בדיקה גינקולוגית הינה הליך לא נעים. לנשים מסוימות זו יכולה להיות טראומה של ממש, ולעיתים אף להשפיע על הרצון לפנות להיבדק אצל רופא/ת נשים. למרבה המזל, כיום ניתן לבצע בדיקות בתנאים מיוחדים שיקלו מאוד על החוויה.
אחוז לא מבוטל של נשים חוו טראומות שונות בעבר, אשר מונעות מהן לא פעם להגיע לביקור אצל רופאה או רופא נשים. בין אלו נמנות, למשל, נשים שחוו פגיעה מינית בעבר (אחת משלוש נשים) או בדיקה גניקולוגית חודרנית לא מתחשבת, ללא הסבר מקדים וללא שמירה על פרטיות, לידה קשה או הפלה ומקרים אחרים נוספים. כך או כך, נשים רבות יכולות למצוא את עצמן במשך שנים רבות נמנעות מלבקר אצל רופא/ת נשים.
בעקבות כך נולד הצורך בבדיקות גניקולוגיות רגישות טראומה – בדיקות שנועדו להעניק תנאים מיוחדים שעוזרים למטופלת לעבור את החוויה בשלום וללא כל טראומה.
עד כמה התופעה של טראומה מבדיקה גניקולוגית נפוצה?
"מדובר בבעיה נפוצה, הרבה יותר ממה שחושבים", מסבירה ד"ר נסיה לנג פרנקו, מומחית ברפואת נשים וגניקולוגיה כללית ומרצה לשעבר בבית הספר לרפואה בטכניון ובצפת. "בסקר שנעשה מצאו ש-46% מהנשים עברו יותר מחמישה רופאי נשים במהלך חייהן, כאשר 53% מתוכן חשו לא בנוח בזמן הבדיקה והעדיפו לנסות רופא/ה אחרת. המשמעות היא שנשים רבות עברו לא מעט רופאים והתלונות הרווחות היו שהן לא הרגישו בנוח כי לא כיסו אותן, הבדיקה הכאיבה, ושלא הסבירו להן מה צפוי להן בכל שלב של הבדיקה ועוד".
למה הטראומה הזו גורמת?
"נשים מספרות לי כי לא הצליחו להרדם בלילה שלפני הבדיקה מחשש מסיטואציה פולשנית, חששו שיכאב להן, שהיו ללא שליטה במתרחש ושיעירו להן הערות על עודף המשקל, על שיעור יתר או על בעיות אישיות שונות", אומרת ד"ר נסיה לנג פרנקו. "במקרים אחרים מצב זה גורם לכך שישנן נשים שנמנעות מבדיקה גינקולוגית שגרתית חשובה עקב טראומות כתוצאה מבדיקה לא רגישה או פוגענית".
במה שונה בדיקה רגישת טראומה מבדיקה גניקולוגית רגילה?
"ישנם לא מעט רופאים ורופאות שעובדים תחת לחץ כבד ועומסים, יש מסות של מטופלות ולא תמיד קיימת רגישות או ערנות לקשיים של מטופלות", מתארת ד"ר לנג פרנקו. "בדיקה רגישת טראומה לוקחת בחשבון שייתכן שהמטופלת חוותה חוויות לא נעימות או טראומות כגון פגיעה מינית, לידה קשה, הפלה או חוויית חיים שהייתה פוגענית. יש גם נשים שסובלות מכאבים בקיום יחסי מין וחוששות לחוות כאב בעת הבדיקה, ולכן יש להתאים את הבדיקה בהתאם למצב המטופלת וקשייה".
מה קורה בפועל בבדיקה גניקולוגית רגישת טראומה?
בשלב הראשון מנהלים דיאלוג לא שיפוטי:
- שואלים מתי פעם אחרונה נבדקה המטופלת והאם יש משהו שמטריד אותה בקשר לבדיקה.
- שואלים את המטופלת האם היא זקוקה לתנאים מסוימים לצורך הבדיקה.
- מסבירים למטופלת על הבדיקה שעומדת להתבצע – מה מטרתה ואיך זה הולך לקרות.
- חשוב להבהיר שיש שמירה מוחלטת על דיסקרטיות, וכל הנושאים שדוברו נשארים בחדר.
בשלב הבא מגיע חלק ההכנה לבדיקה. בשלב זה ניתן להתפנות לחדר או לתא כדי שתוכל להתפשט.
בהתאם לקשיים של המטופלת מבצעים את הבדיקה בצורה עדינה יותר, רגישה ומתחשבת:
- בשלב ראשון המטופלת מתפשטת בפרטיות, מכוסה בסדין, כך שאיבריה לא יהיו חשופים והיא תרגיש נוח ובטוח.
- לאחר שנבדוק שוב את שלומה של המטופלת, נוודא שהיא מוכנה לעשות את הבדיקה. אם בכל שלב שהוא המטופלת לא רוצה להמשיך, אפשר לדחות את הבדיקה לפעם אחרת, אין לחץ להמשיך.
- במהלך הבדיקה מסבירים בדיוק מה עומד לקרות בכל שלב ובודקים את תגובת המטופלת בזמן אמת. כך למשל ניתן להדגים בדיקת צוואר הרחם באמצעות מטוש על מקום אחר בגוף ולהסביר.
- אם יש כאב המטופלת מרימה יד והבדיקה מפסיקה, כך שלמטופלת יש לה שליטה על הבדיקה.
- אם היא לא מעוניינת להמשיך, מפסיקים וחושבים מה הלאה – האם לנסות שוב או לבוא במועד אחר.
"חשוב לזכור שנשים רבות עברו בשלב זה או אחר בחייהן הטרדה או פגיעה מינית, יחס פוגעני ומתנשא בזמן בדיקה גניקולוגית, או שהן סובלות מסוג אחר של כאב או טראומה", מסכמת ד"ר נסיה לנג פרנקו. "זכותה של כל אישה לקבל יחס הולם, עדין ומתחשב. כל הרופאים והרופאות צריכים לאמץ גישה מכבדת, לא שיפוטית ומתנשאת, כדי לאפשר לכל אישה לעבור בדיקה גינקולוגית בצורה לא טראומטית".
אודות ד"ר נסיה לנג פרנקו
ד"ר נסיה לנג פרנקו, מומחית ברפואת נשים וגניקולוגיה כללית ומרצה לשעבר בבית הספר לרפואה בטכניון ובצפת. גניקולוגית בכירה במחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי פוריה, אחראית מרפאת נשים וגיל המעבר, בעבר חוקרת ראשית במחקרים רבים, וכן בעבר כותבת חוות דעת משפטיות בתחום האלימות המינית.