בעשור האחרון חלה התקדמות מרשימה בתחום רפואת העיניים, שהעניקה למטופלים מענה טוב יותר למגוון של מחלות ובעיות עיניים. כך למשל, אמצעי הדמיה חדשים המאפשרים למפות בצורה מדויקת מתמיד את שכבות הרשתית וסיבי עצב הראייה, טיפולים ממוקדים המשפיעים על מנגנוני המחלה ומעכבים אותה, ופרוצדורות ניתוחיות מתקדמות.
בשנים האחרונות, חלה התקדמות משמעותית במענה הטיפולי לחולים במחלות רשתית, בין היתר בשל כניסתן של תרופות חדשות מסוג "נוגדי VEGF" הניתנות בזריקות תוך עיניות, אשר הצליחו לראשונה לשמר ובמקרים מסוימים אף לשפר את הראייה בקרב אותם מטופלים. "אחת ממחלות העיניים שקיימת באחוזים ניכרים בקרב מבוגרים מעל גיל 50, ואף בדרגות מסוימות ב־30% מבני ה־70 ומעלה, היא ה־AMD (ניוון מקולרי גילי). בשלב הראשון של המחלה, הוא השלב היבש, מתחילה שקיעה מתחת לרשתית של חלבונים ושומנים. בשלב הזה, ברוב המקרים אין ירידה משמעותית בראייה, אך בהמשך, בשלב הרטוב של המחלה גדלים מתחת לרשתית כלי דם לא תקינים, שמהם דולפים נוזל ודם ששוקעים מתחת לרשתית, ואז הראייה כבר נפגעת. למזלנו, בעשור האחרון התפתח טיפול של הזרקות לתוך העין שמאפשר לטפל במחלה ולמנוע עיוורון במעל 95% מהחולים ואף גורם לשיפור הראייה בכ־40% מהמקרים. אבל כדי להגיע לתוצאות הטובות הללו, הזריקה צריכה להינתן לעיתים קרובות מאוד, אחת לחודש עד חודשיים". כך מעידה פרופ' ענת לבנשטיין, מנהלת מחלקת עיניים במרכז הרפואי תל אביב ויושבת ראש איגוד רופאי העיניים.
אלא שהחוקרים בוודאי אינם מוכנים עוד לנוח על זרי הדפנה וכבר פועלים במרץ על המענה לעומס הטיפולי שנוצר בעקבות הטיפולים הללו. "הטיפולים החדשים יהיו טיפולים ארוכי טווח של תרופות חדשות שיינתנו בתדירות של אחת לשלושה ואפילו ארבעה חודשים. התרופות הללו פועלות לאורך זמן בזכות היותן פועלות על עיכוב של מסלולים נוספים, מעבר למסלול ה- VEGF, האחראיים לפגיעה ביציבות כלי הדם והיווצרות של כלי דם לא תקינים. טיפולים אלו חשובים מאוד, כיוון שהם מאפשרים להגיע לאותן תוצאות טובות בלי שנדרש מהמטופל לסור למרפאה בכל חודש". ביקורים תכופים פחות במרפאה לקבלת הזריקות לא רק יקלו על איכות חייהם של המטופלים, אלא שיש להם את הפוטנציאל לשפר את ההיענות לטיפולים "מניסיוננו סיכוי רב שבזכות הטיפולים האלו פחות אנשים ינשרו באמצע הטיפול או יחמיצו טיפולים, כלומר ההיענות הטיפולית שלהם תעלה וכך גם התוצאה הסופית צפויה להיות טובה יותר".
התקדמות נוספת בתחום טיפול מותאם אישית תבוא לידי ביטוי בעתיד דרך איתור סמנים, או ביו-מרקרים, שלפיהם אפשר יהיה להתאים את התרופה הנכונה למטופל הנכון. "בינתיים אנחנו עדיין מחפשים אחר אותם סמנים, אך ישנן תרופות נוספות שנמצאות במחקר, בעיקר בתחום הטיפול ב־AMD בשלב היבש של המחלה, שמטרתן לעצור את התקדמות המחלה. כך למשל אנו יודעים כיום שבמקרים בהם ישנם משקעים גדולים יותר ('דרוזן') בשכבת האפיתל פיגמנט העוטפת את הרשתית, גובר הסיכון לפתח כלי דם לא תקינים וכן ניוון 'גיאוגרפי', שלב שעשוי להופיע ב־AMD יבש אך יגרום לירידה משמעותית בראייה".
בלי לצאת מהבית
מגמה נוספת שהולכת ומתרחבת בכל ענפי הרפואה בשנים האחרונות, לא אחת בעקבות המגפה שכבר הספקנו לשכוח ממנה שהתחוללה כאן עד לא מזמן, היא המעבר ל'טלמדיסן' או רפואה מרחוק. אם בשנים האחרונות נוספו טכנולוגיות חדשות לאבחון מחלות רשתית כמו טכנולוגיית ההדמיה (Optical Coherence Tomography) OCT, המאפשרת הדגמה ברורה יותר מתמיד של שכבות הרשתית בעין, כעת המגמה היא להכניס את הטכנולוגיות הללו לבית המטופל, כמו למשל במכשור Home OCT. "ככל שייכנסו יותר תרופות ארוכות טווח לתחום הטיפול במחלות עיניים, כך הצורך בניטור ביתי יעלה. הטכנולוגיה של Home OCT מאפשרת למעשה למטופל לבצע לבדו ניטור ביתי של כמות הנוזל ברשתית על בסיס יומי. תוצאות הבדיקה עולות בכל יום לענן, כך שהרופא יכול לעקוב אחר כמות הנוזל ולקבל התראה כאשר הוא הגיע לסף שהוגדר מראש ולזמן את המטופל לטיפול".
בימים אלו מקדמת פרופ' לבנשטיין פלטפורמה חדשנית שתאפשר למטופלים לשמור על כל המידע הרפואי הקשור למחלת הרשתית שלהם במכשיר הטלפון החכם ולנהל אותו טוב יותר, כשלטענתה בעתיד אפשר יהיה להפיק תובנות מתוך הנתונים באשר לאופן הטיפול הרצוי. ומה באשר לטיפול מהבית? "תיאורטית אפשר גם לבצע את הזריקות בבית המטופל, ובזמן הקורונה המחלקה שלנו יצאה בכל יום לטפל בזריקות בבתים. אך נכון להיום אין לנו את המשאבים לכך, ובינתיים הן ימשיכו להינתן במרפאה של רופא/ת רשתית", מסבירה פרופ' לבנשטיין.
לסיכום, כניסתם הקרבה של טיפולים ארוכי טווח, דרך הניטור הביתי ובדיקות ביתיות ואפשרויות חדשות לניהול ומעקב אחר המחלה, מקדמות את רפואת העיניים צעד נוסף לקראת רפואה מותאמת אישית.
למידע נוסף על מחלות רשתית, היכנסו לאתר "לראות ולדעת" >>
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון ליולי 2022. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.