כל הורה מכיר את ההרגשה כשהילד שלו חולה – במילה אחת: סיוט. המראה החלוש וחסר האונים, חוסר התיאבון, המעיכות, כל אלה עלולים לגרום לנו למצוקה, בגללה אנחנו עשויים לשלוף מהר מדי את מורידי החום ומשככי הכאבים. אז מתי אנו חייבים להוריד להם את החום?
מכיוון שיש כל כך הרבה סברות ודעות לגבי מתי יש להוריד חום לילדים, ב-2014 הוקמה ועדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים, לצורך גיבוש עמדה לגבי חום וגישה להורדת חום אצל ילדים. בוועדה הוחלט ש-38 מעלות צלזיוס ומעלה נחשב כחום. "אצל ילד בריא בדרך כלל, ללא מחלות רקע, לא נדרש טיפול להורדת חום עד 38.5 מעלות ומעלה. לחילופין, אם הילד לא מרגיש טוב וסובל מכאבי ראש, צמרמורות ועצבנות, או תסמינים אחרים בגלל החום, או אם יש לו נטייה לפרכוסים ואפילפסיה - גם אם החום יותר נמוך מ- 38.5 ההמלצה היא כמובן להוריד את החום", אומר ד"ר ארנון שחר, מומחה ברפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות. "חשוב לציין שגיל הילד לא משנה אלא בעיקר מצבו. יש לשים לב שהמדידה נכונה כי לעיתים זה משתנה ממד חום אחד לאחר".
"חום מעורר דאגה אצל הורים, אבל חום זו לא מחלה, הבעיה היא המחלה עצמה שבעקבותיה הגוף מעלה חום", אומרת נועה פרומן, נטורופתית ותזונאית ושפית לבישול בריא, "זה מצביע על תהליך טבעי ובריא אצל ילדים, חום מעיד שהגוף שלהם נלחם במחלה, בחיידקים ובוירוסים. צריך להסתכל על זה בעיניים חיוביות ואת זה להעביר לילדים. כשיש ילדים קטנים מתחת לגיל שנה, צריך להקפיד יותר. אם הילד לא שותה ואפאתי, זה סימן ללכת לרופא ולהוריד את החום, ללא קשר לגובה החום. בכל מקרה כשהחום יגיע ל-39.5 או 40 נשאף להוריד לו את החום".
השארת החום יכולה להיות מסוכנת?
"הורדת החום לכשעצמה לא מקצרת את מהלך המחלה, אלא בעיקר משפרת את התסמינים. השארת חום לא מסוכנת - החום הוא תגובת הגוף למה שהוא עובר וגובה החום לא מצביע על חומרת המחלה ולא מעיד אם היא ממקור חיידקי או ויראלי. מחלה תמימה יכולה להתבטא בחום גבוה, ומחלה חיידקית יכולה להיות ללא חום. בנוסף, לא מוכח שחייבים לטפל בחום בכל מצב", אומר ד"ר שחר.
ואם מדובר בחום מאוד גבוה?
"נדיר שחום גוף יעלה מעל 41 מעלות - זהו מצב שנקרא היפר תרמיה בו יכול להיגרם נזק לרקמות, לכן במצב כזה חייבים להוריד את החום ולפנות לעזרה רפואית מיידית".
למה חשוב לא לתת תרופה בכל מצב?
אם אתם בכל מקרה מעדיפים להקל על התסמינים של הילד שלכם, דעו שיש לכך סוג של מחיר – גם אם אתם חושבים שזה עושה לו טוב. "אם הגוף מעלה את החום כדי לאפשר תנאים טובים להילחם בחיידקים אז כשמורידים את החום הולכים נגד הגוף ונגד התהליכים הטבעיים שלו. בסופו של דבר "מתערבים" בהם באופן כימי", אומרת פרומן.
ילדים קטנים עם חום שוכבים ונחים, אך כשנותנים להם תרופה להורדת חום הם מרגישים קצת יותר טוב ואז הם מתחילים לרוץ, לקפוץ ולהשתולל, כי התרופה מטשטשת את התחושות והכאבים. ומה ההשלכות של זה? לפי פרומן: "אנחנו נרגעים כי הם נראים בסדר אבל הם מתישים את הגוף שלהם ואז הם שוב נופלים ואפילו חזק יותר. לעיתים כך נכנסים לרכבת הרים של סירופים להורדת חום וזה יכול להאריך את המחלה", היא מסבירה. "יחד עם זאת, יש מחלות שלוקח להם זמן עם תרופה להורדת חום וגם בלי. אך זה פוגע ביכולת ההתגוננות של מערכת החיסון. יש מטרה לחולשה ולכאב, כי כשיש חום אנו אומרים לשכב ולנוח. חשוב לשמור על מינונים מתאימים, ולא בהכרח לתת כל כמה שעות. וכדאי לדעת שלאורך זמן מתן מרובה של תרופות להורדת חום פוגע בכבד".
עוד ב-mako בריאות:
>> מיתוס הסקס: יש לו רגליים גדולות? זה לא אומר כלום
>> מגרד לכם שם למטה? מדריך הפטריות השלם
>> בסוף זה יעבור: 11 דרכים לשחרר עצירות
אז כדאי לתת לגוף להתמודד לבד עם החום?
"אין הוכחה מדעית לגבי התמודדות טובה יותר של הגוף עם מחלה כשלא נותנים תרופה להורדת חום. מתן הפראצטמול לא מקצר את משך המחלה אלא מהווה טיפול סימפטומטי בלבד", אומר ד"ר שחר, "כשמצליחים להוריד את החום והילד מרגיש טוב יותר זה מרגיע מבחינת התנהלות המחלה אבל עדיין צריך לנוח ולהתאושש, להישאר בבית ולא ללכת לגן או לבית הספר ולהמשיך להתמודד עם המחלה".
מה הטיפול התרופתי שמומלץ להורדת חום?
"פרצטמול (כמו אקמולי, דקסמול, נובימול) ואיבופרופן (אדוויל, נוירופן) יעילים ובטוחים באותה מידה. אצל ילדים שונים החולים במחלות שונות, תהיינה תגובות שונות לטיפול. אם אחת מהן לא יעילה, יש לשקול לטפל בתרופה אחרת, בין אם דרך הפה או בנרות", אומר ד"ר שחר, "טיפול דרך הפה מומלץ יותר, ראשית הוא הרבה יותר קל. בטיפול דרך הפה מצליחים להגיע למינונים נכונים יותר בקלות, והוא טיפול יותר נעים ללקיחה למי שנוטל אותו. אך מתן נרות הוא אלטרנטיבה ראויה - בעיקר כשילד מקיא או לא יכול לקבל דרך הפה. חשוב לא לחצות את הנרות.
"בנוסף, חשוב לא לשלב בין פרצטמול ואיבופרופן, ולרווח בין נטילת תרופות משני הסוגים, אלא אם כן הרופא מורה אחרת. איבופרופן נותנים לתינוקות מעל גיל 3 חודשים, ובהוראת רופא בלבד. לגבי אופטלגין - אין עדיין מספיק מחקרים על זה, ולא מומלץ לשימוש שגרתי להורדת חום, (למעט המלצת הרופא), אספירין לא נותנים לילדים מתחת לגיל 16. כל מינוני התרופות הם על פי הכתוב באריזות או לפי עצת הרופא".
ד"ר שחר מציין כי לא משתמשים יותר במד חום שמכיל כספית אלא במד חום דיגיטלי. המדידה אצל ילדים מתחת לגיל 5 תיעשה בבית שחי או באופן רקטלי, ולילדים גדולים יותר דרך הפה. למדידה בבית השחי יש להוסיף חצי מעלה. ולגבי האלטרנטיבות הקיימות: מדי חום אינפרא אדום למצח ולאוזן הם חלופה סבירה למד החום הדיגיטלי, אך שאר מדי החום (מדבקות ומוצצים) הם לא מספיק מדויקים.
מהן השיטות הטבעיות הקיימות להורדת חום?
ד"ר שחר מציין כי אמבטיה עם מים פושרים ורטיות לחות על המצח, יכולים באופן מקומי להוריד בצורה מסוימת את החום אך גם לגרום לילד אי נוחות. "יש לזה יעילות מקומית, אבל אין הורדה של החום המרכזי. ברפואה מתנגדים לרטיות עם אלכוהול, ואין המלצה להפשיט את הילד מבגדיו".
לדברי פרומן, בין השיטות הטבעיות נמנות מריחת הגוף בחומץ תפוחים והכנסת בצל לגרביים, אך היא לא ממליצה על כך. "אני לא עשיתי את זה לילדים שלי. המטרה שלי היא לא בהכרח להוריד את החום, אז למה לשים בצל בגרב? צריך להקפיד על שתייה ומנוחה, לאוורר את החדר, אפשר לשתות חליטות של תה קמומיל, מרווה, נענע או מנטה, שמקררים את הגוף ולהמתיק עם קצת דבש. שתיית מים חשובה מאוד, ואפשר גם שתייה של מיצי פירות מדוללים (מדולל בגלל שהסוכר, מזין יותר טוב את החיידקים).