יובש פה הוא תחושה לא טבעית אשר יוצרת חוסר נוחות, ועלולה להשפיע גם על בריאות חלל הפה והשיניים וירידה בתפקוד התקין של לעיסה, בליעה , דיבור ומצבים בריאותיים נוספים. ישנם מקרים בהם מחלות חסימתיות של בלוטות הרוק הן הגורם לכך, אך לרוב הדבר ניתן לפתרון. ד"ר גל פרנקל, מומחה בכירורגיית פה ולסתות, רופא בכיר ביחידה לניתוחי פה ולסת, איכילוב, מסביר מה חשוב לדעת על הטיפול במחלות אלו.
מה הן מחלות חסימתיות של בלוטות הרוק?
"בלוטות הרוק מייצרות רוק כדי לשמור על לחות ובריאות חלל הפה והשיניים . הרוק הוא מרכיב חשוב לפעולת הלעיסה, הבליעה ,עיכול,ודיבור . הבלוטות ממוקמות בשלושה אזורים בפנים: לפני ומתחת לאוזן; מתחת ללסת התחתונה; מתחת ללשון", מסביר ד"ר פרנקל. "מצב חסימתי של בלוטות הרוק עלול לגרום לתפקוד לקוי של הבלוטות, המוביל לתחושת קשות והפרעות תפקודיות כגון יובש פה , נפיחות וכאבים באזורים בו נמצאות בלוטות הרוק וקושי בבליעה ".
למה חסימת בלוטת רוק מהווה בעיה?
"הרוק הוא מרכיב בסיסי לתפקוד תקין של חלל הפה , שמירה על בריאות ריריות חלל הפה , החניכיים והשיניים והרגשה טבעית נינוחה ובריאה ", אומר ד"ר פרנקל. "מעבר לכך, הרוק הוא בעל פעילות ביולוגית אקטיבית של מערכת החיסון. הרוק מכיל נוגדנים המהווים חלק ממערכת החיסון, והם נלחמים בווירוסים ובחיידקים, ולמעשה, בכל פתוגן או רעלן המהווים סכנה לגוף או לריריות. אדם שאין לו רוק יסבול יותר מפציעה של ריריות חלל הפה ומיותר זיהומים וכאבים. חשיבות רבה של הרוק היא בהגנה על השיניים", מציין ד"ר פרנקל, "הרוק למעשה הוא ההגנה הבסיסית ביותר שלנו ממחלת העששת שגורמת לחורים בשיניים. למעשה, מי שאין לו רוק סובל בדרך כלל מהרס מאוד מהיר ואגרסיבי של השיניים".
לדבריו, מעבר לכך, מחסור ברוק בפה עלול להוביל למגוון תסמינים של חוסר נוחות ובהם:
- קימה באמצע הלילה בתחושה של חוסר נוחות כדי להרטיב את חלל הפה .
- קושי באכילת מאכלים יבשים יותר.
- צורך מוגבר בשתיית מים עקב תחושת מחנק.
איך נוצרת חסימה של הבלוטות ?
החסימות הנפוצות ביותר של בלוטות הרוק נגרמות בשל מיעוט בשתיה והתייבשות. אבנים בבלוטות הרוק ימצאו במצבים כרונים של חוסר בשתיה המשולב עם בעיה מבנית של הצינורות המאספים של בלוטות הרוק מיעוט בשתיה יכול לגרור הפחתה בזרימת הרוק וזיהום בבלוטות הרוק ממקור ויראלי או חיידקי מחלל הפה.
מצבים נוספים של ירידה בתפקוד הבלוטה , הגורם לנפיחות ויצירת משקעים בבלוטות הרוק הם על רקע מחלות אוטואימוניות ראומטיות כגון Sjogren syndrome, לאחר שימוש בתרופות המדכאות את פעילות הבלוטות, וטיפולים אונקולוגים כגון קרינה לאיזור הצוואר ושימוש ביוד רדיואקטיבי בגידולים ממאירים של בלוטת המגן.
כל אלו יכולים בסופו של דבר ליצור הפחתה בזרימת הרוק, הפיכתו לצמיגי יותר ולשקיעה של מלחים וחלבונים המופרשים מהבלוטה, ומכאן ליצירת חסימה בדיוק כפי שאנו מכירים מחסימה בעורקי הלב. החסימה מתבטאת בנפיחות כאב ואודם מקומי באזורים בהם ממקומות בלוטות הרוק", אומר ד"ר פרנקל. "חסימה יכולה להיות בגלל אבן שרואים אותה או חסימה של משקעים בצינורות המאספים של בלוטת הרוק"
עד כמה זה נפוץ?
"על פי הספרות מדובר בכ-1.2% מהאוכלוסייה, כאשר בדרך כלל מדובר בחסימה בבלוטה בודדת (בצד אחד של הפנים), אשר מתגברת בסמוך לאוכל. יש מצבים שמספר בלוטות מעורבות. חסימת בלוטות הרוק יכולה להיות גם אירוע חד פעמי חולף, אך אם הוא חוזר יותר מפעם אחת, כדאי לגשת לבירור יותר מקיף."
איך מאבחנים חסימה בבלוטות הרוק?
"בשלב ראשון לוקחים אנמנזה מדויקת - תשאול מקיף של המטופל/ת. לאחר מכן תתבצע בדיקה גופנית שמטרתה לבחון האם יש אסימטריה קבועה או חולפת בפה, בעזרת מישוש ניתן להרגיש לעיתים אבן, ואף לראות אותה" אומר ד"ר פרנקל.
עוד בדיקות שעשויות להיעשות:
- בדיקת סיאלומטריה - בבדיקה זו נבחנת כמות הרוק במנוחה ובגירוי. יש לבדוק את מצב השיניים והתחזוקה שלהן, על מנת לוודא שהנפיחות אינה משן פגועה/מזוהמת/עששתית בדיקה זו תכלול גם בדיקת צילומי שיניים כגון סטטוס ופנורמי.
- אולטרסאונד סונר צוואר – המיועד לבדיקת הרקמות הרכות כגון: שרירים, קשריות לימפה ובלוטות הרוק.
- בדיקת סיאלוגרפיה באמצעות טומוגרפיה ממחושבת (CT)) של בלוטות הרוק - יתבצע במידה ויש חשד לממצאים מתקדמים בשילוב חומר ניגוד, לצורך הדגמה של אבן חוסמת או היצרות בצינור הניקוז והערכת תפקוד הבלוטה.
- מיפוי תפקודי של בלוטות הרוק על ידי איזוטופים – הבודקת את הרמת התפקוד של הבלוטה.
- MRI - לשלול גידולים תופסי מקום.
מה הן דרכי הטיפול?
בעיקרון שיטות הטיפול מתחלקות לשניים: טיפול שמרני וטיפול התערבותי כירורגי. הטיפול השמרני אינו פולשני, והוא נעשה תוך כדי מעקב. במקרים מסוימים נבדוק את הרגלי השתייה של המטופל/ת. "יש כאלה שלמשל שותים רק קפה חומר משתן ומייבש, ולא שותים מים. במקרה כזה חשוב יהיה להדגיש את החשיבות שבשתיית מים ולעזור למטופל/ת לפתח הרגלים חדשים", אומר ד"ר גל פרנקל.
"לאחר שהגענו למסקנה שרק שתיה ושינוי הרגלים אינם עוזרים ובצענו את הבדיקות הרלוונטיות עם מסקנה לבעיה חסימתית עוברים לטיפול שמטרתו להסיר את החסימה ולשפר את תפקוד הבלוטה. ריסוק אבנים בגלי הלם הוכח כיעיל מאוד ולא פושני ופועל פיזיותרפיה לבלוטה משפר זרימת הדם באזור ולנייד משקעים אל מחוץ לבלוטה באופן טבעי .הרבה אנשים שסובלים מנפיחויות חוזרות מרגישים הטבה משמעותית גם באמצעות טיפול זה. במהלך הטיפול בגלי הלם שמים כרית מיוחדת על הלסת, והיא נותנת טפיחות קלות במטרה לשחרר מלחים ומשקעים באזור הבלוטות ולפתוח חסימה."
במידה וטיפולים שמרניים לא עוזרים, לדברי ד"ר פרנקל יישקל טיפול כירורגי המשלב אנדוסקופיה.
"טיפול אנדוסקופי הוא טיפול זעיר פולשני המאפשר בחינה, אבחון וטיפול בבלוטות הרוק. במהלך הליך זה מחדירים אנדוסקופ,שבקצהו יש סיב אופטי המאפשר לראות את המבנה הפנימי של צינורות בלוטת הרוק. האנדוסקופ נכנס דרך הפתח המנקז של בלוטת הרוק בחלל הפה ומונחה לתוך צינורות בלוטת הרוק, הראות הישירה מאפשרת להסיר אבן או חסימות אחרות באמצעות האנדוסקופ. שיטה זו מתאימה לחילוץ של אבנים קטנות בגודל של עד 5 מ"מ.
במידה ומדובר באבן גדולה יותר, תישקל הוצאה באמצעות כירורגיה ישירה משולבת אנדוסקופ, שתבוצע מתוך חלל הפה או לעיתים יותר רחוקות בגישה צווארית. הליך זה כרוך בהרדמה מלאה. בניתוח עצמו חושפים את האבן ושולפים אותה. ההתאוששות הראשונית לוקחת כ-3 ימים, בהם צפויים נפיחות וכאבים. במקרים נדירים תתבצע הזרקת בוטוקס לשיתוק הבלוטה או הוצאת של הבלוטה."
"אם בעבר חסימות של הבלוטה טופלה רק על ידי כריתה של הבלוטה החסומה, פעולה המלווה בסיכונים לפגיעה עצבית בתנועות הפנים, בתחושת הלשון או בתנועת הלשון, כיום הטיפולים השמרניים והזעיר פולשניים צמצמו משמעותית סיבוכים אלו." מסכם ד"ר גל פרנקל.
לפרטים נוספים אודות ד"ר גל פרנקל
ד"ר גל פרנקל הינו רופא בכיר במחלקה לכירורגית פה ולסת, המרכז הרפואי איכילוב, תל-אביב.
ד"ר פרנקל מציע שירות רפואי כירורגי פרטי בתחום כירורגית פה ולסת - יעוץ, שתלים דנטליים, עקירות מורכבות, רגנרציה מודרכת של רכס השיניים, הרמת סינוס, ביופסיות אבחנתיות.