על פי הספרות הרפואית, 15%-20% מהאוכלוסיה המבוגרת ברחבי העולם סובלת מחרדה, בעוד ש-3-5% מהאוכלוסיה סובלת מדיכאון. בישראל, אחד מכל שישה מבוגרים צפוי לסבול מאפיזודה אחת או יותר של דיכאון וחרדה במהלך החיים.
איך בעצם מגדירים הפרעות חרדה ודיכאון?
"הפרעת חרדה היא סוג של מתח, לחץ, תגובה לא טובה לאירועים יום יומיים" משיב ד"ר לב קורבסקי, פסיכאטר ופסיכוגריאטר מומחה ומחדד: "עם זאת, מה שהופך את אותו סטרס מתמשך להפרעה של ממש היא העובדה שהתחושה מקשה על התפקוד התקין ופוגמת בשגרת היומיום. ההגדרה המקצועית של דיכאון היא מצב רוח ירוד מאוד אליו נלווה קושי תפקודי".
איך אפשר לזהות חרדה ואיך אפשר לזהות דיכאון?
"תסמיני חרדה מתבטאים במתח ולחץ פנימי, לפעמים עצבנות, מחשבות טורדניות ועוד. אם המטופל/ת סובל/ת מהתקפי חרדה, סביר להניח שיופיעו תסמינים נוספים, כמו הזעת יתר, דופק מהיר, קוצר נשימה, לחץ בחזה עם הקרנות לכתף, כאבי ראש, סחרחורות, הקאות, כאבי בטן ועוד" מפרט ד"ר קורבסקי.
"דיכאון, יתבטא בראש ובראשונה במצב רוח ירוד, תחושת חוסר חשק וחוסר הנאה מהחיים. לצד זאת, שכיחים גם דפוסים כמו אפתיות, חוסר רצון לאינטראקציה חברתית, ירידה בתיאבון ובמשקל ועוד. מעבר לכך, יכולים להופיע תסמינים סומטיים, כגון כאבים בחלקים שונים בגוף".
שכיחות גבוהה במיוחד בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי
אחת מקבוצות האוכלוסייה בהן השכיחות של הפרעות דיכאון וחרדה גבוהה במיוחד היא אוכלוסיית הגיל השלישי "בקרב בני ובנות הגיל השלישי קיימת שכיחות מוגברת של דיכאון, בעיקר עקב נסיבות החיים. ריבוי מחלות ובעיות בריאותיות, בדידות גדולה ופחות תמיכה מהסביבה, מאפיינים אלה כולם תורמים למצב דיכאוני" מסביר ד"ר קורבסקי.
מהם גורמי הסיכון להתפתחות של דיכאון וחרדה?
מצבי דיכאון וחרדה יכולים להופיע עקב שינוי דרמטי בחיים, אולם לעיתים הם מופיעים בשל מצב של מתח קבוע המקשה על האדם לעמוד בעומס הנפשי, למשל באחריות ובתפקוד במקום עבודתו. כל הגורמים הללו יכולים להוביל לחרדה, לדיכאון או לשניהם".
האם שתי ההפרעות נוטות להתפתח יחד, או לחלופין האם אחת מהן מהווה גורם סיכון להתפתחות האחרת?
במטופלים מסוימים, יכול להופיע שילוב של חרדה ודיכאון. באופן טבעי, התקפי חרדה יכולים להשפיע על התפקוד התעסוקתי והבינאישי, ודבר זה יכול להוריד את מצב הרוח ולגרום להתפתחות של דיכאון. כך למשל, אדם הסובל מחרדה, ייטה להסתגר בביתו. הדבר יגרום לריחוק חברתי לפגיעה ביחסים הבינאישיים, לירידה בתפקוד המיני ועוד. תופעות אלו משפיעות מידית גם על מצב הרוח ויכולות להיות מלוות בתסמיני דיכאון. מנגד, מצבים בהם דיכאון מוביל לחרדה נפוצים פחות.
מה כולל הליך האבחון של חרדה ודיכאון?
"השלב הראשון באבחון הפסיכיאטרי כולל שיחה מקיפה ושאילת שאלות אשר גורמות לרופא להבין את ההיסטוריה של המטופל. מסביר ד"ר קורבסקי ומוסיף: "לפי תיאור התסמינים ניתן להבין אם המטופל סובל מהפרעה של ממש או שמדובר במשבר חולף".
מה כולל הטיפול הפסיכיאטרי בשתי ההפרעות?
"הטיפול הפסיכיאטרי בחרדה ודיכאון כולל נטילה של תרופות. למעשה, אותן התרופות משמשות לטיפול בשתי ההפרעות, והן מקבוצות ה-SNRI ו-SSRI (רסיטל, ציפרלקס וכו').
מדובר בתרופות המיועדות לשימוש יומיומי שמטרתן ללוות לאורך תקופה את המטופל ולהביא לאיזון. קבוצה נוספת היא משפחת תרופות BDZ (אסיוול, לוריוון, ואבן) - תרופות שנועדו להוריד את רמת החרדה באופן מידי, ברגע של התקף חרדה. לרוב הן ניתנות לזמן מוגבל, כטיפול ראשוני".
האם לצד הטיפול התרופתי חשוב לשלב טיפול נפשי? אם כן למה ואילו טיפולים מניסיונך הם המומלצים?
"בהחלט. מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכותרפי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). טיפול CBT הוא טיפול נקודתי המסייע להתמודד עם ההתנהגות הנלוות לשתי ההפרעות ולכן הוא מומלץ במיוחד".
אודות ד"ר לב קורבסקי
ד"ר לב קורבסקי, פסיכיאטר מומחה משנת 1980. החל משנת 2004 עובד בארץ כפסיכיאטר מומחה. כיום עובד בקופת חולים כללית ובמכבי. מומחה למבוגרים וגם בוגר אוניברסיטת ת"א בפסיכוגריאטריה.