גלאוקומה היא מחלה כרונית של עצב הראייה, הגורמת לרוב גם לחץ תוך עיני גבוה, ומתפתחת באיטיות לאורך שנים. ללא אבחון מוקדם ומתן טיפול מתאים, המחלה עלולה לגרום לאיבוד ראייה. ד"ר תמר פדות- קלויזמן, מומחית ברפואת עיניים, גלאוקומה וניתוחי קטרקט, מסבירה על הטיפולים החדשניים הקיימים כיום בגלאוקומה ועל החשיבות הגבוהה באבחון מוקדם של המחלה.
3%-5% מהאוכלוסייה המבוגרת, בעיקר מעל גיל 60, יסבלו מגלאוקומה – מחלת עיניים בלתי הפיכה המהווה את הגורם המוביל לאבדן הראייה בעולם המערבי.
גלאוקומה מתאפיינת בלחץ תוך עיני גבוה בהשוואה לנורמה, או ברגישות יתר של עצב הראייה ללחץ. עם זאת, במקרים מסוימים גלאוקומה יכולה להתפתח אצל אנשים עם לחץ תוך עיני תקין.
גורמי הסיכון להתפתחות גלאוקומה כוללים בין השאר: לחץ תוך עיני גבוה, סיפור משפחתי של גלאוקומה – בעיקר אצל קרובים מדרגה ראשונה, קוצר ראיה גבוה או רוחק ראיה גבוה, טיפול ממושך בסטרואידים כולל בטיפות עיניים ועוד.
מהי מטרת הטיפול?
למרות שלא ניתנת לריפוי, ניתן לשלוט היטב במחלת הגלאוקומה באמצעות מעקב תכופתי ומתן טיפול מתאים. הטיפול התרופתי בגלאוקומה מכוון להורדת הלחץ התוך עיני. למעשה, זהו האמצעי היעיל ביותר והיחיד שמוכר ועשוי להאט ולעיתים אף לעצור את התקדמות הנזק לעצב הראיה.
הלחץ התוך עיני אליו שואפים נקרא "לחץ מטרה" והוא נקבע על ידי הרופא/ה המטפל/ת בהתאם לחומרת המחלה וגורמים נוספים. המעקב אחרי המחלה מתבצע באמצעות שילוב של בדיקה רפואית ובדיקות עזר, בהן OCT ובדיקת שדות ראיה.
הטיפול התרופתי
ישנן מספר תרופות לטיפול במחלה, רובן ניתנות בצורת טיפות עיניים, אותן יש לקחת באופן יומי וקבוע לפי הוראות היצרן ומרשם הרופא/ה. טיפול לא סדיר במחלה עלול לגרום לתנודות בלחץ התוך עיני ולהחמרת הנזק לעצב הראיה.
התרופות מסייעות בהורדת הלחץ התוך עיני, זאת באמצעות הפחתת כמות הנוזל המיוצר בעין, ו/או שיפור הניקוז שלו. תדירות השימוש משתנה לפי התרופה והיא נעה בין 1-4 פעמים ביום. כיום מוכרות למדע חמש קבוצות של תרופות לגלאוקומה.
למרות יעילותן של התרופות השונות לטיפול במחלה, בדומה לכל תרופה אחרת גם אלה אינן חפות מתופעות לוואי.
תופעות הלוואי כוללות בין השאר: אדמומיות בעיניים, תחושת עקצוץ ויובש, שנוי בקצב הלב, טעם מתכתי בפה, שינוי בצבע העין, צמיחת יתר של הריסים, ניוון של השומן המקיף את העין ועוד.
בנוסף, חלק מהחולים עלולים לפתח אלרגיה לטיפות המתבטאת בדלקת לחמית כרונית, אודם וגרד בעפעפיים. במקרים אלו יש להפסיק את לקיחת התרופה ולהחליפה בתרופה ממשפחה אחרת, זאת על-פי הנחיית הרופא/ה.
שאלות גולשים
האם לעיתים יש צורך בשילוב של מספר תרופות להגעה ללחץ המטרה?
חשוב לציין כי חלק מהחולים לא יגיבו לטיפול בטיפות והלחץ לא ירד, למרות הטיפול הסדיר. במקרים מסוימים אף יהיה צורך בשילוב של מספר תרופות להשגת האיזון. שילוב נכון של תרופות חיוני לשם הגברת היעילות של כל אחת, דבר העשוי לעיתים להוביל לתועלת משותפת גבוהה יותר מאשר של כל אחת מהתרופות בנפרד.
הבעיה המרכזית בטיפול בטיפות הוא ההיענות לטיפול. למעשה, על-פי מחקרים מסוימים שיעור ההיענות לטיפול בטיפות עומד על כ-40% בלבד.
ד"ר פדות-קלויזמן מציינת מספר סיבות לכך: תופעות הלוואי המתפתחות במרבית החולים (אדמומיות ויובש עיני) מקשות על ההתמדה בטיפול. כמו כן, בקרב האוכלוסייה המרכזית הסובלת מהמחלה – אוכלוסיית הקשישים, קיים לא פעם קושי מוטורי המקשה על לקיחת הטיפול בפועל. נוסף לכך, עקב ריבוי של תרופות הנלקחות בשגרה קיים קושי בלקיחה קבועה של הטיפות, דבר המוקל במקרים בהם קיים/מת מטפל/ת בקשיש/ה.
באילו מקרים יתבצע מעבר לטיפול פומי (בכדורים) במקום הטיפול הניתן בטיפות?
התמדה בטיפול התרופתי מהווה תנאי מפתח לאיזון המחלה ומניעת תנודות בלחץ התוך עיני, וכיוצא בזאת גם עשויה למנוע במידה רבה נזק בלתי הפיך לעצב הראייה. על כן, במקרים שבהם הטיפול התרופתי אינו נסבל היטב או שאינו מספק תוצע האפשרות לעבור לטיפול פומי. גם לטיפול זה יתכנו תופעות לוואי ולכן אינו מתאים לכולם.
איך יודעים שהטיפול אכן עובד?
אחד הפרמטרים ליעילות הטיפול הוא מדידה קבועה של הלחץ התוך עיני. עם זאת, יש לזכור כי פרמטר זה אינו מספיק לבדו, מכיוון שהלחץ התוך עיני יכול להשתנות כתלות בנטילת או אי נטילת התרופות בבוקר הבדיקה. לכן, יש צורך בבדיקות עזר, בהן בחינה של שדות הראיה ובדיקת OCT, אשר נועדו להעריך את עצב הראיה ואת תפקודו. כך, ניתן להעריך את הנזק לעצב הראייה ואת התקדמות המחלה.
חשוב להדגיש, גלאוקומה היא מחלה כרונית הדורשת טיפול ומעקב לאורך כל חיי המטופל/ת, בדומה לסוכרת ויתר לחץ דם. בשלבים הראשונים של המחלה לא ניתן לדעת מי מהמטופלים המחלה תהיה קלה, ואצל מי היא תתקדם במהרה. לכן חשוב להקפיד על הטיפול התרופתי ועל מעקב עקבי אצל רופא/ת העיניים. בנוסף, ישנה חשיבות רבה בדיווח על תופעות הלוואי לרופא/ה משום שכך ניתן לשנות את הטיפול ולהקל על המטופל/ת. במידה והטיפול התרופתי עדיין לא נסבל או לחילופין לא עבד מספיק ניתן לעבור לחלופה ניתוחית.
אודות ד"ר תמר פדות קלויזמן
ד"ר תמר פדות קלויזמן היא רופאת עיניים מומחית לקטרקט וגלאוקומה. בוגרת ביה"ס לרפואה של הדסה, התמחות ברפואת עיניים בבי"ח בני ציון בחיפה והתמחות על בגלאוקומה באוניברסיטת TUTS בבוסטון. ד"ר פדות-קלויזמן שימשה שנים רבות כאחראית שירות הגלאוקומה בבי"ח בני ציון בחיפה שם עסקה גם בהוראת מתמחים וסטודנטים לרפואה. כמו כן היא רופאה בכירה ומנהלת מחלקה במרפאת ארמון של שרותי בריאות כללית וכן מנתחת קטרקט וגלאוקומה בשיטות מתקדמות.