עד לפני שנים ספורות היה סרטן הכליה שם נרדף לשיעורי הישרדות נמוכים, גם עם הטיפולים הביולוגיים החדשים. אבל, לפני כשש שנים חלה מהפכה של ממש: הטיפולים האימונותרפיים, המשמשים בהצלחה בסוגי סרטן אחרים, חדרו לתחום סרטן הכליה, והפכו אותה ממחלה סופנית למחלה כרונית בחלק מהמטופלים שניתן לחיות לצדה לאורך שנים, ללא התקדמות המחלה.
מחקר מעקב שארך חמש שנים, בהשתתפות חולים שקיבלו משלב אימונותרפי לטיפול בסרטן כליה גרורתי, מצא כי הטיפול העלה את הסיכוי להפוגה מלאה של מחלה. "במחקר, שפורסם במגזין הרפואי הנחשב NEJM, נמצא למעשה כי הטיפול הביא לכך שלא היתה כל עדות לחזרת המחלה בבדיקות ההדמיה שנעשו לחולים בתקופת המחקר", מסביר ד"ר דויד סריד, רופא בכיר במערך האונקולוגי בבית החולים איכילוב, מנהל השירות לגידולי מערכת השתן ויו"ר החוג הישראלי לגידולי מערכת השתן. "פרופ' רוברט מוצר, החוקר הראשי, דיווח כי כ-12% מהחולים שגויסו למחקר מצויים בהפוגה מלאה מהמחלה ושכל הגרורות בגופם נעלמו. פרט חשוב נוסף: כ-50% מהמטופלים שהשתתפו במחקר שרדו את המחלה במשך חמש שנים. הנבדקים במחקר אף דיווחו על איכות חיים גבוהה יותר, לעומת זרוע ביקורת עם תרופה ביולוגית בודדת". תוצאות המחקר הפכו את השילוב של שתי תרופות אימונותרפיות לסטנדרט הטיפולי החדש בעולם ובישראל בשנים אחרונות.
מדי שנה מאובחנים בישראל כ-800 חולים חדשים עם סרטן הכליה, הגידול החמישי הנפוץ אצל גברים והשביעי בנשים ישראליות. רובם בגילאי ה-60 וה-70 לחייהם. "כ-80% מהחולים יאובחנו עם מחלה מקומית, או מחלה מקומית מתקדמת, המפושטת גם לבלוטות הלימפה הסמוכות. כ-20% מהחולים מאובחנים כשהמחלה כבר בשלב הגרורתי", מסביר ד"ר סריד. "גורמי הסיכון העיקריים למחלה דומים בחלקם לאלו של סרטן הריאה: עישון וחשיפה לחומרים מסוכנים, דוגמת אסבסט, קדמיום או תוצרי לוואי של נפט, וגם יתר לחץ דם והשמנת יתר. בחולי דיאליזה, בהם ישנה מחלת כליות פוליציסטית, הסיכון להתפתחות הגידול גבוה פי 30 מבאוכלוסייה הכללית".
דם בשתן – אחד מסימני אזהרה
ד"ר סריד מדגיש, כי "לעיתים הסימן הראשון לגידול ממאיר בכליה הוא דם בשתן. אם מופיע דם בשתן מומלץ לפנות מיד לבדיקת רופא. תסמינים נוספים, המופיעים לעיתים, הם כאבים באזור המותניים, תחושת מלאות במותן, ירידה בלתי מוסברת במשקל, אנמיה ועוד. אם המחלה גרורתית, עשויים להופיע תסמינים שמעידים על מיקום הגרורות, כמו קוצר נשימה אם הגרורות נמצאות בריאות, או צהבת חסימתית במידה וגרורות נמצאות בכבד. סרטן הכליה מאובחן באמצעות בדיקת אולטרסאונד של הכליות ודרכי שתן. החולים יישלחו לרוב לבדיקת CT בטן ואגן, עם הזרקה של חומר ניגוד בפרוטוקול של גידול כלייתי (CT UROGRAPHY) ובהמשך לבדיקת PET CT לבחינת היקף המחלה והשלב שלה. במקרה של תסמינים כמו בלבול או שינוי קוגניטיבי וגם במקרים בהם מתגלות גרורות רבות בריאות מקובל לבצע הדמייה של המח, באמצעות CT או MRI מח.
היעד: הפחתת הסיכון לחזרת המחלה ואיכות חיים טובה
לדברי ד"ר סריד, "הטיפולים בסרטן הכליה נחלקים למספר סוגים. כאשר מדובר בגידול ממוקד בכליות, הטיפול המומלץ הוא הסרת הגידול בניתוח. במידה והגידול בכליה התפשט מקומית לכלי דם אזוריים, לאיברים הסמוכים, או לבלוטות הלימפה האזוריות, נהוג להציע למטופלים האלו טיפול מניעתי, משלים לניתוח באימונותרפיה במטרה להפחית את הסיכון לחזרת המחלה".
"בחולים עם סרטן כליה גרורתי, הביאו התרופות האימונותרפיות החדשות, התרופות הביולוגיות והשילובים ביניהן, להארכה משמעותית בתוחלת החיים", מדגיש ד"ר סריד. "עד לפני שנים ספורות, טיפלנו בחולי סרטן כליה גרורתי, בטיפולים ביולוגיים ממוקדים. הם הצליחו לעכב את התפתחות התאים הסרטניים ומנעו יצירתם של כלי דם חדשים שמזינים את הגידול, אבל יעילותם הייתה מוגבלת ועמדה על כ-30%-40% בלבד. משך התגובה לטיפולים היה קצר יחסית, והיו להם תופעות לוואי משמעותיות. היום המשלב האימונותרפי הפך לסטנדרט הטיפולי בסרטן כליות גרורתי. לרוב נבחר משלב של שתי תרופות אימונותרפיות, או של תרופה אימונותרפית אחת, בשילוב עם הטיפול הביולוגי".
התרופות האימונותרפיות גורמות למערכת החיסון לזהות את הגידול ולתקוף את תאי הסרטן. גם לאחר הפסקת הטיפולים מסיבות השונות השפעתן החיובית מוסיפה להימשך ולהישמר. ד"ר סריד מציין, כי "מעבר לשיפור המשמעותי באיכות החיים, המאפשר לחולים לייצר שגרה, המשלב האימונותרפי מאפשר שליטה במחלה לאורך שנים. אחרי חמש שנות מחקר, הוכח שלטיפול יתרון מובהק ובולט מבחינת הישרדות המטופלים".
מבט לעתיד: יעילות גבוהה, פחות תופעות לוואי
"כיום מוסיפים לפתח תרופות שפועלות במנגנונים ייחודיים", מסביר ד"ר סריד באופטימיות. "ייחודן ביעילות רבה יותר, ברעילות פחותה למטופלים ובמסלולי טיפול חדשים. תרופות אלו עשויות לעכב את התפתחות המחלה ולהאריך את חיי החולים. בבית החולים איכילוב אנחנו משתתפים במחקרים בינלאומיים לבדיקת בטיחותן ויעילותן של התרופות הללו. המחקרים הללו עדיין נערכים ובעתיד הקרוב נוכל להתרשם מתוצאותיהם".