אוטיזם הנה הפרעת תקשורת המוגדרת כהפרעה מלידה. ההפרעה יכולה להיות מאובחנת מגיל 3 ולרוב מלווה את הילד או הילדה לאורך כל חייהם.
קיימים שלושה קריטריונים לאבחון אוטיזם:
- ליקויים בתקשורת - קריטריון בסיסי לאבחון אוטיזם מתמקד בליקויי תקשורת וקושי ביצירת תקשורת בינאישית, החל מקושי ביצירת קשר עין לקוי של תינוק, דרך קשיים בייזום ושמירה על קשרים חברתיים, וכלה בהתבודדות חברתית ומחסור בקשרים חברתיים בכלל ועם בני שכבת הגיל בפרט.
- הפרעות חרדה - קריטריון נוסף לאבחון אוטיזם מתמקד בסממנים של הפרעות חרדה כגון חזרתיות רבה של תסמינים כגון קשיים במעברים ובשינויים לא מתוכננים כגון שינויים בלוח הזמנים ליום המחרת, מעבר דירה, גן או בית ספר וכדומה. לעיתים התסמינים מתאפיינים בנפנופי ידיים בזמן התרגשות או עצבנות וקשיים אחרים בעלי אופי חרדתי.
- הפרעה התפתחותית שפתית - קריטריון נוסף לאבחון אוטיזם מתמקד באיחור בהתפתחות השפה והדיבור. באופן נורמטיבי, הדיבור אמור להופיע בקרב פעוטות סביב גיל שנה בצורת מילים ראשונות ולאחר מכן בצורה של משפטים קצרים בני 2-3 מילים. ילדים הסובלים מאוטיזם לרוב מתחילים לדבר רק בסביבות גיל 3, עם אוצר מילים דל ושיבושי היגויי רבים, באופן לוקה בחסר ושטחי יחסית לגיל זה.
עם זאת, נדרש אבחון מקצועי לאוטיזם על ידי רופא מומחה.
אוטיזם יכול להופיע ברמות תפקוד שונות. כך לדוגמה, כשהתפתחות השפה תקינה וישנן בעיקר הפרעות בתקשורת וסממני חרדה, האבחנה מוגדרת כאוטיזם בתפקוד גבוה (בעבר הלא רחוק התופעה כונתה גם "תסמונת אספרגר"). ברמה זו, לעיתים יפתחו הילדים הסובלים מהתופעה תחומי התעניינות ספציפיים וצרים אך עם זאת, עם שליטה גבוהה ביותר עד כדי רמה של גאונות.
ככלל, האוטיזם נפוץ באוכלוסיית הילדים בארץ באחוזים בודדים בלבד. השכיחות בקרב בנים גבוהה פי שלוש מאשר בקרב בנות. בשנים האחרונות יש רגישות גבוהה יותר מבעבר להפרעות בתקשורת וכתוצאה מכך ישנה הרחבה והגדלה של המסגרות החינוכיות לילדים אלו.
יש לציין כי במקרים רבים בהם נעשה אבחון, התמונה הקלינית הראשונה המתקבלת היא של בעיות קשב וריכוז. רק לאחר אבחון מעמיק יותר, מתבהרת התמונה וניתן לקבוע האם הפרעת הקשב היא משנית להפרעות בתקשורת, כפי שנפוץ באוטיזם. עם זאת, על פי הנתונים, ישנן 40% יותר הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, מאשר באוכלוסיה הרגילה.
הפרעות שכיחות באוטיזם ודרכי הטיפול בהן
כל ילד או ילדה בספקטרום האוטיסטי יכול להציג תסמינים והתנהגויות שונות, אך ישנן כמה הפרעות שכיחות המובילות בתחום:
הפרעות שינה
ילדים הסובלים מאוטיזם מגלים קשיים בהרדמות וקשיים בשמירה על שינה רציפה לאורך היום השוואה למי שאינם על הספקטרום.
כיום הטיפול המקובל לתופעה זו הוא מתן הורמון מלטונין המסייע בהתנייה של דפוסי שינה נורמטיביים. (האם נדרש מרשם? האם מתאים לכולם?)
מחשבות אובססיביות טורדניות
ילדים הסובלים מאוטיזם נוטים לרוב לפתח מחשבות אובססיביות טורדניות וכן דפוסי התנהגות כפייתיים שנועדו להפחית את ההחרפה החרדתית.
אפילפסיה
אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית כרונית המתבטאת בהתקפים תקופתיים וחוזרים, המשפיעים על התנהגות, רגשות ותודעה. ההתקפים יכולים לכלול בין היתר חולשה בשרירים, צעקות ועוד. על פי הנתונים, 35% מהילדים הסובלים מאפילפסיה מאובחנים גם כסובלים מהפרעות קשב (אוטיזם?) לעומת אוכלוסיית הילדים הרגילה באותה שכבת גיל.
האבחון במצבים אלו קריטי, שכן לעיתים תרופות הניתנות לטיפול והתמודדות עם מחשבות אובססיביות והתנהגויות כפייתיות או בעיות קשב וריכוז, עלולות להחמיר את מצב הפרכוסים באפילפסיה.
מעטפת טיפולית
בנוסף לדרכי הטיפול שתוארו, במרבית המקרים קיימת גם חשיבות מעטפת טיפולית מקיפה, הכוללת קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק ומטפלת רגשית. כשישנו צורך גם בטיפול תרופתי, המעקב ילווה על ידי פסיכיאטר ילדים או נוירולוג ילדים.
לסיכום, אוטיזם הנה הפרעת תקשורת מלידה המלווה את הילד או הילדה לאורך כל חייהם. קיימים שלושה קריטריונים לאבחון אוטיזם: ליקוי בתקשורת, הפרעות חרדה והפרעה התפתחותית שפתית.
כל ילד או ילדה בספקטרום האוטיסטי יכול להציג תסמינים והתנהגויות שונות, אך ישנן כמה הפרעות שכיחות לאוטיזם: הפרעות שינה, מחשבות אובססיביות טורדניות ואפילפסיה. אופן הטיפול הוא באמצעות מעטפת טיפולית מקיפה.
ד"ר מיכאל ינקו פסיכיאטר מומחה לילד והמתבגר, מייסד ומנהל קליניקה פרטית רב מקצועית בראשון- לציון. הקליניקה פועלת מזה כ-15 שנה, בשיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי הכולל פסיכולוגים, מטפלים פרא- רפואיים, קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, מנתחי התנהגות ועוד. כמו כן, ד"ר ינקו עובד עם קופת חולים לאומית ועם כל חברות הביטוח הרפואי הפרטיות המוכרות.
בקליניקה המיועדת לקהל הרחב, נערכים אבחונים והערכות, ניתנים טיפולים תרופתיים, מתבצעות הדרכות הורים בהתאם לנדרש, הכנת המטופל להליך שיקומי בקהילה או בניית סדר יום מותאם במסגרת אשפוזית, מתן טיפול תרופתי, כתיבת חוות דעת משפטיות ועוד.