזה שנה וחצי, היה בשירותים אקונומיקה בבקבוק של פיירי. כשנגמר הסבון כלים, אני שמה שם אקונומיקה כדי שיהיה קל. באתי לנשק אותה ופתאום אני מריחה בתוך הפה שלה את הריח. אני אומרת לאלי 'אוריה כולה עם ריח של אקונומיקה בפה! היא שתתה, היא נגעה בזה בפה!'. לא יודעת מה היא עשתה עם זה אבל ברוך השם לא קרה כלום. הבאתי לה מלא מים ופטל וראיתי שהיא בסדר ומגיבה. מאז אני לא שמה יותר בבקבוקים כאלו, רק בספריי עם סגירה של הילדים, כדי שלא יוכלו לפתוח את זה".
גם אם אין נתונים לגבי הפיזור העדתי של ההתמכרות, ברור שאקונומיקה היא כבר מזמן לא תחביב ספציפי של קבוצה צרה. "אצלנו במגזר, אם לא שמת אקונומיקה לא ניקית", קובעת חנאן, "משתמשים בזה לכל דבר. גם כשהייתי בהריון לא הפסקתי להשתמש. הכרתי מישהי ביפו שהייתה מנקה את הקליפה של הביצים עם אקונומיקה לפני שהיא הייתה מכניסה למקרר כי זה היה נראה לה מסריח עד שאמרו לה שאסור.
"גם אותי מגדירים אותי כמכורה, אני גומרת שישה ליטר בשבוע. משתמשת כל יום. אני לא יכולה שלא יהיה לי בבית, זה הפך להיות מחלה", מספרת אטיר אבו סניני אנעש, מורה למדעים וכימיה, "אם יש טעם לוואי לפעמים לכלים זה מפריע לאנשים. חמותי אומרת לי כל הזמן שזה מסרטן ולמה אני משתמשת בזה. יש לי בית בן שלוש קומות ואני מנקה אותו לבד, בין שעתיים לארבע ביום ורק בסופי שבוע אני נחה. אני לא אגיד לך שאני לא סובלת מזה, הידיים כל הזמן כואבות וצורבות אבל תקשיבי, זה מנקה, אני סומכת על זה, זה הבן השלישי שלי".
"כשהייתי כלה חדשה בבית, רק רציתי לנקות", היא מספרת, "פעם ניקיתי את המקרר עם אקונומיקה, שמתי שם איזה ליטר-ליטר וחצי ונשמתי יותר מדי. פעם התחילו לי סימנים של התקף לב, כאילו אני עומדת להתעלף. למחרת חזרתי להשתמש. אני גם לפעמים מתקשרת לחמותי שתרוץ אלי כי אני מרגישה שאני עומדת להיחנק והיא באה, זה קורה. היא אומרת שאפשר להריח את האקונומיקה מהרחוב השני, אז אני עונה שזה מה שיש לי להציע בבית שלי, זה הכיף שלי".
כשאגרתי עוד ועוד סיפורי מכורות, כמעט התביישתי בזה שאין לי אקונומיקה בבית. האם שנים של מגורים בתל אביב וטיפול תרופתי גרמו לי לזנוח את הערכים עליהם גדלתי? להפנות גב אל אותה ילדה בכיתה ד' שבכתה שעות ואיש לא יכול היה לנחם אותה עד שהתגלתה הסיבה - בן הדוד שלי נגע בחלונות שאימא שלי הבריקה לסופ"ש (ביום שלישי) והכתים אותם בטביעת כף יד. אז קניתי בקבוק וניסיתי קצת. טיפונת בכיור, טבילה לספוג של הכלים, מעבר על השולחן בסלון. גם במינונים קטנים, הריח מיד מציף את הבית. זרזיפי בושם שטיהרו אותי מההיסטריה, הלחצים, החרדה - הבית נקי, או לפחות מריח ככה, וגם הנשמה תתיישב בהתאם. רוגע פנימי התחיל להתיישב לי על הכתפיים בצורה שאף קלונקס לא עשה. לאנשי פרסום והייטק יש קוק? שאר בני המעמד הבינוני יכולים להתבשם בריח של הניקיון ולחשוב שבין קירות הבית שלהם הכול עובד כמו שצריך.