בהתחלה אתם חושבים שיש כלב בבית. אבל אחרי ששללתם את הרעיון הזה, כי, ובן, אין כלב בבית, הבנתם שמדובר בילד שלכם שיוצא לו קול מאוד לא ברור מהגרון. הוא פשוט מצפצף. קוראים לזה ברונכיטיס וזה לרוב קורה עקב וירוס. איך זה בדיוק מגיע לרעש המוזר הזה? התשובות לפניכם.
ברונכיטיס היא מחלת ריאות המתבטאת בעיקר בשיעול ליחתי, שנוטה לחזור ולהופיע אצל החולים בה. המחלה נגרמת כתוצאה מדלקת שגורמת להתכווצות השריר בסמפונות הריאה מה שמוביל להיצרות הסמפונות וריבוי הפרשות בריאה. במהלך המחלה יופיעו בדרך כלל קוצר נשימה, שיעול ליחתי או צפצופים בריאות. ברונכיטיס מסוג זה נקרא Wheezing Bronchitis, או בשמו הנפוץ יותר אסטמה.
איך נדבקים?
בתקופת החורף כ-80 אחוז מהזיהומים הקשים של דרכי הנשימה אצל תינוקות נגרמים ע"י ווירוס RSV, הגורם למחלת הברונכאוליטיס. ישנה רגישות לווירוס בעיקר אצל תינוקות משום שהריאות שלהם עדיין לא מפותחות, והסמפונות עדיין קטנות. המשמעות היא שתינוקות שחלו ב- RSV בחודשים הראשונים לחייהם עלולים להיות חשופים יותר למצבים של קוצר נשימה. חומרת המחלה והישנותה תפחת עם התפתחות דרכי הנשימה והגדילה של הילד.
>> האם ילדי הגן באמת חולים יותר?
איך אפשר למנוע?
החשיפה הראשונית לוירוס ה- RSV מחסנת מפניו, אך הילד עדיין נשאר חשוף למזהמים אחרים של דרכי הנשימה. ישנם ילדים בעלי נטייה מוגברת יותר לחלות במחלות דרכי הנשימה, הסיבה לכך היא לרוב גנטית. אולם, יש חוקרים שמייחסים את הנטייה לחלות דווקא בנטייה להיגיינת יתר, הגורמת לתגובות אלרגיות המתבטאות במחלות בדרכי הנשימה. בנוסף, גם עישון של ההורים יכול לחשוף את הילדים להתקפים של אסטמה. אם יש לילדים התקפי אסטמה חוזרים, מומלץ להיבדק ע"י רופא הילדים, זיהוי מוקדם ואבחנה מהירה יכולים למנוע מההתקף להחריף.
דרכי טיפול
הטיפול במחלה משולב מכמה סוגי תרופות, תרופות נוגדות דלקות ותרופות מרחיבות סימפונות. כדי לטפל בדלקת ניתן טיפול בתרופות נוגדות דלקות כמו סטרואידים - כמו בודיקורט או בטנזול, וכדי להקל על הנשימה, ניתנים מרחיבי סמפונות – מסוג וונטולין או טרבולין. במצבים קשים ניתנים סטרואידים דרך הווריד באשפוז. בנוסף, ישנם ילדים הסובלים מחזרה של המחלה, ורצוי שיקבלו טיפול מונע באופן קבוע בצורת משאף. משאף כתום מיועד לסטרואידים, וכחול מיועד להרחבת הסמפונות. ילדים מאושפזים יטופלו תמיד במכשיר אינהלציה, בעוד שמשאף דורש שיתוף פעולה ואינו מתאים להתקף קשה. בילדים קטנים יש להוסיף מתאם (ספייסר) למשאף ולעבור הדרכה לגבי השימוש. שימוש נכון במכשיר מבטיח את יעילות הטיפול.
*ייעוץ רפואי: ד"ר טל שניר, רופאה בכירה מחלקת ילדים. מנהלת מרפאת מתבגרים "דנה דואק".