הסגר הכמעט הרמטי שקיים במדינה בשבועיים האחרונים גרם לכל אחד ואחד מתושביה להרגיש מסכן בדרכו הייחודית; הרווקים תקועים לבד בבית, מי שגר עם שותפים רוצה להרוג אותם, ההורים כבר לא יודעים איך להעסיק את הילדים. כולם מצפים לרחמים ולחמלה, אפילו מי שבהינף סגר איבדו את פריבילגיית החיים הכפולים שאליהם התרגלו - הבוגדים, ואלה שהם בוגדים איתם. עבורם, המצב במדינה והריחוק הכמעט אבסולוטי מהשותף למעשה מצריך פתרונות יצירתיים, ובחלק מהמקרים גם מביא לסיום הקשר. גבר בוגד אחד מדבר על חרדה, מאהבת אחרת מעידה שהסגר דווקא גורם לה לעוררות גדולה מתמיד, שלישי מקווה שהמצב ירפא את הזוגיות שלו עם אשתו ורביעית מוטרדת פתאום על ידי המצפון; מה עושים הבוגדים כשאי אפשר לצאת מהבית, ומה עושים אלה שהחבר או החברה הנשואים נעלמו להם פתאום?
"בילינו יחד בצימר רגע לפני ההגבלות החדשות"
ש', בעשור הרביעי לחייה, מאזור המרכז. נשואה, מנהלת קשר עם גרוש:
"אנחנו מנהלים קשר רומנטי קרוב לשנתיים. הכרנו דרך קבוצה בפייסבוק. זה מצחיק. הבחור מכר של ההורים שלי ולא ידענו. לפני תקופת הקורונה היינו נפגשים בבתים פעם בשבוע או שבועיים, אבל עכשיו זה בלתי אפשרי. הפעם האחרונה שנפגשנו הייתה ביום ראשון בשבוע שעבר, בילינו יחד כמה שעות בצימר רגע לפני ההגבלות החדשות. למחרת דיברנו בטלפון ומאז הוא פשוט נעלם לי. אני עצובה ומאוד מתגעגעת אליו. סימסתי לו מספר פעמים ואפילו הצטלמתי עם כלב, כי אני יודעת שהוא מאוד אוהב כלבים. הוא הגיב על זה שיחזור אלי ופשוט לא חזר מאז. אני לא רוצה להציק לו כי אבא שלו מאוד חולה ואני מאמינה שהוא איתו. זה מאוד קשה לחיות עם בעלי בבית ולחשוב עליו בלי הפסקה, אבל המסתורין הזה נותן לי תשוקה יותר מתמיד. אני חרמנית ומתייסרת. אני מאוד לחוצה כשאני חושבת על מה שיקרה כשהכל יגמר. אגב, אני לא מפחדת מהקורונה בכלל, אני רק מפחדת להיתפס איתו".
"אני מסיים עם אשתי ואז מתחיל סייבר סקס עם המאהבת"
א', בן 30 מאזור הצפון. נשוי, מנהל קשר עם רווקה:
"למרות התקנות החדשות, יצא לי להיפגש עם המאהבת פעמיים בשבועיים האחרונים. למזלי אני נחשב עובד חיוני ככה שאני יכול לצאת מהבית. זו לא תדירות גבוהה כמו פעם, אבל גם זה משהו. כשאני חוזר מהפגישות עם המאהבת אני שותף מלא לסגר, גם מבחינת התחושות שלה וגם מהבחינה הפיזית והמינית. הסגר הוסיף המון לזוגיות שלי עם אשתי כי פתאום יש לנו יותר זמן לדבר אחד עם השנייה ולנסות דברים חדשים ופנטזיות שיש לי. עם המאהבת אני נפגש כשאני 'בעבודה'. זה לא מסובך כי אני שולט בלוח הזמנים שלי שם. מעבר לזה אנחנו עושים המון סייבר סקס ושיחות וידיאו. התחושה שאני מרגיש כשאני נעול בבית עם רק עם אשתי מוסיפה ליחסי המין שאני מקיים, גם איתה וגם עם המאהבת. הסגר הזה גורם לי לחיות את אותם חיים כפולים, רק שעכשיו רוב הזמן אני מנהל אותם באותו מרחב. אם פעם זה היה לשכב עם אשתי ואחר כך עם המאהבת, אז עכשיו זה עובד קצת אחרת. אחרי שאני מסיים עם אשתי אני ניגש לחדר ושם אני מתחיל את הסייבר סקס עם המאהבת, ונפגשים כשאפשר. אם נניח שוטר יתפוס אותי כשניפגש אני אגיד את האמת. אני אסביר לו את העניין בצורה הכי ישירה ולכי תדעי, אולי גם הוא חי כמוני ויבין אותי. מקסימום נזמין אותו לאורגיה או שאציע לו את אשתי. סתם, אני צוחק".
"אני מוצא בזה נחמה. דרך האינטרנט אפשר לעשות כל מה שרוצים"
ב', בן 36 מאזור הדרום. נשוי, אין לו מאהבת קבועה, מכיר נשים חדשות דרך אפליקציות הכרויות:
"הסגר עושה לאשתי ולי מאוד לא טוב. אני לא חושב שנתגרש בגלל זה, אבל אנחנו רבים לא מעט בשבועיים האחרונים. לצערי בגלל המצב אני לא יכול להיפגש עם בחורות חדשות, כי אסור לצאת מהבית, אבל כמובן שאפשר לעקוף את זה - פותחים מצלמה ועושים סקס וירטואלי. אני יודע שבדרך כלל כשמישהי רואה את הגבר זה ממש מגרה אותה, אז חשוב שהכל יהיה בווידיאו. אני עושה את זה כשאשתי ישנה או שאני יוצא לכמה דקות אוורור באוטו. אין לי מאהבת אחת כי יש נשים שמרוב שטוב להן עם המאהב הן מתחילות להתבלבל, לחוש רגש כלפי המאהב ולחשוב שהוא רק שלהם. בגלל זה אני מנסה להתרחק מזוגיות עם אישה אחרת. אני בכל זאת מחויב לאשתי ולא רוצה לפתח רגשות לאחרות. אחרי שכל תקופת הקורונה תיגמר אנשים יתחילו לשקם את עצמם גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת יחסי המין. כרגע הרבה אנשים מדוכאים ועצבניים בגלל המצב ולכן סקס אמיתי (לא וירטואלי) לא בראש מעייניהם, אבל יש גם אנשים כמוני, שמוצאים בתקופה הזאת קצת עידוד; כשאני עושה סקס וירטואלי עם אחרות אני מוצא בזה סוג של נחמה - גם בגללי, וגם כי אני יודע שיש פגיעה גדולה במשק, אבל לפחות אתרי ההיכרויות לא נפגעות בגלל הקורונה. דרך האינטרנט אפשר לעשות כל מה שרוצים".
"בשיחות שלנו מאז הסגר יש כמיהה מטורפת, אבל גם הזוגיות עם בעלי פורחת"
קרן כהן רייפמן, בת 36 מרחובות. נשואה +1, פוליאמורית. דרמה תרפיסטית המתמחה במערכות יחסים, אינטימיות ומיניות:
"את החבר שלי הכרתי לפני שנתיים בקבוצת וואטסאפ להיכרויות עבור זוגות סווינגרים, זה קשר שהחל כחוויה והתפתח לקשר רומנטי עמוק. בשבועיים האחרונים אני גרה עם בעלי במלוא מובן העניין. עד שנכנסו לפועל 'חוקי הקורונה' הייתה שגרה נעימה והיה קל להתנהל בתוכה, אבל עם כניסת החוקים ישנה אווירה מתוחה יותר, לחץ ותחושות של פחד באוויר, דבר שמשפיע בעיקר על הקשר עם החבר שלי משום שהוא נמצא עם המשפחה שלו יותר מתמיד. בהתחלה היה לי מאוד קשה לקבל את גזירת השינוי בשגרה הזוגית שלנו, הרבה כעס, ריבים קטנים, חוסר סבלנות כללי ובעיקר תחושה של חוסר בטחון לגבי המקום שלי בחיים של החבר שלי. הקשר שלנו התערער פתאום ואני מתגעגעת אליו. עם זאת, ככל שהזמן עובר אנחנו משתדלים לשמור על מחוות של אהבה: תמונות בוואטסאפ, שיחות וידיאו, שירים, משלוחים של דברים טעימים ופינוקים קטנים, משהו בי נרגע וחוזר אלי הביטחון ברגשות שלו כלפיי ובעוצמת הביחד שלנו. בשיחות שלנו מאז הסגר יש כמיהה מטורפת, משיכה ותשוקה שמקבלים ביטוי בפנטזיות משותפות.
"במקביל, גם הזוגיות עם בעלי פורחת, אני מרגישה שיש לנו מלא זמן איכות ביחד, מה שלא ממש היה לנו פנאי עבורו בשלוש השנים האחרונות. היינו מאוד עסוקים בהתפתחות האישית של כל אחד ואחת מאיתנו, בתחביבים, במערכות היחסים הנוספות ובפועל היה ממש מעט זמן זה לזו. היום, כשאנחנו סגורים בבית, אנחנו נוגעים הרבה, אוכלים ארוחות שפתאום הפכו למאוד חגיגיות, שותים, רוקדים, מדברים הרבה, צוחקים. יש משיכה מחודשת ואנרגיה מינית רעננה שנולדה לאור המצב, יש מתח וטיזינג וזו תחושה נהדרת בתוך כל הכאוס הזה. הקשר שאני מנהלת עם החבר שלי הוא מאוד גלוי לעיניו של בעלי, אין לי בעיה להתכתב איתו ולדבר איתו שיחות וידיאו גם כשבעלי נוכח. אני משתדלת לא לייבש את בעלי ולנהל את השיחות שלי עם החבר רק כשכל אחד מתעסק בעיסוקים שלו, וכך גם בעלי והחברה שלו. שניהם ציפורי לילה ואוהבים לתקשר בשעות שאני כבר מזמן ברקיע השביעי. ככה שאין יותר מידי התנגשויות בתשומת הלב. אין לי חשש למה שעתיד לקרות בזוגיות שלי עם בעלי, אבל לגבי החבר אני כן פוחדת. זה מגיע ברגעים של 'אפס אנד דאונס' כאלה, אבל למרות הכל אני משתדלת לראות בזה מתנה וליהנות מהעוררות המינית, הכמיהה, הגעגוע והקוטביות המבורכת שהדרמות הקטנות יוצרות. בקיצור, קורונה יקרה, לא התעלפתי מזה ששינית לי את 'העולם האידיאלי' שיצרתי לעצמי אבל הבאת איתך יופי של הפתעות".
"בשבועיים האחרונים לא ראיתי אותה בכלל ואני גם לא רוצה"
ד', בן 36 מאזור ירושלים. נשוי, חרדי, מנהל קשר זוגי עם בחורה חילונית רווקה:
"את חברה שלי הכרתי בטינדר, כתבתי לה שאני נשוי וזה לא הפריע לה שניפגש. אני מאוד מחבב אותה אבל בינינו, אם לומר את האמת, הקשר שלנו מבוסס בעיקר על יחסי מין. אני עושה איתה דברים מיניים שאשתי לא מעוניינת לעשות. מעבר לזה, אני מאוד אוהב ותמיד אהבתי את אשתי, ככה שמבחינת הזוגיות שלי איתה כלום לא באמת השתנה. אני חושב שאני פשוט יותר שובב ויותר חסר מנוחה, ועכשיו מחפש ריגושים חדשים גם איתה לפני שהתחיל הסגר הייתי נפגש עם המאהבת שלי פעם-פעמיים בשבוע. בשבועיים האחרונים, מאז הסגר, לא ראיתי אותה בכלל ואני גם לא רוצה. אני מאוד בלחץ מהקורונה ככה שאין לי בכלל חשק לראות אותה. אני גם בסטרס מהמצב וגם חושש להידבק או להדביק אחרים. כרגע אין משהו שממלא את המקום שלה בחיים שלי, אז אני רואה יותר פורנו ומנסה יותר דברים עם אשתי. אני לא רואה אפשרות אחרת כרגע, אלו הדברים שמעסיקים את המוח שלי".
"הסגר נתן לי המון זמן לחשוב ואני מבין שהקשר עם המאהבת מיותר"
ג', בן 44 מאזור הדרום. נשוי, מנהל זוגיות עם אישה נשואה:
"הכרנו בפייסבוק לפני שלושה חודשים, התחלנו להתכתב ומהר מאוד עברנו לדייטים ופגישות. עד שהיה סגר מוחלט היינו נפגשים פעמיים-שלוש בשבוע, במסעדות או מקומות ציבוריים. מאז הסגר היא בחרה שלא לפגוש אותי ואני יכול להבין אותה. זה מבאס וכואב כי הקשר שלנו, בגלל הסטטוס שלנו, מלא אדרנלין ותחושות קיצוניות, אז עכשיו יוצא לי יותר לחשוב על מה יקרה לזוגיות שלנו עקב המצב. שגרת החיים שלנו השתנתה ובינתיים אני מאמין שרמת הטסטוסטרון עולה כמעט בכל בית. למזלי אני עובד חיוני אז אני לא נמצא כל היום עם אשתי, אבל כשאנחנו יחד הזוגיות אותו דבר כמו פעם ואפילו יותר חזקה. יש יותר חום, אהבה ויותר פרגונים. מקווה שזה ימשיך ככה. אני חושב שהסגר הזה גרם לי להעריך יותר את אשתי וככל שעוברים הימים אני חושב פחות על המאהבת. בגדול, אני יכול להגיד לך שהסגר נתן לי המון זמן לחשוב ואני מבין שהקשר עם המאהבת מיותר עבורי. מבחינתי לגמרי סיימתי עם זה. אגב, עוד תשעה חודשים תהיה בארץ מכת בייבי-בום ומכת גירושים. אנחנו ממש לא לכיוון של הגירושים".
"לפעמים אני מקנאה באשתו ולפעמים מקווה שזה יעשה טוב לקשר שלהם"
הילה (שם בדוי), בת 31 מאזור הצפון. בת זוג של גבר נשוי:
"אני מכירה את חבר שלי שנה, הכרנו בסדנה. שנינו רקדנים ויצא שבחודשים האחרונים עבדנו ביחד בריקודים. מעבר לזה, מאז שאנחנו בזוגיות הוא היה קופץ אלי הביתה לגיחות בערך פעם-פעמיים בשבוע. לפני שבועיים, כשעדיין לא היה סגר אלא רק אזהרות, נפגשנו כמעט כל יום כי היה את הפחד הזה שאולי זה בעצם השבוע האחרון שניפגש לתקופה הקרובה. בשבועיים האלה הסקס שלנו הפך להיות הרבה יותר חייתי, היינו ב'מוד' של להעריך כל רגע כי כנראה שלא נפגש שוב בקרוב. מאז שהקורונה הגיעה לארץ, אחד הדברים שיותר מעסיקים אותי ומפחידים אותי זה שלא נצליח להיפגש. הפגישות איתו מחיות אותי, מרגשות אותי ועושות לי טוב על הלב. אני נמצאת בחרדה מאוד גדולה מהמצב הזה. לפני יומיים כשהלכתי לישון חלחלה בי המחשבה שכנראה שלא ניפגש הרבה זמן. שלוש פעמים התעוררתי באמצע הלילה, כל פעם עם סיוט אחר, אבל למרות הסגר הצלחתי להיפגש איתו אתמול בלילה. מיד כשהוא נכנס אלי הביתה הוא אמר שהוא חושב שלא נצליח להתראות שוב כי מחלקים בחוץ דוחות. אני מבולבלת, אבל למרות הכל אני מאמינה שנמצא את הדרכים שלנו להיפגש.
"בזמן האחרון אנחנו מתקשרים יותר בשיחות וידיאו, אבל סקס וירטואלי עדיין לא יצא לנו לעשות, אני חושבת שהוא לא ממש מתלהב מהרעיון. נכון להיום אני עדיין לא חווה איזשהו ריחוק ממנו, אבל כשאני מסתכלת קדימה אני מפחדת ממה שעלול לקרות לקשר שלנו, אבל אולי אלו סתם מחשבות. אולי התקופה הזו תעשה לנו רק טוב. יש רגעים שאני חושבת על הקשר שלו עם אשתו ומקנאה בה ויש רגעים שיש בי תקווה שהתקופה הזו תעשה טוב גם לקשר שלהם. זה נשמע מוזר אבל אני באמת חושבת שאולי יש כאן הזדמנות בשבילם לעבוד על הקשר שלהם, אני אומרת את זה בתקווה שזה לא יפגע כמובן במה שיש בינינו. זו תקופה מבלבלת, בבקרים אני מרגישה בסדר ואפילו נהנית מההפסקה הזו של מירוץ החיים ושמחה שיש לי רגע להתרכז בעצמי, אבל לפעמים, בעיקר בלילות, יש בי פחד שאני מדחיקה את כל מה שבאמת קורה".
"אולי הקורונה הזו זה באמת מבחן בשבילנו"
ט', בת 45 מאזור המרכז. נשואה, אמא לארבעה, מנהלת קשר עם גבר נשוי:
"אנחנו מנהלים קשר כבר חצי שנה, מכירים מהעבודה, הוא הבוס שלי. זו אהבה שלא נתקלתי בה בחיים. בשבועיים האחרונים, מאז שהתחיל הסגר, נאלצתי לנתק לגמרי את הקשר עם חבר שלי. אי אפשר לשמור על קשר כששנינו בבית עם הילדים ובני הזוג. למען האמת, אני מרגישה תחושת פספוס ותחושת הקלה יחד. פספוס מזה שאנחנו לא יכולים להתראות והקלה שיש לי איזשהו שקט נפשי, ואני לא נמצאת בסערת רגשות בכל מה שקשור למערכת היחסים עם בעלי. לפני כמה ימים הוא פתאום שלח לי הודעה, הוא אמר שהוא מתחיל לחבב את הרעיון של הבית והילדים. אני הכי בסדר עם הסיטואציה, ברור שקודם הם מבחינתו, אבל הנתק הזה בבום מקשה עלי. חוויתי איתו קשר אינטנסיבי של חצי שנה, אבל אני יכולה לנסות להסתכל על זה אחרת. אם טוב לו, טוב לי. אולי הקורונה הזו זה באמת מבחן בשבילנו".