שתלי שיניים (שתלים דנטליים) מאפשרים פתרון שיקומי במצבי חוסר שיניים או במצבים בהם ישנן שיניים הרוסות המיועדות לעקירה. באמצעותם, יכולים ליהנות המטופלים מפונקציונליות מלאה של שיניים וממראה חיוך אסתטי.
השתלים הדנטליים מהווים תחליף לשורשי השיניים. שתל דנטלי הוא בורג עשוי טיטניום, אשר מוחדר ללסת ומשמש להשלמה של שורש השן החסרה. עליו מחובר מחבר/מבנה או כתר – אשר מהווים תחליף לשן עצמה.
מהם שלבי הפעולה?
- בניית תכנית טיפול
תכנון אסטרטגיית הטיפול יתבצע לאחר בדיקה של חלל הפה ואבחון הבעיות מהן סובל המטופל. רופא מומחה ברפואת הפה ייבחן גם האם תכנית הטיפול ישימה בהתחשב במצב הבריאות הכללית של המטופל, למשל האם הוא סובל ממחלה שבגינה ביצוע השתלת השיניים עלול להוות סכנה; האם קיים מחסור בעצם הלסת ונדרש עיבוי מקדים שלה; מה מבנה ואיכות הלסת, מה מצבן של השיניים הסמוכות, מצב השיניים בלסת הנגדית ועוד.
לאחר הבדיקה המקיפה יוחלט מהו הטיפול הנכון, שיקום ע"ג שתלים דנטליים, גשר (שיקום קבוע המורכב מחיבור של כמה שיניים מלאכותיות בסמיכות) או תותבת נשלפת.
במידה והוחלט לבצע השתלת שיניים, המטופל יופנה לביצוע של צילום CT (הדמיה תלת ממדית) כדי לבחון את נתוני עצם הלסת ולהבין האם יש צורך בהליכים מקדימים טרם ההשתלה. בשלב זה ייבחר גם סוג השתל וגודלו, פרוטוקול הקדיחה ועוד.
- ביצוע השתלת השיניים
במהלך הפעולה הרופא מבצע הפשלה של החניכיים (הרמת מתלה חניכיים), מאתר את המיקום המדויק להחדרת השתל ומבצע קידוח על פי הפרוטוקול הנבחר. בשלב הבא יוחדר השתל ללסת. במידה ויש צורך בעיבוי ובניית עצם סביב השתל לרוב יבוצע בשלב זה. בסיום התהליך מבוצעת תפירה של שולי החניכיים.
מהם החידושים האחרונים בהליך השתלת שיניים?
בשנים האחרונות ניתן להימנע מפתיחת החניכיים לצורך קבלת גישה אל עצם הלסת וזאת באמצעות ביצוע של השתלת שיניים ממוחשבת. ההליך המתקדם כולל תכנון טרום ניתוחי מדויק באמצעות סריקה של פה המטופל בעזרת סורק אינטרה אוראלי וצילום CT, בניית מודל וירטואלי של פה המטופל ותכנון מדויק של מיקומי השתלים על גבי המודל הוירטואלי. על בסיס התכנון הממוחשב מיוצר סד כירורגי – תבנית אשר מותאמת במדויק לפה המטופל ועליה מעין שרוולים מתכתיים המתאימים למקדחים בצורה מדויקת. כך למעשה קודחים וממקמים את השתל בצורה מדויקת, והדבר חוסך את שלב הרמת החניכיים ומוביל לריפוי טוב יותר. בנוסף, בשיטה זו ניתן לדייק את מיקומי השתלים כך שיוצבו במיקומים אידיאלים שיאפשרו שיקום מיטבי, ובמקרים בהם זמינות עצם הלסת להשתלה נמוכה, לייתר ביצוע בניות עצם מורכבות (כלומר מיקום מדויק של השתלים בעצם הקיימת כך שלא יהיה צורך בעיבוי העצם) .
למרות שהשתלת השיניים הממוחשבת יעילה מאוד, לפעולה זו שתי מגבלות עיקריות:
● היא דורשת דיוק גבוה, דבר המושג ברוב המקרים, אולם במיעוט המקרים בהם מתרחשת סטייה, ואפילו קטנה, הפעולה כולה עלולה להיכשל.
● שיטה זו אינה מתאימה למטופלים הזקוקים לבניית עצם (עיבוי עצם) מאחר שבמקרים אלו הגעה לחניכיים הכרחית.
מה ניתן לעשות כאשר קיים מחסור בעצם?
כאמור, לשם הבטחת יציבות השתל, נדרשת כמות עצם מספקת (בקוטר של כ-4 מ"מ ועומק של 10-13 מ"מ). למרות שזהו המצב הרצוי, במקרים רבים מתרחשת ספיגה של עצם הלסת ואז נפחה אינו מספק לביצוע השתלת השיניים.
הפתרון המסורתי במצבים אלה הוא עיבוי העצם סביב השתל באמצעות שימוש בתחליפים ממקורות שונים: מעולם החי (בקר), מאדם (תורם אנושי), ממקור סינטטי, ומהאדם עצמו במידה וקיימת כמות מספקת של עצם במקום אחר בפה.
במהלך הפעולה מעבים את האזור שסביב השתל באמצעות התחליף ועוטפים את האזור המושתל באמצעות ממברנות קולגן כדי למנוע פיזור של תחליף העצם ו/או גדילה של רקמה רכה לתוך תחליף העצם.
במצבים בהם חוסר העצם רב לעיתים יש צורך בבניית עצם כפרוצדורה מקדימה, בטרם ביצוע השתלת השיניים. במצבים אלו החדרת השתלים תבוצע רק בשלב השני, מספר חודשים לאחר שתחליף העצם עובר איחוי בעצם הלסת של המטופל. קיימות מספר דרכים לביצוע החדרה של תוספת עצם הנבדלות אלה מאלה בין ביתר במיקום הלסת בו נדרשת השתלת העצם. כך למשל, אם נדרשת תוספת עצם בחלק האחורי של הלסת העליונה תתבצע הרמת רצפת סינוס.
הרמת רצפת סינוס
במקרים אלו עיבוי העצם מתבצע על חשבון חלל הסינוס המקסילרי. זהו חלל בנפח של 15-20 סמ"ק המצוי מעל ללסת העליונה. במהלך הפעולה, מרים הרופא המטפל את רצפת הסינוס ובחלל שנוצר מחדיר את תחליף העצם.
קיימות שתי דרכים לבצע הרמת רצפת סינוס:
- הרמת סינוס פתוחה (קלאסית)
המתבצעת תוך פתיחת חלון בקיר החיצוני של הסינוס אשר נמצא מעל השיניים האחוריות בלסת העליונה. במהלך הפעולה הרופא המטפל מפריד את רירית הסינוס מהקירות הגרמיים של ריצפת הסינוס ומחדיר לחלל הנוצר תחליף עצם. למעשה, בסיום הפעולה תחליף העצם יימצא בחלל שנפער בין הרירית לבין רצפת הסינוס. - מה המגבלות בהרמת סינוס פתוחה?
הרמה פתוחה כרוכה בכאבים ובסיבוכים, הנפוץ שבהם הוא זיהום בסינוס, דבר העשוי להצריך פתיחת סינוס וסילוק הזיהום שהתפתח בו. בנוסף, פעולה זו אינה מתאימה למטופלים עם מחלות רקע מסוימות, למשל חולי סוכרת. במטופלים אלו קיימת נטייה לקושי בריפוי - דבר העלול להעלות את הסיכון לכישלון הפעולה ולהתפתחות סיבוכים. על כן במטופלים אלה נעדיף לבצע הרמת סינוס סגורה, תוך שימוש באמצעים זעיר פולשניים ושתלים מיוחדים.
הרמת סינוס סגורה ושימוש בשתלי דיווה
הרמת סינוס סגורה מיועדת למטופלים אשר זקוקים להשתלת תוספת עצם קטנה, או למטופלים עם מצבים רפואיים מורכבים אשר מקשים על ביצוע הרמת סינוס בשיטה הפתוחה. במהלך פרוצדורה זו חודרים לחלל הסינוס דרך קדח השתל ולא על ידי יצירת חלון בקירות הסינוס (כמקובל בהרמה פתוחה).
שתל מיוחד המאפשר בניית עצם נרחבת בשיטת הרמת סינוס סגורה זעיר פולשנית הנו שתל הדיווה. זהו שתל ייחודי וייעודי להרמות סינוס סגורות שפותח בישראל ע"י כירורג הפה והלסת פרופ' עודד נחליאלי. לשתל זה שני מאפיינים מיוחדים, ראשית זהו שתל חלול (בשונה משתלים רגילים) כך שניתן להחדיר דרכו חומרים, ושנית קצה השתל בנוי באופן מיוחד כך שאינו חודר ואינו פוגע ברירית הסינוס. תכונות אלו מאפשרות להזרים דרכו נוזלים באופן שמפריד (מרחיק) את רירית הסינוס ללא לפגוע בה ולאחר מכן להחדיר תחליפי עצם לתוך הסינוס תוך שמירה על רציפות הרירית.
למעשה מדובר בפרוצדורה זעיר פולשנית הכרוכה בפחות טראומה ובריפוי יותר מהיר, ומיועדת לאוכלוסיות מיוחדות שסובלות ממחלות רקע. ניתן גם לבצע את ההליך תוך שימוש במיני פטישון מיוחד, אשר לו שני יתרונות חשובים, הראשון – הוא דוחס את העצם במקום לקדוח דרכה, דבר החוסך אבדן עצם נוסף ומוביל לקבלת עצם דחוסה יותר, והשני – הנו בטוח ואינו פוגע ברירית הסינוס. השילוב בין שתל הדיווה לשימוש בפטישון מביא לתוצאות טובות בדומה לאלו המתקבלות לאחר ביצוע של הרמה פתוחה, תוך טראומה מינימלית לאזור.
מה קורה אחרי ההשתלה?
בתחום ההשתלה מתחיל השלב השיקומי. השתל נקלט בתוך העצם לאחר 3-8 חודשים, אז יוצב על גבו השיקום – מבנים וכתרים.
מהם סיכויי ההצלחה של השתלת שיניים ואילו פרמטרים נדרשים להצלחת הטיפול?
כדי לעזור לקליטת השתל צריך לשמור על היגיינת הפה במהלך תקופת ההחלמה. כך לדוגמה אם הוצבה תותבת זמנית חשוב שלא להפעיל עליה לחצים ואם זוהה פצע באזור החדרת השתל לפנות לרופא המטפל בהקדם. אם תנאי ההחלמה אידיאליים, סיכויי הצלחת הפעולה גבוהים מאוד ועומדים על 95%.
לסיכום, שילוב אמצעים טכנולוגיים ברפואת שיניים ככלל ובהשתלות שיניים בפרט מתפתח בקצב הולך וגובר. בשימוש נכון, הטכנולוגיה מאפשרת קבלת פתרונות שיקומיים מוצלחים ובטוחים לאורך זמן, דיוק גבוה, צפי הצלחה ברור, וכל זאת עם מיעוט סימפטומים וירידה בסיכויים להתפתחות סיבוכים. בעבור חולים עם רקע רפואי מורכב זוהי בשורה חשובה, ובמיוחד כאשר מטופלים ע"י מומחים לרפואת הפה להם הידע הרפואי הנדרש לטיפול במקרים רפואיים מורכבים.
אודות ד''ר יעקב פטש
ד"ר יעקב פטש, מומחה לרפואת הפה משנת 2020. עוסק ברפואת שיניים כבר כ -20 שנים. בעל מרפאה פרטית ברעננה ומבצע טיפולים בהרדמה כללית באסותא רמת החייל.