דודי פאר (השם האמתי שמור במערכת) הוא ילד מיוחד. הוא סובל מקשי רגשי וחברתי המתבטא בפגיעה ביכולתו ליצור קשרים חברתיים ובחרדות. פעמיים בשבוע, מלווה באמו, הוא מגיע לחווה הטיפולית "קבליירו" במושב בני ציון. שם, בין השדה הפתוח והירוק המלבלב, קל מאוד להרגיש נינוחות ולהתמכר לשלווה העוטפת.
למרות זאת, נדרשה עבודה קשה כדי לגרום לדודי להרגיש בבית ולהשתחרר מכמה "מחסומים" שליוו אותו בתחילת הדרך. בשבועות הראשונים הוא סרב לעלות על הסוס, באופן מעשי ובאופן מילולי. צורית חבר, רכזת טיפולית בחווה מתארת את אחד מרגעי המחאה שלו, כשזרק לעברה: "אני אגרום לך להתייאש ממני": "במקום לוותר ולהרים ידיים, תיארתי לעצמי שהוא וודאי שמע את המשפט ברגע אחר בחייו והחלטתי למנף אותו לטובתו. הבטחתי לו שתמיד אחכה לו בחווה וגם הסוס יחכה לו ביחד איתי. אז חיכינו לו והוא הגיע".
מירי רוזנברג, מנהלת המשרד ומנהלת שיווק בחוות "קבליירו", מספרת על דודי שהוא רק אחד מהילדים והנערים הרבים הפוקדים את החווה הטיפולית מידי יום. "הילדים האלו באים לקבל עזרה מסוג שלא יוכלו למצוא בשום מקום "קונבנציונלי" אחר כגון מסגרת בית הספר, חוג הספורט או אפילו על ספת הפסיכולוג". לטענתה, הקשר שמתפתח בין המטופל לסוס, בדרך כלל, הוא קשר מיוחד במינו. כאן הילד/המטופל יכול לחוות ולהתמודד עם פחדים, כישלונות והצלחות בסביבה תומכת ואוהדת. "רכיבה טיפולית היא למעשה שיטת טיפול מיוחדת, העושה שימוש במיומנויות הרכיבה הרגילות, על מנת לטפל בילדים ובני נוער המוגדרים כסובלים מהפרעות רגשיות או מלקויות שונות. מטרת הטיפול היא לתת כלים טובים יותר להתמודדות עם מגוון בעיות ולהעניק כלים שיעזרו לשפר אותן". מסבירה רוזנברג.
למי מיועדת רכיבה טיפולית?
הרכיבה מיועדת הן למבוגרים והן לילדים, אם כי מרבית המטופלים נמנים עם קבוצת הנוער והילדים. לדברי רוזנברג, ניתן להבחין בין כמה סוגי בעיות רפואיות או התנהגויות הדורשות טיפול:
- קשיים רגשיים והתנהגותיים – מדובר בסיבה השכיחה ביותר להגיע לטיפול באמצעות רכיבה. הבעיה מאפיינת את מרבית אוכלוסיית הילדים והנוער המגיעים לחווה הטיפולית, העשויים לסבול מקשיים חברתיים, קשי ביצירת קשר בן – אישי, קשי בדחיית סיפוקים, קשי בראיית גבולות ובעיות נוספות על רקע דומה. לעומת מסגרות כמו גן ובית ספר, כאן מדובר במטפל שנמצא עם המטופל "אחד על אחד". אין כאן "דחייה" או אי קבלה, אלא קשר חברי ונעים. "עצם הרכיבה עצמה היא חוויה מעצימה; הילד הקטן רוכב על סוס גדול ששוקל כחצי טון ולמעשה שולט בו. זה מקנה לו המון כוח, שליטה וביטחון", מסבירה רוזנברג.
- הפרעות קשב וריכוז (ADD) - ילדים ומבוגרים הסובלים מחוסר יכולת להקשיב לזולת, קושי בפיצול קשב וחוסר יכולת להתרכז או לעבד מידע סביבתי. השעורים בנויים על סדר קבוע של פעולות קצרות, לכן המטופל יודע למה עליו לצפות. "במקרים מסוימים שהמטופל יוצא מריכוז, המדריך בעצם מסית בחזרה את תשומת ליבו ומבקש ממנו להיות נוכח בסיטואציה. אופן הטיפול במקרה הזה משתנה כמובן בהתאם לאופי הילד ואינו מתאים לכל המטופלים". אגב, לרוב, טיפול מסוג זה מוכר ע"י קופות החולים השונות.
- הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) – הפרעה נוירו-התפתחותית, המתבטאת בקשיי קשב וריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות. "תנועת הסוס דומה בבסיסה לתנועת האגן שאנו מבצעים בזמן הליכה. המטופל מרגיש שהוא "רץ" ריצה קלה וכל תנועה שהוא מבצע מיד משפיעה על הסוס בקשר ישיר. אם ילד מגיב באימפולסיביות, למשל, הסוס יגיב בהתאם והילד יצטרך ללמוד לשלוט על זה כדי לזכות מהסוס לפידבק הנכון", מסבירה רוזנברג.
- לקויות מוטוריות: לקויות קלות כגון חגורת כתפיים חלשה או חוסר יכולת לאחוז בחפצים, וכן לקויות חמורות יותר הפוגעות בתפקוד הגוף ונובעות ממחלות כגון: ניוון שרירים, טרשת נפוצה, פגיעות ראש ופוליו. בד"כ מדובר בילדים המופנים על ידי מומחה לריפוי בעיסוק או ע"י פיזיותרפיסט. כאשר נדרשים לשבת על הסוס ולשמור על שיווי משקל כדי להחזיק את הגוף, משתפר שיווי המשקל וטונוס השרירים של המטופל. גם אחיזת המושכות משפיעה על יכולת התנועה בידיים.
- אוטיזם – במקרה הזה דרך הטיפול מתבטאת בקשר המיוחד בין הסוס לבין הילד. "הסוס תמיד מקשיב לילד, אינו 'שופט' אותו או מזרז אותו ולכן הוא פרטנר מעולה ליצירת קשר ותקשורת ראשוניים", אומרת רוזנברג.
הילד הקטן רוכב על סוס גדול ששוקל כחצי טון ולמעשה שולט בו | צילום: יוני נוימן
תהליך הטיפול
- הגדרת מטרות טיפוליות: בשיחה הראשונה מסביר ההורה או המטופל הבוגר את הרקע שהביא אותו לטיפול. הוא מסביר על עצמו ועל מטרותיו.
- מפגש ראשוני עם המדריך והסוס: המטופל לומד להכיר את המדריך ואת הסוס שמהווה למעשה את "כלי הטיפול".
- עולים על הסוס: מתחילים לעבוד, בהתאם לקצב ולמצבו של המטופל.
- במהלך הטיפול ובהתאם לרצון ההורים, המטפל יוצר קשר עם הגן של הילד/הפסיכולוג המטפל, מדווח לו על התקדמות הילד ושומע ממנו פידבקים מכווינים להמשך.
ואם החלטתם לרשום את הילד או המתבגר לרכיבה טיפולית, דברו איתו על כך והכינו אותו לצפוי. "יש משמעות גדולה לתמיכה שהמטופל מקבל מהבית ולחיזוקים שלהם הוא זקוק לאורך כל הטיפול, בייחוד לרגעים המסתכלים ולחששות שהוא עשוי לחוש בתחילת הדרך. לצד זה, הקפידו לבחור מדריך שאתו הוא ירגיש בנוח, זה בעיקר עניין של אינטואיציה וכימיה, כל השאר יגיע עם הטיפול", אומרת רוזנברג.