"מוות בעריסה" הוא הכינוי העממי למה שקרוי בשפה המדעית "תסמונת מוות פתאומי של תינוקות" (SIDS). המוות מתרחש בעת שינה, בעיקר בשעות הלילה, בשל פגיעה במנגנון בקרת הנשימה והיקיצה של התינוק.
התסמונת היא הגורם הנפוץ ביותר לתמותת תינוקות עד גיל שנה. רוב מוחלט של המקרים (90 אחוז) מתרחש לפני גיל שישה חודשים, והגיל המסוכן ביותר הוא בין חודשיים לארבעה חודשים. לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל היו 2.3 מקרים של מוות בעריסה לכל 10,000 לידות של תינוקות חיים בשנים 2011-2008, כלומר כ-0.02 אחוז. תסמונת מוות בעריסה היתה סיבת המוות בכשישה אחוזים מתמותת התינוקות בשנים האלה. בעולם כולו היו 22 אלף מקרי מוות בעריסה בשנת 2010, לעומת 30 אלף בשנת 1990. מוות בעריסה מתרחש גם אצל תינוקות בריאים לחלוטין, אולם יש כמה גורמים שמעלים את הסיכון.
מה מאפיין מוות בעריסה?
כדי שמוות של תינוק יוגדר מוות בעריסה יש לשלול גורמים אפשריים אחרים, כמו חנק. אפשר לעשות את זה בנתיחה יסודית של הגופה, חקירה של זירת המוות ונסיבות המוות, ובבחינת ההיסטוריה הרפואית של התינוק ושל משפחתו. למעשה, מוות בעריסה מתייחס למוות שהסיבה לו אינה ידועה, לאחר שנשללו כל הסיבות האפשריות. לעתים מתייחסים למות תינוקות כאל מוות בעריסה כיוון שהמשפחה סירבה לנתיחה לאחר המוות והסיבה למוות אינה ידועה, אך מבחינה מדעית אין מדובר במוות בעריסה כיוון שלא נשללה אף סיבה אפשרית ידועה.
גורמים מעלי סיכון
בין הגורמים שמעלים סיכון למוות בעריסה, ניתן לציין:
- גנטיקה: כיוון שרוב מקרי המוות בעריסה הם של זכרים (60 אחוז), אחת ההשערות היא שמוות בעריסה קשור לכרומוזום X, שמופיע בעותק אחד אצל זכרים ובשני עותקים אצל נקבות. לפי ההשערה הזאת, בכרומוזום הזה יש גן שמגן מפני פגם באספקת החמצן למוח. לגן הזה יש אלל (גרסה) תקין שמעניק הגנה, ואלל פגום שאינו מעניק הגנה. האלל המגן הוא דומיננטי, ולכן נקבות בעלות אלל פגום יהיו מוגנות אם על כרומוזום X השני שלהן יהיה אלל תקין. לעומת זאת, כל הזכרים בעלי אלל פגום לא יהיו מוגנים, כיוון שאין להם כרומוזום X נוסף עם אלל תקין.
- עישון סיגריות במהלך ההיריון: נמצא מתאם בין רמות הניקוטין ונגזרותיו בתינוק לבין מוות בעריסה. החומרים האלה עלולים לפגוע בהתפתחות העובר. גם עישון פסיבי במהלך ההיריון, כלומר חשיפה של האם לעשן סיגריות, ועישון פסיבי של התינוק לאחר הלידה, מעלים את הסיכון.
- תנוחת שינה: השכבת התינוק לישון על בטנו או על הצד, בניגוד להשכבתו על הגב, מעלה את הסיכון, בייחוד אצל תינוקות בני חודשיים-שלושה.
- טמפרטורות גבוהות מדי: התחממות גופו של התינוק בשל ביגוד עודף או חימום מוגזם של חדר השינה.
- הורות בגיל העשרה ומשקל נמוך בעת הלידה.
- חסימת נתיבי אוויר.
שיעור המוות בעריסה יורד ככל שתזונת התינוק מבוססת יותר על חלב אם | צילום: Thinkstock
המוצא האתני, המצב הסוציואקונומי ורמת השכלה של האם אינם משפיעים על הסיכון למוות בעריסה.
גורמים מפחיתי סיכון
לפי האמונה הרווחת, מעקב אחר נשימת תינוקות (מכשירי "בייביסנס" לסוגיהם) מפחית את הסיכון למוות בעריסה. אבל סקירה של כל המחקרים שנעשו בנושא עד לשנת 2012 לא העלתה שהם אכן מפחיתים את הסיכון.
טענה נפוצה אחרת קובעת שחיסונים מעלים את הסיכון למוות בעריסה, אך לא נמצאו ראיות מחקריות לכך. נהפוך הוא: מחקר שנעשה בבית הספר לבריאות הציבור בברלין בשנת 2015 קבע שהחיסון לשעלת, דיפתריה וטטנוס (DTP) הפחית את הסיכון למוות בעריסה, על סמך נתונים שנאספו מאז שנת 1968.
סקירה של כ-300 מחקרים מהשנים 2009-1966 מצאה שגם הנקה מפחיתה את הסיכון. שיעור המוות בעריסה יורד ככל שתזונת התינוק מבוססת יותר על חלב אם, והסיכון הוא מזערי אצל תינוקות שניזונים רק מהנקה. לדברי כותבי הסקירה, הסיבה לכך יכולה להיות שבגיל חודשיים-שלושה, שבו מתרחשים רוב מקרי המוות בעריסה, תינוקות שניזונים מחלב אם מתעוררים מהשינה יותר בקלות מתינוקות שניזונים מתחליפי חלב, ומוות בעריסה נובע מהפרעות במנגנון היקיצה.
סברה אחרת היא שחלב אם מספק נוגדנים וחומרים נוגדי דלקת שעשויים להגן על התינוק בתקופה המועדת למקרי מוות בעריסה, ואלו נעדרים מהתחליפים. אכן אצל תינוקות שמתו בעריסה נראו בימים שלפני המוות זיהומים קלים שלא אמורים לגרום למוות, אבל ייתכן שהם שחררו חומרים מתווכי דלקת שעלולים לגרום לכשל נשימתי או לבבי, לירידה ברמת הסוכר בדם (היפוגליקמיה) ולבעיות יקיצה. החוקרים לא הצליחו לשלול לחלוטין אפשרות של קשר סיבתי הפוך – כלומר, שבעיות שגורמות למוות בעריסה גם מפריעות לתינוקות לינוק חלב אם, אולם רוב מקרי המוות בעריסה התרחשו אצל תינוקות שהיו בריאים לחלוטין קודם לכן, כך שלא סביר שהם נגרמו מבעיות בריאותיות.
אם הנקה אכן מפחיתה את הסיכון למוות בעריסה, הרי שיש לה חשיבות גדולה בהרבה ממה שמשערים כיום. לא זו בלבד שהיא תורמת לבריאות התינוק על ידי חיזוק מערכת החיסון, אלא שהיא עשויה ממש להציל חיים.
* נודה לך אם תסכימ/י לענות על שלוש שאלות קצרות
* ד"ר עידו מגן הוא פוסט דוקטורנט במכון ויצמן למדע