נדמה שיובל איילון כבר עשה הכל בתחום הכושר: הוא היה ספורטאי תחרותי, אלוף הארץ בהתעמלות קרקע ומכשירים, הופיע בקרקס ואפילו כמעט הגיע לאולימפיאדה. אך בכל הקריירה שלו דבר אחד תמיד היה בטוח, הוא יודע איך לעמוד על שלו, עם הידיים. עמידות הידיים שלו מזמן הפכו לאומנות והיום הוא מלמד מסביב לעולם איך לתרגל את הטכניקה. "אני עוסק בעמידות ידיים כבר מעל 30 שנה", הוא מספר. "התחלתי בחוג התעמלות קרקע במכבי חיפה בשנת 1980, ודי מהר, מגיל 8 ממש, ממש נכנסתי לזה. התאהבתי בספורט ובעיקר בעמידות ידיים, התחלתי להגיע לוינגייט פעמיים-שלוש בשבוע ומשם ההתעמלות הפכה להיות הדבר המרכזי בחיים שלי עד שהגעתי לנבחרת ישראל".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
וזה לא נגמר שם, מהרגע הזה הוא עלה על המסלול הישיר לספורטאי במשרה מלאה. "הייתי ספורטאי מצטיין בצבא, התחריתי בנבחרת ישראל עד גיל 26, והשתתפתי באליפויות העולם בהתעמלות קרקע ומכשירים. בארבע השנים האחרונות בקריירה שלי הייתי על מלגת ספורט באוניברסיטת אילינוי בארה"ב, הייתי אלוף ישראל בשנים 1996-1997, וההישג הכי טוב בקריירה היה ב-1996 שהגעתי למקום 16 באליפות אירופה".
"מרגיש חסר עכבות כמו ילד"
ההצלחה המסחררת של איילון, בן 42, נעצרה ברגע אחד. הוא כבר היה בדרך לאולימפיאדה בשנת 2000 כאשר נפצע בגבו באימונים. הוא נאלץ לוותר על הספורט, אבל לא על עמידות הידיים. "בקולג' סיימתי עם פציעה בגב ולכן הפסקתי עם הספורט לכמה שנים, נסעתי להודו וכשחזרתי ניסיתי דברים אחרים. התחלתי לשחק עם קרקס – הופעתי ברחוב ולימדתי אקרובטיקה וקרקס לאמנים. באותה התקופה קרו שני דברים, התחלתי להופיע במופע הקרקס "לה רב" בלאס וגאס, ובד בבד התחלתי לחקור את נושא עמידות הידיים לעומק. זה משהו שעשיתי שנים בתור מתעמל לכן היה לי בסיס מצוין. הופעתי שמונה שנים במופע הזה, וכל זמן פנוי שהיה לי הוקדש לפיתוח מלאכת עמידות הידיים, גם מבחינה טכנית וגם מבחינה אומנותית".
בשלב מסוים, לאחר אלפי הופעות, נמאס לו. הוא החליט לסיים את החוזה עם המופע ולהמשיך הלאה - להקדיש את זמנו לעמידות ידיים. "התחלתי ללמד עמידות ידיים במשרה מלאה, גם אנשי קרקס, אבל דווקא רוב התלמידים הם אנשים שמתעניינים בעמידות ידיים ובאים מתחומים שונים ומגוונים, ומאוד מתעניינים בטכניקה".
למה אתה בכלל עומד על הידיים?
"אני מרגיש שעמידות ידיים זה משהו שקשור לילדות, יש בזה משהו מאוד ראשוני, שורשי, טבעי", הוא אומר, "אני בן 42 היום, וזה מאפשר לי להמשיך לחוות את הילדות שלי, זה היופי בזה. אני חושב שהרבה אנשים נמשכים לזה בדיוק מהסיבה הזאת. אפשר לראות אצל ילדים כמה שזה טבעי להם, פשוט לעלות על הידיים - זה מאוד מושך, להיות חסר עכבות כמו ילד".
הוא ממהר להדגיש כי זה לא כזה פשוט מבחינה גופנית. "חשוב לציין שכשמתחילים עם עמידות ידיים בגיל מבוגר יותר, צריכים להשקיע בהכנה פיזית של הגוף, ובעיקר של מפרקי הידיים והכתפיים. זה יכול לגרום לבעיות אם קופצים מהר מדי לעבודה אינטנסיבית על הידיים. אז כן, כמו ילדים, אבל בזהירות".
ומה עמידות ידיים עושות לגוף שלנו?
"עמידת ידיים כאימון עובדת על כל הגוף כמעט. עיקר העומס הוא על הידיים והכתפיים, אבל שאר הגוף גם כן לוקח חלק בהחזקת הגוף, שיווי המשקל והשליטה. ברמה הגבוהה יותר, אימון זה מצריך המון הכנה, חיזוק ועבודה על גמישות וטווח תנועה".
עוד ב-mako בריאות:
>> יובש בשפתיים: באיזה תכשיר הכי כדאי להשתמש?
>> ארגון הבריאות העולמי: בשר מעובד מסרטן
>> למה מתעלפים? מה קורה בגוף, ומתי זה צריך להדאיג אתכם?
כמה פעמים אתה מתאמן ביום?
"אני בדרך כלל לוקח את הילדות שלי לבית הספר, חוזר הביתה ומתאמן או מתרגל בערך 4 שעות, ובסופי שבוע אני מלמד. אבל אני לא מסתכל על עמידות ידיים ככושר או ספורט, למרות שזו פעילות מאוד פיזית, משום שאני לא רואה את עצמי כספורטאי אלא כאומן קרקס ופרפורמר. זוהי מעין מיומנות קרקס שאני מתרגל, מדי פעם גם יוצא לי להופיע עם עמידות הידיים שלי, אבל עיקר העבודה הוא ללמד".
10 דקות רצוף
ועל אף שהוא כבר לא מגדיר את עצמו כספורטאי, איילון מעיד על כך שעמידות הידיים שלו ממשיכות לפתח אותו ואת יכולותיו הגופניות. "עמידות ידיים זה משהו כל כך בסיסי באקרובטיקה והתעמלות, ואני מרגיש בר מזל שאני יכול להמשיך להתאמן ולהגיע לשיאים אישיים חדשים. בדרך כלל כשספורטאי פורש מהספורט נגמר הסיפור ואין התקדמות, ואני ממשיך להשתפר וללמוד, ועכשיו גם ללמד ולשתף אנשים אחרים בתשוקה שלי, זה מדהים".
מה צריך בשביל להתאמן בזה?
"אחד הדברים היפים בעמידות ידיים הוא שלא צריך שום אביזרים נוספים. לא צריך כלום חוץ ממשקל הגוף. זה מאוד דומה ליוגה, אני תמיד אומר לתלמידים שלי - צריך רק רצפה וקיר. זה מספיק לכמה אלפי שעות נוספות של עבודה".
מי שבכל זאת מעוניין יוכל לבצע תרגילים משלימים לאימון, כמו עבודה על גמישות וטווח תנועה בעזרת אביזרים שהם לא רק רצפה וקיר. "אני למשל משתמש בקוביות וגם בטבעות אולימפיות שעוזרות לי לאזן את העבודה שלי על הגוף, ולהוסיף תלייה לכל מאות השעות שאני מבלה על הידיים. בדרך כלל, אני ממליץ להתחיל את המסע הזה עם איזשהו שיעור או סדנה כדי לקבל את הבסיס, ואחר כך זה מאוד תלוי בהשקעה של האדם. אבל צריך לעשות את זה כל יום כדי להגיע לרמה מאוד בסיסית של עמידות ידיים ואז גם להתקדם בזה. זה יכול להגיע ל-2-3 שעות ביום או שעה ביום, תלוי במטרות שאתם מציבים לעצמכם".
מה עם שיאים?
"בשנה האחרונה שלי בקרקס, כשהגעתי לגיל 40, התחלתי להציב לעצמי אתגרים. מאוד חשוב לי כל הזמן לאתגר את עצמי ולמצות את הפוטנציאל שלי ובאותה הזדמנות להתקדם הלאה, לכן אני כל שנה קובע אתגר חדש. בגיל 40 זה היה אתגר ה-40 - לעשות 40 לחיצות רצופות. שנה אחרי זה התאמנתי כדי להחזיק את עמידת הידיים למשך 10 דקות, והשנה הצלחתי לעשות עמידת ראש ללא תמיכה הידיים למשך דקה. יש לי עוד שנה להחליט מה יהיה האתגר הבא, אני עדיין מחכה לגלות מה זה יהיה, האתגרים בדרך כלל מגיעים אליי".
איפה עושים סדנה כזו?
"אני עובד בעיקר בסופי שבוע אבל אני טס מסביב לעולם כדי להעביר סדנאות מרוכזות לעמידות ידיים. האחרונה שעשיתי בארץ הייתה בתל אביב באוגוסט, ואני בשאיפה לעשות עוד סדנאות כאלה בעתיד".
* עוד על יובל איילון, מורה לעמידות ידיים, אמן קרקס ופרפורמר, ניתן לקרוא כאן.